חזרנו לאינתיפאדה השנייה? הפלסטינים הפעילו מטען חבלה בשלט רחוק בפיגוע בדרך למעיין דני בבנימין. אין קצה חוט מי עומד מאחורי הפיגועים

מטען חבלה מאולתר שהופעל בשלט רחוק הוא שרצח, ביום שישי 23.8, את רינה שנרב ז"ל בת ה-17, ופגע בבניה משפחתה, אביה הרב איתן שנרב, שנפצע קל, ואחיה דביר בן ה-19.
לפי כל הסימנים שעולים מהחקירה המחבלים, כנראה חולייה של שניים או שלושה מחבלים, הגיעו לאזור הפיגוע לפנות בוקר, כאשר הם מטמינים בכניסה לבריכת המים של המעיין, מטרה למטיילים רבים באזור, את מטען החבלה.  זו לא פעולה פשוטה והיא דורשת זמן ומיומנות.
לאחר מכן עלו המחבלים אל טרסות עצי הזיתים המקיפים את בריכת המעיין ושם המתינו כשהם צופים על הדרך. כאשר הם הבחינו במשפחת שנרב מתקרבת לבריכה הם הפעילו את המטען באמצעות שלט רחוק.
הבת רינה שנרב ספגה את רוב עוצמת הפיצוץ ואת הרסיסים לאחר שהיא הייתה הקרובה ביותר למטען החבלה.
לאחר הפיצוץ ירדו המחבלים מהטרסה ממנה פעלו נכנסו למכונית שהמתינה להם בדרך למעיין ונמלטו מהמקום.

לפעולה כזו יש 7 משמעויות:
1. מדובר בחולייה מחבלים, ולא במחבל אחד.
2. פיגוע מעין זה דורש הכנה מוקדמת גם של איסוף מודיעין, קביעת מקום הטמנת המטען, והכנת בסיס הפעלה משם המטען הופעל.
3. הכנת כלי מילוט מאזור הפיגוע. עדיין לא ברור באם ברכב שהמתין למחבלים היה נהג, או שהם בעצמם נהגו.
4. שיטת ביצוע הפיגוע מראה על עלייה בתעוזת המחבלים. 
גם בפיגוע ב-8 באוגוסט  כמה מטרים מהיישוב מגדל עוז בגוש עציון שם נרצח בדקירות דביר שורק ז"ל, וגם בפיגוע ליד מעיין דני, המחבלים לא חששו להתקרב ליישוביים ישראליים, ולמרות שהם ידעו כי הם חשופים למצלמות האבטחה, הם ביצעו את הפיגוע. במילים אחרות, אמצעי הביטחון הקיימים היום ביישוביים ביהודה ושומרון ובדרכים המוליכות אליהם  אינם מספיקים יותר.
5. סדרת הפיגועים האחרונה ביהודה ושומרון מצביעה על כך, כי לא מדובר בתופעה חד-פעמית, ולא בפיגועי חקיינות, אלא במערכת מאורגנת היטב של פיגועים,  שמאחוריה ישנה יד מארגנת.
6. המשך הפיגועים האלה מצביע על כך, כי עדיין אין בידי השב"כ, וכפי הנראה גם בידי שירותי המודיעין הפלסטינים קצה חוט שיוביל אל הגורם או הגורמים העומדים מאחורי הפיגועים.
7. קיימת אפשרות שכמה גורמים מכמה ארגוני טרור, כמו התנזים, החמאס והג'יאהד האיסלמי, שאינם מרוצים ממדיניות הנהגותיהם כלפי ישראל, או בגלל סיבות אחרות, החליטו לשתף פעולה כדי להוציא פיגועים לפועל.
הפעלת מטעני חבלה בשלט רחוק, הייתה טקטיקה נפוצה ביותר אצל יחידות התנזים הפלסטיניות שפעלו בשטחי יהודה, שומרון ורצועת עזה בתקופת האינתיפאדה השנייה בייחוד בשנים 2004-2001. מאז אותה תקופה ובייחוד בשנים האחרונות הפלסטינים התרכזו באזורים אלה בפיגועי ירי, דקירה ודריסה.
הופעתם מחדש של פיגועים באמצעות מטענים היא עליית מדרגה משמעותית בפיגועים.
אם מגמה זו תימשך נהייה עדים להפעלתם של מטעני חבלה במטרות נוספות מאשר דרכים.