התקוממות טורקית-סעודית נגד מדיניות אובמה-פוטין בסוריה


( עמוד השער של הגיליון האחרון של העיתון 'זאמאן' Zaman, כפי שהתפרסם ביום ו' 4.3. ) 
קשה שלא לקרוא לצעדיהן הפוליטיים והצבאיים האחרונים של סעודיה וטורקיה בימים אחרונים אחרת מאשר מרד גלוי נגד ארצות הברית וניסיון להשתחרר מהתכתיבים האמריקנים גם כלפי המתרחש בשיתוף הפעולה בין ממשל הנשיא אובמה בוושינגטון, ונגד ממשל נשיא רוסיה ולדימיר פוטין במוסקבה, וגם כלפי המתרחש במלחמה בסוריה.
שתי הבירות אנקרה וריאד, מביעות כל אחת בדרכה פחד, תסכול, ואפילו מידה רבה ייאוש מסירובו של אובמה להקים לפחות בצפון ובדרום סוריה, שני אזורי ביטחון no fly zones, שבהם חיילות האוויר הרוסיים והסוריים לא יורשו לפעול.
כאשר אובמה מתנגד לפעולה צבאית כזו ובכך הוא לא רק חוסם את נכונותן של טורקיה וסעודיה לקחת חלק בפעולה כזו, אלא הוא דן את טורקיה למצב בלתי אפשרי בו היא חייבת לטפל ב-3 מיליון הפליטים הסוריים אשר נמלטו אליה, ואת ירדן ב-1.4 מיליון פליטים כאלה.
נשיא טורקיה טאייפ ארדואן ניסה לפתור בעיה זו חלקית על ידי פתיחת דרכים סמוייות לפני הפליטים האלה לאירופה.
אולם לתדהמתו התברר לו, כי רוב 1 מיליון הפליטים אשר השתמשו בדלת הצרה הזו שהוא פתח לפניהם, אינם דווקא אלה היושבים במחנות הפליטים הסוריים בדרום טורקיה ליד הגבול הסורי, אלא רובם הם פליטים מוסלמים מארצות אפריקה, מאפגניסטן ופקיסטן ורק מיעוטם  הם סוריים.
 גם למודיעין הטורקי ה-M.I.T  קשה מאוד להסביר כיצד התרחש מהפך כזה בהרכב הפליטים.  הסבר חלקי לכך הוא, כי רשתות הפשע המאורגן, הסמים והברחות הנשק במזרח התיכון, בהן יש ייצוג וחלק לא מבוטל ל-ISIS, הצליחו תחת המסווה של מהומות המלחמה בלוב, בעיראק ובסוריה, להשתלט ולארגן תופעה זו שהכניסה להם לפי אומדנים שונים קרוב ל-1 מיליארד דולר.
במילים אחרות, טורקיה נשארה עם רוב הפליטים הסוריים בשטחה, ומה שיותר גרוע מבחינתה עם נשיא סוריה בשאר אסד בשלטון בדמשק.
סעודיה שעד עכשיו תמכה בארגוני המורדים הסוריים ששאפו להדיח את אסד מהשלטון, נשארה אף היא עם התחזקות מעמדו של אסד בדמשק, ומה שיותר גרוע מבחינתה עם התחזקות מעמדם של איראן וחיזבאללה בסוריה ובלבנון, כאשר תהליך זה מתרחש תחת הברית הבלתי כתובה בין אובמה ופוטין בדמות 'הפסקת אש' בסוריה, שאיננה קיימת במציאות.  
עד המחצית השנייה של השבוע האחרון טורקיה רק איימה בפעולה, אבל לא עשתה דבר מלבד להפגיז בארטילריה כבדה ובטנקים שטחים בתוך צפון סוריה הקרובים לגבולה.
בעיקר הופגזו השטחים אותם טורקיה סימנה כמיועדים להיות האזורים אליהם יועברו הפליטים הסוריים הנמצאים בשטחה, ואשר מזווית השקפתה והאינטרסים שלה היו צריכים להיות האזורים עליהם יוכרז כ'אסורים לטיסה'.
