התפילה שהאפיפיור פרנצסיקוס נשא ליד חומת הביטחון, לא הפילה אותה, וגם לא את השקרים הפלסטינים

עוד לא הספיק הנשיא שמעון פרס, ביום א' 25.5, להיענות להזמנתו של האפיפיור פרנציסקוס, לבוא לוותיקן בחודש הבא, כדי להשתתף בתפילה למען השלום, ביחד עם יו''ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, וכבר מכונת התעמולה הפלסטינית, הגדירה אירוע זה כחסר ערך. הפלסטינים הסבירו מיד לעיתונאים המערביים שסיקרו את הביקור  כי פרס הוא נשיא סמלי, ואין לו כל ערך פוליטי, ולכן לתפילה לא יהיה כל ערך בהשתתפות של נציג רשמי ישראלי.
איך שהאפיפיור לא ינהל ביום שני 26.5 את ביקורו בישראל,  אי אפשר יהיה יותר  למחוק את הטעות הקשה שעשה כאשר נעצר ליד חומת הביטחון-ההפרדה בין ישראל והפלסטינים ונשא שם תפילה חרישית.
איש איננו יודע מה  נאמר בתפילה זו, אבל החומה לא נפלה ולא נבע בה סדק. איש גם לא שאל למי תפילה נשאה: לזכר 1,200 הישראליים שנרצחו, ולמעלה מ—8,000 שנפצעו בטרור המתאבדים הפלסטיני, או/ו לזכר המתאבדים הפלסטינים.  צריך לשאול את האפיפיור, באם יגיע בעת סיורו לנתניה, ויערוך תפילה במלון 'פארק'  שם במרס 2002, נרצחו בליל הסדר  30 איש, חלקם הגדול נשים וילדים, במה שכונה 'מרס השחור', כאשר הפלסטינים רצחו במשך חודש אחד כ-140 ישראליים, בעיקר בגלל שחומת הביטחון, עדיין ללא הייתה קיימת.
הפלסטינים עשו הכול, כדי להציג בפני האפיפיור ומאות העיתונאים שליוו אותו, את החומה הזאת, כמקור כל העלוות הנוראות שהישראלים עשו ועושים להם, וכדוגמא נוספת כי המדובר באכזריות ובאפרטהייד הטבוע באופייה של ישראל.
זה שהחומה הוקמה כדי לעצור את גלי המתאבדים שהפלסטינים שלחו כדי לרצוח ישראליים, עובדה זו לא עניינה איש, משום ששום תגובה ישראלית לא נשמעה, חס וחלילה כדי שלא לקלקל את ביקור האפיפיור לאחר מכן בישראל.
גם לא נשמעה שום תגובה ישראלית לכך, כאשר אבו מאזן דאג להפגיש את האפיפיור עם חמישה ילדים פלסטינים נוצרים, שישראל ב'אכזריותה' גרמה להם ולמשפחותיהם עוולת. בכך הצליח אבו מאזן שוב לטשטש את האמת על הפלסטינים, ולהציג את ישראל כרודפת הנוצרים. זה שהפלסטינים גרמו לכך כי רוב הנוצרים שהתגוררו בערי הגדה העדיפו לברוח ממנה ומהשלטון הפלסטיני, ועתה הם מהווים מיעוט מבוטל של קצת למעלה מאחוז אחד מהאוכלוסייה הפלסטינית בגדה, עובדה זו איננה מעניינת אף אחד, עד כדי כך שאבו מאזן יכול היה להשמיע באוזני האפיפיור את השקר החצוף, כי ישראל פועלת לגירוש הנוצרים מהמקומות הדתיים בירושלים. 
אפשר וצריך להניח כי לא נשיא המדינה שמעון פרס, ולא ראש הממשלה בנימין נתניהו, וגם  לא שר החוץ אביגדור ליברמן, ינסו לתקן שקרים אלה בעת שילוו את האפיפיור פרנציסקוס בעת ביקורו בישראל, מאחר ושלושתם דואגים יותר לתדמיתם בחו''ל, מאשר לתדמיתם בקרב העם אותו הם מייצגים. 
אולם כרגיל, המציאות בארץ ישראל, גוברת על כולם.  בעת שהאפיפיור נשא ביום ב' תפילה בכנסיית חג המולד,  התערבב בה קולו ההולך וגובר של המואזין.
כל אחד מתושבי ירושלים מכיר וסובל את התופעה הזו, בה ממשלת ומשטרת ישראל, אינם מעזים לפעול נגד הרמקולים בעלי העוצמה המנסים להחדיר את התפילות המוסלמיות לכל בית בעיר, גם אם המדובר בשלוש לפנות בוקר.
הממונים על הטכס התפילה בכנסיית המולד הגיבו מיד בהגברת הרמקולים של המקהלה שליוותה את תפילת האפיפיור, והתפתח עימות בין התפילה נוצרית ולבין צריחי המואזינים בבית לחם. בכך התמוטטה כל מערכת ההסברה והתעמולה הפלסטינית. אפשר וצריך להניח כי האפיפיור שאיננו זקוק  להסברים נוספים הבין בעצמו את המציאות בפניה הוא ניצב בארץ הקודש.

Print Friendly, PDF & Email