התמוטטה מדיניות נתניהו כלפי הפלסטינים. ארה"ב והאירופאים הודיעו על תמיכה בממשלת פת"ח-חמס

בהודעה של שר החוץ האמריקני ג'ון קארי, ביום ב' בלילה, בשיחת טלפון לראש הממשלה נתניהו, כי ממשל אובמה תומך בממשלת הפיוס הפלסטינית, הנתמכת על ידי הפת''ח-חמס, וושינגטון מענישה את נתניהו ולא את אבו מאזן על התמוטטות השיחות המדיניות. זו דרך אחת לפרש את הדברים.
הדרך השנייה היא הרבה יותר ארוכה, והיא באשמתו הבלעדית של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
ברגע שנתניהו בלם לפני שנתיים בנובמבר 2012, את צה''ל מלהיכנס לרצועת עזה ולסיים את מבצע 'עמוד ענן', הוא הכריע כבר אז, בעד שיתופו של החמס במהלכים המדיניים עם הפלסטינים. אז התוכנית האמריקנית הייתה להקים ציר, מצרים-בראשות האחים המוסלמים, קטאר, וטורקיה, שיהוו גשר לחמס. נתניהו הסכים לכך.
היום האחים המוסלמים אינם כבר בשלטון במצרים, בקטאר בוצעה הפיכה פנימית, שרת החוץ האמריקנית קלינטון איננה כבר. אבו מאזן היה ראשון להבחין בהזדמנות שנפלה לידיו, והוא שהרים להפתעת כולם את הקלף ששמו חמס, והוא הימר נכון. ממשל אובמה שאף פעם לא זנח את הרעיון לדבר עם החמס ולהביא לאחדות פלסטינית, לא שינה את עמדתו מאז 2012, ולכן הוא ממשיך לתמוך גם היום במסלול זה.
זה שראש הממשלה נתניהו מביע ביום ב' בלילה צער על תמיכתה ארצות הברית בממשלה הפלסטינית, אלה הן דמעות תנין מאוחרות. על זה היה צריך נתניהו לחשוב ב-2012, בעת שבלם את צה''ל בעזה, ולא ביוני 2014.  
טעותו האסטרטגית של נתניהו, דומה לטעות האסטרטגית של אהוד אולמרט בינואר 2006 כאשר נכנע ללחץ האמריקני לשתף את החמס בבחירות הפלסטיניות. החמס זכה ברוב בבחירות אלה, הוא גם יזכה ברוב באם תערכנה בחירות כאלה היום.   
קודם השבעת הממשלה הפלסטינית החדשה ביום ב' 2.6,  דיווחו המקורות של תיקדבקה:
שר החוץ האמריקני ג'ון קארי, אומר לאחר שיחת הטלפון שקיים ביום א' בלילה, עם יו''ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, כי ממשל אובמה ישפוט את הממשלה הפלסטינית החדשה שהוקמה ביום ב' 2.6 ברמאללה, כתוצאה מהסכם הפיוס בין הפת''ח והחמס, לפי הביצועים שלה והתאמתם לשלושה תנאים עיקריים: הכרה בישראל, מילוי ההתחייבויות הבינלאומית שהפלסטינים חתמו עליהם, והימנעות מטרור ואלימות.
אבו מאזן לא אמר לקארי שזה בדיוק מה ששרי הממשלה הפלסטינית החדשה ייעשו, אבל מיהר  לומר, שהשרים הפלסטינים הם מינוי שלו והם יבצעו מה שהוא יגיד להם, ולא מה שפת''ח או החמס יורו להם, אם בכלל, לעשות.
למעשה אין הבדל גדול בין מה שאבו מאזן אומר, או לא אומר. גם קארי יודע, כי אבו מאזן, אם לומר בעדינות מחליף כל כמה שעות כמו זיקית את צבע דבריו ואת תוכנם. במילים אחרות הוא משקר, כאשר כל פעם הוא ממציא נוסח ותוכן חדש לעמדותיו.
הבעיה היא לא שקריו של אבו מאזן, אלא למה שר החוץ האמריקני ג'ון קארי, וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מוכנים לחיות ולפעול לפי שיטה זו?