כלפי חוץ הציגה טורקיה את ההפגזות כאילו מדובר בפעולה שלה נגד השתלטות המליציות הכורדיות YPD-YGP על אזורים אלה, אולם במציאות בשטח, כפי שקורה פעמים רבות במזרח התיכון וגם בישראל, הקנים הטורקיים הופנו לשטחים ריקים בהם הכורדים אינם נמצאים. 
הסעודים, או ליתר דיוק סגן יורש העצר ושר ההגנה הסעודי הנסיך מוחמד בין סאלמן Mohammed bin Salman  , בנו של המלך סאלמן, העיזו יותר.
בשורה של מהלכים ששללו מלבנון את העזרה הצבאית לצבאה בסך 4 מיליארד דולר, הם לא רק שללו מהצבא הלבנוני את היכולת להתמודד נגד ISIS וג'הבת אל נוסרה-אל קעידה סוריה, שכבר כבשו רצועה מהטריטוריה הלבנונית בצפון בקעת הלבנון, אלא גם דחפו את לבנון אל סף מלחמת אזרחים. 
עבור צעדים אלה 'זכה'  הנסיך מוחמד בין סאלמן לשורה של מאמרי התקפה חריפים בעיתונות המערבית, בייחוד האמריקנית,  שתיארו אותו כאיש צעיר (בן 30) חסר עכבות.
 'האקומנומיסט' The Economist  הבריטי, זיכה אותו בתואר 'דונלד טראמפ של העולם הערבי'.
אולם כל מי שרצה להתעמק במהלך הסעודי, יכול גם להבין כי מדובר בהתרסה של בית המלוכה הסעודי נגד הנשיא אובמה ומדיניותו להשליט את ההגמוניה האיראנית במזרח התיכון.
ביום ו' 4.3, החליט גם נשיא טורקיה טאייפ ארדואן, מעודד מהפעולה הסעודית, לפעול באותה דרך.
הוא שלח את כוחות הביטחון הטורקיים להשתלט ולסגור את העיתון הנפוץ ביותר בטורקיה  'זאמאן' Zaman, לאחר שבית משפט טורקי קבע שיש למנות נאמנים שינהלו וייערכו את העיתון. בתמונה המופיעה מעל מאמר זה נראה העמוד הראשי של גיליונו האחרון של  העיתון  תחת העריכה וההנהלה שהודחה האומר: 'יום הבושה של העיתונות החופשית בטורקיה'
העיתון 'זאמאן'   נמצא בבעלות התנועה המוסלמית הטורקית רבת ההשפעה 'חיזמאת' Hizmet movement היה כלי התקשורת הטורקי שמתח את הביקורת החריפה ביותר על מדיניותו של טאייפ ארדואן.   
התנועה והעיתון קשורים למטיף הדת הטורקי פטולאח גולאן Fethullah Gulen,  אשר היה פעם בעל בריתו הפוליטי של ארדואן. לפני 17 שנים ב-1999, כאשר הואשם בקשר להפלת השלטון ברח לארצות הברית ומאז  הוא מתגורר בפנסילבניה Pennsylvania, כאשר הוא מנהל  משם את התנועה. בטורקיה הוא הוכרז כטרוריסט!
במילים אחרות, אנחנו רואים כאן מהלך כפול של ארדואן. לפעול נגד הגורמים המוסלמיים המתנגדים לו, ולפגוע בהשפעת ארצות הברית בטורקיה, הנותנת מקלט למתנגדיו,  בגלל מדיניותה בסוריה.
לפתע מוצא את עצמו טאייפ ארדואן במצב בו מוצא את עצמו נשיא מצרים פאתח אל-סיסי במלחמתו נגד האחים המוסלמיים, בהם הנשיא אובמה תומך.  
התפתחויות אלה מעמידות את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו במצבים קשים.
נתניהו הולך על חבל דק מאוד בנושא הסורי, כאשר הוא מנסה למצוא את שיווי המשקל הנכון של העמדות הישראליות בסוריה בין שמירה על  קשרי ישראל עם אובמה ועל קשרי ישראל עם נשיא רוסיה פוטין.
זו הסיבה מדוע הוא איננו ממהר להדק מחדש את שיתוף הפעולה המדיני והצבאי בין טורקיה לישראל, ולחדש את היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות, כפי שטאייפ ארדואן דוחק בו.    
 

Print Friendly, PDF & Email
שינוי גודל גופנים
ניגודיות