חוקרים צבאיים מערביים: לאיראנים יש מספר מועט של טילי שיאהב 3 ומשגרים.

בלעדי ומיוחד למקורות הצבאיים והמודיעיניים של תיקדבקה: מחקר שהושלם באחרונה על ידי קבוצת חוקרים מערביים צבאיים כדי לבדוק מה הוא כוחם האמיתי של הצבא ושל משמרות המהפכה האיראנים, והאם בשורה של תמרונים צבאיים תכופים שהאיראנים ערכו ב-2006 ובחודשים הראשונים של 2007, `מכת זולפאקאר` Zolfaghar Blow, ו`הנביא הגדול`- I II the Great Prophet I maneuvers, הוצגו באמת טילים איראניים בעלי תכונות ויכולות חדשות? קובע, כי למעשה האיראנים לא ירו במשך כל התרגילים אפילו פעם אחת את הטיל שיהאב 3, ולא את הטיל שיאהב 4, כפי שהם פרסמו. הטילים שכן נורו היו שיאהב 2 והטיל פת"ח- Fath-110, הנחשבים לטילים מיושנים ולא מדויקים. לכן קובעים החוקרים אי אפשר לבדוק באם הטענה של האיראנים כי לטילי השיאהב 3 ישנה יכולת של נשיאת ראשי חץ מתפצלים cluster-munition warhead, היא נכונה או לא. ההנחה של החוקרים הצבאיים היא כי אם זו הייתה טענה נכונה, האיראנים לא היו מהססים להציג אותה. נוסף לכך קובעים החוקרים כי התמונות שפורסמו כאילו המדובר היה בירי בעת ובעונה אחת של מספר טילים גדול, היה תרגיל בעריכה של סרטי ווידיאו שפורסמו על ידי האיראנים. האיראנים השתמשו בירי הטילים בכל התמרונים במספר מצומצם ביותר של משגרים ותמיד באותן המשגרים, ואף פעם אחת לא שיגרו מספר גדול כזה של טילים בעת ובעונה אחת כפי שהדבר נראה בתמונה המופיעה כאן. דבר המעיד על מחסור חמור במשגרי טילים ובטילים.
המחקר מגלה כי לאיראנים יש שיטה לפיה הם צובעים את הטילים שלהם לפי הסוגים שלהם. הטיל שיאהב 3 לדוגמא צבוע בצבע אדמה-חום. הטיל שיאהב 2 צבוע בירוק. בדיקה קפדנית של החומר המודיעיני והצילומים העלתה, כי כל הטילים שנורו כשיאהב 3 היו למעשה טילי שיאהב 2 שנבצעו בצע אדמה חום, בתקווה שהעוקבים אחריהם, לא ירגישו בהבדל.
הדוגמא האחרונה לעומק ההונאה האיראנית בנושא הטילים, מתייחסת בדו"ח המחקר להודעה האיראנית מיום א` 25.2, כאשר איראן הודיעה כי שיגרה טיל המסוגל להגיע לחלל.
בפני העיתונאים הופיע בטהרן ראש המכון לחקר החלל האיראני מוחסיין בהראמי Mohsen Bahrami, אשר אמר כי הטיל נבנה במאמץ משותף של מדעני מרכז החלל, הצבא והקהילה המדעית האיראנית. הוא סירב למסור פרטים כל שהם על יכולותיו וביצועיו הטכניים של הטיל.
דוח המחקר קובע כי אין פלא שהפקיד האיראני סירב למסור פרטים נוספים. במציאות, מה שהתבצע היה שיגור של טיל שבנו סטודנטים בחוג לאווירונאוטיקה באוניברסיטת טהרן, כמוהו נבנים טילים ניסויים דומים במאות אוניברסיטאות ברחבי העולם. לטיל האיראני הפרימיטיבי הזה שבקושי יש לו יכולת מחקרית, אין כל יכולת או חשיבות צבאית.