לכך יש שלוש סיבות עיקריות:
1. ג'ון קארי, אשר המהלכים המזרח תיכוניים התרסקו כבר בסוף אפריל תחילת מאי, צריך להמשיך להעמיד פנים, כאילו המהלך המדיני בין ארה''ב, ישראל, והפלסטינים נמשך, ועדיין יש סיכוי להגיע להסכם, זאת למרות שכולם יודעים, אפילו בוושינגטון, כי סיכוי כזה איינו קיים.
2. נתניהו, אשר מנסה להסביר לעולם ולישראלים האדישים, כי צריך להחרים את הסכם הפת''ח-חמס ואת הממשלה הפלסטינית החדשה משום שהחמס הוא ארגון טרור, גם הוא מעמיד פנים ואיננו אומר אמת.  נתניהו יודע היטב, כי ממשל אובמה לא יעמוד על רגליו האחוריות כדי שלא לדבר עם החמס. לכן הוא משתמש בניסוח המפותל, 'כי בינתיים וושינגטון לא תכיר בממשלה הפלסטינית.
מצד אחד מודיע נתניהו על צעדים נגד הפלסטינים, כמו הפסקת העברת הכספים אליהם, ומהצד השני הוא ממשיך לשתף אתם פעולה וממשיך להעביר אליהם כספים. במילים אחרות, עד כתיבת שורות אלה, מלבד מילים ריקות, לא נקט נתניהו אפילו צעד אחד ממשי נגד אבו מאזן, או הרשות הפלסטינית ברמאללה.
אפשר וצריך להניח, כי ביום ב', ביום בו תקום ממשלה פלסטינית חדשה, נשמע רטוריקה גבוהה חדשה מצד ירושלים, אשר תלך ותגווע עם הזמן, בדיוק כפי שהיה לפני חודשיים בחודש אפריל, כאשר אבו מאזן  הודיע על הגשת הבקשות להצטרפות המדינה הפלסטינית העצמאית לגופי האו''ם ולגופים הבינלאומיים השונים.
3. ממשל אובמה, אשר נתן לישראל פעמיים בשנתיים האחרונות התחייבויות, פעם אחת ב-2012, ופעם שנייה ב-2013, שלא להכיר בממשלה פלסטינית שתקום כתוצאה משיתוף פעולה בין הפת''ח לחמס, מתקשה להסתיר את רצונו להשתחרר מהתחייבויות אלה, אולם ממשיך להעמיד פנים כי הוא עדיין מחויב להן.
4. וישנו גורם רביעי והוא החמס. גם החמס יודע כי אבו מאזן משקר גם להם כל הזמן, וזו הסיבה מדוע כל כמה שעות הוא מנסה להעמיד פנים כי עזה מתנגדת לצעדים מסוימים של השועל הזקן מרמאללה.  ביום שני זמן קצר לפני השבעת הממשלה הפלסטינית הודיעו כמה מראשי החמס, כי זו תהייה ממשלה ללא סמכות בה הם לא יכירו.
גם זו העמדת פנים. בשלב זה אין ולא יהיה הסכם על אחדות פלסטינית, משום שהחמס אף פעם לא יוותר על שליטתו הפוליטית והצבאית בעזה, לא יפרק את הזרוע הצבאית שלו גדודי עיז-א-דין אל-קסאם, ומשום כולם בעזה וברמאללה יודעים, כי הפת''ח והחמס לא יגיעו אף פעם להסכם על התנאים לפיהן תערכנה בחירות חופשיות בגדה ובעזה לנשיא ולפרלמנט של הפלסטינים.
במילים אחרות, גם ג'ון קארי, אבו מאזן, בנימין נתניהו, ואיסמעיל הנייה, ממשיכים במשחק הפוליטי, כל אחד מהסיבות שלו, כדי להרוויח זמן.
אולם גם אם משחק כזה מתנהל בוואקום פוליטי שהארבעה ייצרו, יש לו תוצאות. תחת המטרייה הזו נתניהו ואבו מאזן אינם צריכים לחתום על שום הסכם, ותחת המטרייה הזו החמס מחזק את מעמדו הבינלאומי במזרח התיכון כשהוא נתמך על ידי רוסיה ואיראן.
מדוע קארי ונתניהו נותנים את ידם למשחק הזה הנוגד את האינטרסים של ארה''ב וישראל-קשה להבין.