התרסקות המניות ואגרות החוב ביום א' 5.10 בבורסה בתל-אביב, בשיעור שבין 6 ל-10 אחוזים, פירושה כי המיתון הכלכלי החריף כבר כאן. צפויים התמוטטות של חברות, פיטורים נרחבים, ואובדן חלקים ניכרים מקרנות הפנסיה והחסכונות של הציבור הרחב.

זמן קצר לאחר שראש ממשלת המעבר אהוד אולמרט, ושר האוצר רוני בראון, אמרו כי הכול בסדר, וכי הם עוקבים אחר המתרחש בשווקים הפיננסים…בארצות הברית, התרסקו השווקים הפיננסים בתל-אביב. במילים אחרות: למשקיעים הישראלים אין אמון בממשלה, בבנק ישראל, ו'ענקי' המשק הישראלי המתמוטטים.
המשבר המתחולל ביום א' בבורסה בתל-אביב בו מדד המעו"ף יורד ב-5 אחוז מדד תל אביב 100 מאבד 5.4 אחוז, מדד מניות הנדל"ן מאבד 7.3 אחוז, ומדד התל בונד 40 מתרסק ב-7 אחוז, מבלי שאף אחד בממשלה איננו פוצה פה, ואיננו אומר מילה, לגבי התרסקותם של חסכונות, וקרנות הפנסיה של כל תושבי מדינת ישראל, רק מאיצה את הירידה במניות בשעות האחרונות.
התהליך בתל-אביב, הוא לא רק דומה לזה שמתרחש בוול סטרייט בניו יורק, אלא בכמה מובנים הוא הרבה יותר חריף ממנו.
לא רק המניות מתרסקות. מתרסקות אגרות החוב של 'ענקי' המשק הישראלי, לב לבייב-'אפריקה ישראל'. אליעזר פישמן- החברה הכלכלית לירושלים. יצחק תשובה- חברת 'דלק'. כבר זמן רב קיימות מתחת לשטח בשווקים הפיננסים הישראליים, ידיעות על מצבם הקשה של חברותיהם, ורק בשבוע שעבר אמר נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, כי הבנק עוקב אחר המתרחש אצל 3 משקיעים אלה, וכי אין מקום לדאגה. ביום א' התברר, כי המילים נשארו אצל פישר, אבל הדאגה חיללה עמוק אצל המשקיעים, והם לא רק שלא התרשמו מדבריו, אלא בייחוד לא מדבריהם של אולמרט ובראון. כמו כן, אין אמון למשקיעים בתל-אביב בתוכנית ההצלה הפיננסית האמריקנית.
ירידות חדות כאלה במקורות המימון שלהם פירושם, פגיעה קשה במאות חברות וחברות בת, וצפי לפיטוריהם של אלפי אם לא עשרות אלפי עובדים במשק הישראלי. במילים אחרות, המיתון החריף כבר נמצא כאן.
האיש היחיד בכל המערכת הפוליטית והפיננסית הישראלית, שדיבר ביום א' בקור רוח, היה מזכיר ההסתדרות עופר עיני. עיני הבין שאת התמוטטות בשוק העבודה כבר אי אפשר לעצור. לכן פנה לממשלה בקריאה, כי לפחות תיקח על עצמה אחריות ותפרוש רשת הגנה לקופות הפנסיה של הציבור, כדי שאנשים שיפוטרו, או עומדים לצאת לפנסיה, גם לא יפסידו כספים אלה. אולם ירושלים הרשמית איננה עונה. כאילו אין ראש ממשלה, אין מעומדת לראש ממשלה, ואין ראשי מפלגות היושבים בקואליציה.