חטיבת ההגנה בסייבר: 'הכול ממוחשב – הכול פגיע'


בנאומו בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי בתל אביב, מנה הרמטכ"ל רא"ל גדי אייזנקוט, את ארבעת הסכנות-האיומים המרכזיים העומדים לפני צה''ל וכלל בהן את האיום האיראני על שלוחות ה'פרוקסי' שלו, את עשרות אלפי טילי החיזבאללה הפרוסים בגבול הצפון,  את טרור הסכינים הפלסטיני המשתולל ברחובות ישראל ללא מענה מודיעיני בסיסי ואת איומי ה'מדינה האסלאמית ISIS, על פניה השונים, בחזיתות הדרום ורמת הגולן.
לאיום הקיברנטי הדגיש הרמטכ''ל חמש מילים: 'לישראל עליונות באוויר בים ובקיברנטיקה', אמר מבלי לפרט.
בזמן שהרמטכ''ל דיבר, נערך בפיקוד צפון תרגיל מטכ"לי רחב היקף בו שולבו כוחות מילואים, שלדיים ומלאים ונבחנו שיתופי הפעולה בין כוחות סדירים מזרועות שונות ויחידות מילואים אורגניות. לראשונה בתולדות צה''ל, הופעל ושולב בתרגיל הפיקודי גם חדר המלחמה של חטיבת ההגנה בסייבר.
לא במקרה לא הזכיר ראש המטה הכללי את האיום הקיברנטי על צה"ל ועל המדינה: שינויים ארגוניים המיישמים את 'תפיסת ההפעלה' הסייברית, שינוי אמצעי השליטה המבצעית הצבאית בנושא הגנות והתקפות כלים ממוחשבים, מבית ומחוץ –  כל אלו לצד התעצמות אדירה תוך ארגונית-צה"לית וכלל ביטחונית – מספקים לרא"ל אייזקוט פינה אחת שלווה של שקט ביטחוני בים הדאגות הצבאיות.
בחינה של ההתמודדות הצה"לית עם נושא הסייבר, בניגוד תהומי ומוחלט לזו האזרחית, הממשלתית, העסקית והפרטית כאחד – מעניק לצה''ל ציון גבוה מאוד באופן בו הוא תופס את האיום, מתכונן אליו, מכשיר את כוח האדם שלו, מצטייד, נערך ופועל.
זיהוי המרחב הקיברנטי וההצבעה עליו כעל זה שממנו תפתח הרעה ביום הדין, בד בבד עם ניהול שני צדי המטבע של התובנה לפיה הכול 'ממוחשב – הכול פגיע', הביאו את צה"ל להקים כבר לפני שני עשורים את יחידות לחימת ותקיפת הסייבר ביחידה 8200 ואת המקבילה המשלימה הכוללת את מערך מגננת הסייבר בחיל התקשוב.
המקורות הצבאיים וללוחמת סייבר של תיקדבקה מציינים, כי חלק מסוים מן העוול או במילים פחות מעודנות-המחדל התמשך בתחום הלוחמה הקיברנטית המייצג אי סימטריה בלתי מוסברת בהקצאת המשאבים וביכולות המבצעיות בין מערך תקיפת הסייבר הצה"לי-יח' 8200 על אלפי חייליה- ובין מחלקת ההגנת הסייבר-הגוף הצה"לי הצנוע והמעוקר מיכולות אשר מטפל במגננת המרחב הקיברנטי, מתוקן בימים אלו עם שדרוג מעמדה של  המחלקה שהייתה כפופה לאחד מגופי אגף התקשוב לכדי הקמת 'חטיבת ההגנה בסייבר' ומינוי תת אלוף מחיל המודיעין לעמוד בראשה.
אולם לא די בכך!
קיבוע והנצחת הסיטואציה המבצעית, לפיה המענה הצה"לי לאיום הסייבר מחולק ומפולג על פני שני גופים אגף תקשוב ואגף מודיעין שאין ביניהם כל זיקה, רק מעמיק את המסורבלות במענה הישראלי הביטחוני למרחב הקיברנטי, לפחות זה שצה"ל מופקד עליו.
