חטיבה מס' 155 של דוויזיה 4 הסורית ביצעה את ירי פגזי סארין. הירי בדמשק, על צפון ישראל, ופיגוע הענק בטריפולי-קשורים

את ירי פגזי גז העצבים הסארין ביום ד' 21.8 לפנות בוקר, ביצעו אנשי חטיבה מס' 155 של דוויזיה משמר 4 הסורית, עליה מפקד אחיו הצעיר של אסד מאהר אסד.
הירי בוצע מהבסיס הסורי הגדול שעל הר קלמון Mount Kalmun, הנמצא דרומית לדמשק.
בסיס זה הוא אחד משלושת הבסיסים שם מאוחסן עכשיו הנשק הכימי הסורי, לאחר שלפי דרישת מוסקבה בדצמבר 2012, ריכז אסד את הנשק בשלושה בסיסים. הר קלמון, דומייר Dummar, פרבר מערבי של דמשק המרוחק מהבירה כ-5 ק''מ, ואל-ספירה Al-Safira, הנמצאת מערבית לחלב. שום פגז, פצצה, או ראש חץ של טיל כימי, איננו יכול להיות מוטען ומוכן לירי במאגרים אלה, מבלי שפעולה זו תקבל את אישורם האישי של הנשיא בשאר אסד, או אחיו מאהר.
לכן כל הדיבורים של נשיאי ארה''ב וצרפת, וראשי ממשלות, שרי חוץ מערביים, ומוסקבה, כי צריך לברר בדיוק מי ירה, מתי ירה, או האם לפי הגרסה הרוסית מדובר בפרובוקציה של המורדים הסוריים, הם העמדת פנים שהמחיר שלה בעתיד יהיה גבוה ויקר גם במזרח התיכון וגם מחוצה לו- בעיקר בישראל ובירדן.
אלה הן גם הסיבות מדוע ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר, ביום ה' 22.8, שצריך להבין שסוריה היא מגרש הניסויים של איראן, וכי טהרן עוקבת היטב כיצד העולם מגיב.
נתניהו אמר את הדברים בהקשר של ירי 4 טילי 'הגראד' על צפון ישראל יום לאחר ההתקפה הכימית ליד דמשק. אולם איש בישראל איננו רוצה לשמוע דברים אלה, וכולם עסוקים בהפצת הדיסאינפורמציה כי 'הג'יאהד העולמי' הוא שביצע את הירי.
בדיוק כפי שבשאר אסד או אחיו מאהר נתנו את הפקודה לירות את הפגזים הכימיים, כך הם או מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה, נתנו את הפקודה לירות את טילי 'הגראד' על ישראל.
במציאות בשטח בלבנון לא קיים ארגון 'גדודי עבדאללה עזאם'. מדובר בזרוע טרור ביצועית שהיא חלק מהחזית העממית לשחרור פלסטין-המפקדה הכללית בפיקוד משפחת ג'יבריל, או הג'יאהד האיסלמי, שתי מליציות הנמצאות והפעולות תחת הפיקוד הישיר האיראני בדמשק ובביירות.
מי שלא רוצה להבין כי ירי הפגזים הכימיים, שיגור טילי 'הגראד' על נהריה ועכו, ופיצוץ מכוניות התופת ביום ו' 23.8 בטריפולי בצפון לבנון ליד מסגדים בהם מתפללים תומכי המורדים הסורים, שם נהרגו 42 איש וממעלה מ-500 איש נפצעו, הם אירועים שקשורים זה בזה, והם מהווים איתות איראני-סורי-חיזבאללה, מה עתיד להתרחש במזרח התיכון באם בסוריה תתרחש מעורבות צבאית זרה, מוזמן להמשיך ולטמון בחול את ראשו.
העיתון הצרפתי לה פיגארו Le Figaro, עשה ביום חמישי 23.8, מעשה שלא יעשה. הוא העתיק מילה במילה ידיעה בלעדית שפרסמו המקורות הצבאיים והמודיעיניים של תיקדבקה, יום קודם לכן, ביום ד' 22.8, מבלי לציין את המקור ולהציגם כאילו מדובר בידיעה בלעדית שלו.
ידיעה זו הופיעה בתיקדבקה תחת הכותרת, 'מאות הרוגים כאשר אסד פתח במתקפת נגד מול התחלת מתקפת המורדים הסורים שאומנו על ידי ארה''ב בירדן לאורך גבול סוריה-ישראל'. בידיעה דווחו המקורות שלנו, כי אסד הורה לתקוף בנשק כימי, כדי לאותת שהוא יגבה מחיר גבוה כל פעם שהוא יראה כוחות זרים, או כוחות של מורדים סוריים שאומנו על ידי גורמים זרים-הפעם גורמים צבאיים אמריקנים בירדן, מתחילים לזוז לתוך סוריה ולאיים על שלטונו ומעמדו בדמשק.
רשת CBS שידרה ביום ו' 23.8, כי 20 רגע לפני הירי הובחנו על ידי גורמי המודיעין העוקבים אחר שלושת מאגרים אלה, ביניהם המודיעין הישראלי, תנועת של 'העברת נשק כימי'.
במילים אחרות, ארצות הברית וישראל, ידעו מראש כי הכוחות הסוריים נערכים להשתמש בנשק כימי, אולם אף אחד משניהם לא התריע מפני אפשרות זו, או לא נקט שום פעולה שתמנע את הירי.
בשבת לפנות בוקר 24.8, נמשכה העמדת הפנים האמריקנית והצביעות המערבית והישראלית, כאשר שר ההגנה צ'אק הייגל, אמר כי ארה''ב מרכזת מול סוריה כוחות צי. במקרה שהנשיא אובמה יחליט על פעולה צבאית נגד סוריה.
הייגל רק 'שכח' לומר, כי אם ארה''ב הייתה באמת רוצה לפעול במישרין נגד סוריה, כל מה שהיא הייתה צריכה לעשות היה לעצור ליום אחד בלבד את נושאת המטוסים האמריקנית 'טרומן' USS Truman, שהייתה בים התיכון ביום ד', ועברה את תעלת סואץ בדרכה למפרץ הפרסי ביום ה' 22.8.
נוסף לכך אובמה והייגל אינם זקוקים לאוניות מלחמה מול סוריה. יש להם בסיסי אוויר וטילים בכל המזרח התיכון, דרום ומרכז אירופה, והמפרץ הפרסי, משם הם יכולים לתקוף מטרות בסוריה, מבלי להזרים כוחות נוספים למזרח התיכון.
אולם לא הנשיא אובמה ולא הייגל נתנו הוראה לנושאת המטוסים 'טרומן', או למטוסים האמריקנים לתקוף מטרות בסוריה בתגובה לתקיפה הכימית של נשיא סוריה אסד או אחיו מאהר.
מה טהרן, או דמשק, צריכות להבין ממדיניות אמריקנית וישראלית זו?
רק דבר אחד. הן יכולות להסלים את המלחמה בסוריה, להפוך אותה למלחמה כימית, ולהעביר אותה למדינות אחרות במזרח התיכון, כמו ישראל ולבנון, מבלי שהם תשלמנה על כך, בינתיים, שום מחיר.