התמונה שאומרת הכול: הקצין, השכפ"צ, והדר כהן בת ה-19

פיגוע הטרור המשולב, ביום ד' 3.2 בשער שכם בירושלים, הוא המשך ישיר של פיגוע הטרור שבוצע ב-25 בינואר בבית חורון ובו נרצחה שלומית קירגמן ז''ל. בבית חורון המחבלים נשאו בפעם הראשונה בגל הטרור הנוכחי מטעני צינור.  בירושלים, 10 ימים לאחר מכן המחבלים כבר נשאו אתם גם סכינים, מטעני צינור, וכלי נשק בהם  השתמשו כאשר ירו על חיילי מג''ב מטווח קצר.
שוב פעם יגידו לנו כי המדובר במחבלים בודדים אשר מאחוריהם אין שום יד מארגנת. זו היא כמובן היתממות מכוונת. מי שנלכד בקונספציות שמובילות לכך שהמלחמה בטרור איננה מתנהלת כפי שהיא צריכה להתנהל איננו רוצה ואיננו יכול לראות את המציאות ואת הכתובת על הקיר.
הסגר שצה''ל הטיל על רמאללה ביום א' 1.2, ואשר נמשך כמה שעות  לא הועיל ולא הרתיע.
חוליות הטרור ואלה שמציידים ושולחים אותם מבחינים בהיסוס ובגמגום שכופים על צה''ל ועל כוחות הביטחון האחרים, וזו הסיבה מדוע כל כמה ימים הם מעלים את הטרור במדרגה נוספת.
שאלות רבות נותרו ללא תשובה. איך הצליחו מנועי כניסה לישראל להגיע מקבטיה לירושלים. האם הנשק ומטעני החבלה נמסרו להם בירושלים? מי תכנן את  הפיגוע?  
בהודעת משטרת ישראל נאמר:
סמוך לשעה 14:00 צוות של לוחמי משמר הגבול, שהיה מורכב ממפקד הכח בליווי שתי לוחמות שנמצאות בעיצומו של תהליך ההכשרה, הבחינו בשלושה צעירים בשער שכם שעוררו את חשדם. הצוות ניגש אל החשודים על מנת לבדוק אותם, כשלפתע שלפו החשודים נשק אוטומטי וסכינים והחלו לבצע ירי ולדקור את הלוחמות. מפקד הכח, יחד עם כח נוסף שהיה במקום, ביצעו ירי ונטרלו את המחבלים. מותם של שלושת המחבלים נקבע במקום. מתחקור ראשוני בזירה עולה כי המחבלים נשאו על גופם גם מספר מטעני צינור ותכננו לבצע במקום פיגוע גדול בהרבה, פיגוע שנמנע לבסוף בזכות החתירה למגע התגובה המקצועית של הלוחמים.
בפיגוע, נפצעה הדר באורח אנוש, יחד עם לוחמת שנפצעה באורח בינוני עד קשה, והובהלה לבית החולים הדסה הר הצופים תוך שנעשים בה נסיונות החייאה עד שלפני זמן קצר נאלצו לקבוע את מותה