בתום עבודת מטה שריכז ראש אמ"ן האלוף הרצי הלוי (ולא ועדה מקצועית בלתי תלויה), והוגשה כבר בקיץ 2015 לרמטכ"ל, הוחלט על הקמת זרוע צה"לית בדומה לזרועות האוויר היבשה והים אשר תרכז ותכלול בתוכה את כל הטיפול בעולם הסייבר הצה"לי.
מתוך מספר דפ"אות-דרכי פעולה אפשריות, בחר אייזנקוט בנוחה ביותר מבחינת פוליטיקה ארגונית פנימית וברעה ביותר מבחינת מוכנות הצבא, כאשר החליט כי הזרוע תוקם תוך שנתיים במסגרת אגף המודיעין ואגף התקשוב, לפחות בשלב הראשון לחייה.
מדוע זו החלטה בעייתית?
קודם כל מדובר בגוף שיש לו שתי זוגות רגליים שכל אחת מהן מובילה לכיוון אחר. יחידה 8200 הממונה על מערך הסייבר ההתקפי, וזרוע  הסייבר הממונה על מערך הסייבר ההגנתי.
פעילות אקטיבית במימד הסייבר, כמו תקיפת מערכי המחשוב של אויב או מגננה על מערכות המידע של צה"ל,  מחייבת ומאלצת קיום שוטף של מעטפה מודיעינית המגיעה משלל מקורות ( בדרך כלל הסייבר עצמו, מקורות גלויים, אמצעים דיגיטליים ומקורות אנושיים),  המספקים מידע טכנולוגי ומבצעי על האיום המטופל.
הגוף אשר באופן טבעי מיומן בסביבת עבודה מודיעינית וחשאית, מנוסה בה, מקושר אל מקורות מודיעין ונגיש לחומרי הפקה מודיעיניים – הוא אגף המודיעין.  לזרוע הסייבר החדשה אין גישה למקורות אלה.
נקודה נוספת, לא פחות חשובה קשורה בבניין הכוח והעוצמה האנושיים: אמ"ן על שלוחותיו ויחידותיו, מתגאה בהצלחה ובצדק ביכולתו לסחוף אליו את מיטב הנוער הטכנולוגי, זה שמיד עם שחרורו מצה"ל מתייצב בחזית המדע והטכנולוגיה האזרחיים בישראל.
 השארת חלק המגננה הסייברי בידי גוף המיומן בתקשורת, הצפנה, קשר ומערכות מידע (אגף התקשוב בצה"ל על שלל פעילויותיו) ימשיך ויחליש את יכולות ההגנה הצה"ליות על מערך המחשוב שלו, גם המבצעי וגם המנהלתי ויוסיף לנוון את שיתוף הפעולה עם גופי קהילה אחרים העוסקים במגננת סייבר כמו אלה הקיימים בשירות הביטחון הכללי ובמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים.
ההערכה של מומחי הסייבר של תיקדבקה היא, כי כל הגופים האלה יעדיפו להמשיך ולשתף פעולה עם אמ"ן-המודיעין הצבאי, ויתקשו לשתף פעולה עם חטיבת הגנת הסייבר החדשה. 
מול ההתמודדות האזרחית בישראל כנגד איום הסייבר, המחולקת על פני אין ספור גופים שאין ביניהם כמעט כל קשר, תיאום, חלוקת גזרות ובעיקר נשיאה באחריות (מטה הסייבר הלאומי, הרשות לאומית להגנה אופרטיבית בסייבר, רא"מ- גוף ההנחיה המקצועי למגננת סייבר בתשתיות לאומיות, משטרת ישראל, שב"כ-שירות הביטחון הכללי), אין ספק כי זרוע צה"לית אחת, אף כי רגלה האחת מדשדשת בבוץ, עדיפה על אין ספור זרועות התמנון האזרחיות, הבלתי מסונכרנות המטפלות באחד האיומים החמורים ביותר הקיימים היום על מרקם החיים האזרחי – הסייבר.
אבל  היה עדיף כי זרוע צה''לית חדשה זו תעמוד על שתי רגלים במקום אחת. 

 

Print Friendly, PDF & Email
שינוי גודל גופנים
ניגודיות