זכות השיבה? בוועד המרכזי החדש של הפת"ח יש רק נציג 1 לפזורה הפלסטינית. מס' 1 בוועד המרכזי, עבד אל מאהר רניים , תומך במאבק המזוין, ומתנגד לפתרון 2 מדינות

המקורות של תיקדבקה מדווחים, כי התוצאות של הבחירות ל-18 המושבים בוועד המרכזי של הפת"ח מראות בראש ובראשונה, כי אנשי הגדה המערבית, אינם מעוניינים ורוצים באנשי רצועת עזה, אפילו באם הם חברים בפת"ח. בכך התעמק יותר הקרע בין הגדה לרצועה.
וועידת הפת"ח לא בחרה אפילו בנציג אחד של הפת"ח ברצועה לוועד המרכזי. שום תנועה הרוצה להתייחס ברצינות לאפשרות שובה לשלטון או מקווה לפחות לאיחוד בין 2 הממשלים הפלסטינים הקיימים ברמאללה ובעזה, לא הייתה נוהגת כך.
מקור פלסטיני בפת"ח עזה אמר ביום ג' 11.8 בלילה, 'כי אם היו מתייחסים אלינו ברצינות היו לפחות משריינים לנו מקום אחד'.
את אותו יחס הפגינו 2300 צירי ועידת הפת"ח כלפי הפזורה הפלסטינית. קרי- אדישות וחוסר עניין מוחלט. לוועד המרכזי נבחר נציג אחד מפת"ח בלבנון, סולטן אבו עינן Sultan Abu al-Einen, שהוא מפקד הפת"ח בלבנון. אין שום נציגות בוועד המרכזי לאוכלוסיה הפלסטינית לא בירדן וסוריה, שהיא גדולה ממספר הפלסטינים הנמצאים בגדה המערבית.
בישראל דווח בהרחבה על בחירתו לוועד המרכזי של מוחמד דחלאן, כאילו מודבר בניצחון גדול של 'הדור הצעיר' של הפת"ח. אולם המציאות היא שונה. דחלאן הצליח להיבחר למקום ה-10 בוועד, אולם למעט איש אחד מהגדה המערבית שהוא בעל בריתו הפוליטי חוסיין א-שייח', הממונה ברשות על הקשר עם ישראל, לא הצליח דחלאן להכניס אף אחד מאנשיו לוועד המרכזי. אותו דבר קרה למרואן ברגותי, הכלוא בבית סוהר ישראלי, אשר הגיע למקום ה-3 בוועד המרכזי. בעוד ברגותי עצמו נבחר, הרי כל ראשי פעיליו בגדה המערבית שארגונו עבורו את הבחירות נשארו בחוץ.
המקורות של תיקדבקה מדווחים, כי מלבד העובדה שמתוך 18 מקומות בוועד נבחרו 14 חברים חדשים, דבר המצביע כאילו על מהפך או התרעננות של ההנהגה הפלסטינית, התוצאות האלה אינם מעידים על שום תופעה כזו. הסיבה: תוצאת הבחירות הן תוצאה של שורה של הונאות, בגידות פנימיות בגושי המצביעים השונים, וטעויות מביכות שבגללן הצירים הצביעו, מבלי שידעו, עבור רשימות של מועמדים או רשמות חיסול מזויפות. ישנם מועמדים שהרוויחו בגדול ממצבים אלה, כמו ג'יבריל ראג'וב, שמבלי שהוא ואנשיו התכוונו לכך הגיע למקום ה-6 בוועד המרכזי. לעומתו ישנם מועמדים שהפסידו בגדול בגלל תופעות אלה, כמו ראש הממשלה הפלסטיני לשעבר אבו עלא, שאנשיו כרתו ברית הצבעה עם הגוש של דחלאן, כאשר כל צד מספק לשני רשימות מטעות. הוצאה הסופית הייתה ששני המחנות ירו לעצמם ברגליים.
ההתפתחות עיקרית החשובה ביותר בבחירות אלה, הייתה בחירתו של עבד אל מאהר רניים Abd al-Mahir Ghuneim , למקום הראשון בוועד המרכזי של הפת"ח. כפי שתיקדבקה דיווח על כך בלעדית עוד לפני פתיחת וועידת הפת"ח, רניים, יהיה יורשו של אבו מאזן בתפקיד יושב ראש הרשות הפלסטינית. זה לא יהיה תהליך מהיר, שייקח כמה חודשים, אלא תהליך איטי שבו רניים יעביר אליו בהדרגה את מושכות השלטון ברמאללה. בכך אפשרה ההנהגה הישראלית, שהתירה את כניסתו של רניים לגדה, לבחור לתפקיד מס' 1 אצל הפלסטינים בגדה איש, אשר מתנגד עד היום להסכמי אוסלו, תומך במאבק המזוין נגד ישראל, ומתנגד לפתרון של שתי מדינות.