התקפת הטילים מכוונת על ידי טהרן. 90 אחוז מהטילים נורים על ידי הג'יאהד האיסלמי. פוטנציאל של מלחמה אזורית

ככל שנמשכת ומתעצמת התקפת הטילים על ישראל, כאשר רק בסוף השבוע נורים 80 טילים, רובם טילי 'גראד', הורגים את יוסי שושן, בן 38 מאופקים, ופוצעים כ-25 איש, מהם לפחות אחד במצב אנוש, וחמישה במצב קשה, מתחילה להתבהר התמונה כי איראן וחיזבאללה, ממנו, הכינו, ארגנו, והוציאו לפועל גם את התקפת הטרור ביום ה' 18.8 בכביש אילת, וגם את התדרדרות ברצועת עזה שבאה מיד לאחריה.
במילים אחרות, מחוץ לעובדה שאת הצמרת המבצעית של וועדות ההתנגדות העממית, שחוסלה ביום ה', היה צריך לחסל עוד לפני שבוצע הפיגוע בכביש אילת, הרי במשך יום שישי ושבת, הוברר כי ישראל והחמס הם שני שחקנים צדדים במערכה הזאת, ואין להם ולצבאותיהן השפעה על מהלכה.
דבר זה נראה היטב שבמשך השבת בחוסר התגובה של צה''ל. צמרת הצבא לא ידעה כיצד ואיך לפעול, מאחר ולא קיבלה הוראות מהדרג המדיני, שהיקף המשבר הצבאי אליו נקלע עדיין לא ברור לו.
גם החמס לא ידע איך לפעול. בפעם הראשונה מצאו את עצמם מפקדות החמס בעזה וראשי החמס בדמשק מנותקים מצמרות השלטון בדמשק ובטהרן, וכאשר פנו אליהן בשאלה מה לעשות נתקלו בשתיקה מוחלטת.
טהרן פעלה בסוף זה אך ורק באמצעות הג'יהאד האיסלמי, אשר אותו היא הכינה היטב לקראת התקפה זו, כאשר יצרה מצב בו הצליחה להעביר למאגרי הנשק שלו ברצועת עזה, מספר גדול יותר של טילים מאשר יש בידי החמס. ההערכה היא כי בידי הג'יהאד יש היום למעלה מ-10,000 טילים, רובם טילי 'גראד'.
במילים אחרות, טהרן וחיזבאללה, הצליחו מתחת לאפן של ארצות הברית, ישראל, ומצרים, לפתוח בחזית חדשה במזרח התיכון שיש לה חמש מטרות עיקריות:
1. לפתוח חזית שנייה עבור נשיא סוריה בשאר אסד, הממשיך בטבח במורדים נגדו, למרות הקריאה של הנשיא אובמה, וראשי מדינות אירופה לו לרדת מהשלטון.
2. ליצור איום צבאי ישיר על ישראל.
3. לסכל את המהלך הצבאי המצרי להחזיר לכת הצבאית במצרים את השליטה בחצי האי סיני, ומה שחשוב יותר לטהרן, לא לאבד את השליטה של רשתות הברחת הנשק שלה בתעלת סואץ.
4. לסכל את המהלך של אבו מאזן והרשות הפלסטינית, להניח לפני עצרת האו''ם את ההצעה להכריז על מדינה עצמאית פלסטינית. גם אבו מאזן גילה בסוף השבוע האחרון, כי ההתקפות בכביש אילת, וברצועת עזה, יצרו מצב בו המהלך הפוליטי העיקרי שלו במשך השנתיים האחרונות הפך להיות לא רלבנטי, והוא עתה מבודד לחלוטין.
5. ליצור אופציה, או פוטנציאל, של התדרדרות המצב בישראל למלחמה אזורית.
המקורות של תיקדבקה בוושינגטון מדווחים, כי כל ההתפתחויות-האופציות האלה הוסברו, בשבת 20.8 על ידי שרת החוץ האמריקנית הילארי קלינטון, לראש הכת הצבאית המצרית פילדמרשל מוחמד טנטאווי, וזו הסיבה מדוע הוא מיהר לסגת מהעימות שהוא החל יוצר עם ישראל, בעצם העלאת הדרישה להחזיר את השגריר המצרי מתל-אביב.
כל התפתחויות-אופציות אלה הושמו גם בפני פורום שמונת השרים אשר התכנס ביום א' 21.8 לפנות בוקר, כדי לדון בתגובת צה''ל על הפגזת ערי הדרום.
אולם כפי שטנטאווי והצבא המצרי מצאו את עצמם במצב שבו הפעולה הצבאית של הצבא המצרי בסיני 'מבצע נשר' נגד אנשי אל קעידה וקבוצות מוסלמיות קיצוניות אחרות, משמשת בידי טהרן כיסוי טוב לפעולותיה, כך גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שריו, וצמרת צה''ל, מצאו את עצמם מגששים באפלה. נגד מי הם יפעלו?
הנוסחה כי 'החמס הוא הממשלה של עזה והוא אחראי על המתרחש בה' פשטה את הרגל, לא רק משום שהחמס מעמיד פנים שהוא הממשלה, אלא מפני שהחמס לא היה קשור לא להתקפת הטרור בכביש אילת, ולא היה קשור להתקפת הטילים עד מוצאי שבת, ואין לא לחמס ולא לכת הצבאית המצרית התומכת בו, שליטה על המתרחש.
בעיה שנייה עיקרית היא, שאיש לא בוושינגטון, ירושלים, או קהיר, לא יכול להיות בטוח שכל צעד צבאי שהוא ייעשה לא יעזור, או יישחק לידיהם של טהרן, וחיזבאללה, כפי שהיה עד כה בארבעת הימים האחרונים  מאז יום ה'.  זאת מפני שאיש איננו יודע מה יהיה הצעד הבא של טהרן, ואיזה הפתעות צבאיות נוספות נמצאות באמתחתה.
שלושת הדברים היחידים שכן ברורים ברגעים אלה הם, כי למצב הזה יש פוטנציאל של מלחמה אזורית כוללת, אליו המזרח התיכון יכול להתדרדר, וכי ארצות הברית וישראל, משלמות עתה את מלוא המחיר על הפסיביות המוחלטת שלהן כלפי איראן, וחיזבאללה.
נקודה שלישית: אם צה''ל יפעל בפעולה קרקעית ברצועה נגד הג'יהאד כדי לשתק את אש הטילים, תפתח איראן חזית חדשה בגבול אחר של ישראל. השאלה הגדולה היא עד איזה מרחק טהרן מתכוננת ללכת, ואיזה הוראות  נוספות יקבלו חיזבאללה, והגורמים הפלסטינים שהיא מפעילה בשעות הקרובות, נשארה ביום א' 21.8 ללא פתרון.