חיזבאללה משלם את מחיר המלחמה, אבל המורדים הסוריים מובסים, וארה"ב מתחילה לדבר עם נסראללה

כיבושה ביום א' 8.12, של העיירה נאבק Nabuk, בהרי קלמון Qalamoun, שעל גבול סוריה לבנון, הוא הניצחון האסטרטגי החשוב האחרון של הצבא הסורי, בשרשרת ניצחונות, אשר מצביעים על כך, כי המורדים הסוריים חדלו למעשה לנהל מלחמה מאורגנת.
בכך השלימו כוחות משותפים של צבא סוריה, חיזבאללה, ויחידות עיראקיות שיעיות, שגדודי אל קודס האיראנים הביאו לסוריה, את כיבוש שרשרת הרי קלמון המפרידים בין מרכז סוריה, למרכז לבנון. נאבוק נפלה לאחר מצור שכוחות אלה הטילו על העיר ואשר נמשך שבועיים.
בכך השיגו נשיא סוריה בשאר אסד, מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה, והגנרל האיראני, מפקד גדודי אל קודס, הגנרל קאסם סוליימני, העומד בראש המטה המנהל  עתה את המלחמה בסוריה, את ארבעת ההישגים הבאים:
1. נפתחה הדרך הראשית בין דמשק וחומס, והדרכים הראשיות מחומס ללטקיה ולטרטוס, שתי ערי הנמל העיקריות של סוריה על חוף הים התיכון.  
2. נחסמו כל דרכי האספקה הצבאית, או ליתר דיוק מה נשאר מהן, של המורדים הסוריים מלבנון לסוריה. אי אפשר יותר להעביר תגבורות מורדים, או מגויסים חדשים מלבנון לסוריה, ואי אפשר יותר לפנות פצועים של המורדים ללבנון.
3. נפתחה הדרך הראשית בין דמשק לביירות, כשהיא נמצאת בשליטה מוחלטת של כוחות חיזבאללה.
במילים אחרות, נוצר מגע ישיר בין מטה והכוחות של חיזבאללה בביירות, ובין כוחות חיזבאללה המוצבים בדמשק. בכך התהדק התיאום ושיתוף הפעולה, בין הכוחות הצבאיים האיראנים, הסורים וחיזבאללה, בסוריה ובלבנון.   
4. כאשר רוב הפרברים המזרחיים של דמשק, הנמצאים עדיין בידי המורדים, הם תחת מצור כמעט מוחלט של צבא סוריה, וחלק גדול ממפקדי המורדים בהם החל לשתף פעולה עם צבאו של אסד בהעברת השלטון לידי קצינים סוריים, מהווה כיבוש הרי קלמון ודחיקת המורדים מהם, את הצעד האחרון בהסרת המצור של המורדים הסוריים על דמשק-מצור שנמשך למעלה משנתיים. 
נכון לשלב זה של המלחמה, לא קיימת לדמשק ולשלטון אסד בה, סכנה צבאית מצד המורדים, מלבד פיגועים, או הפגזות דלילות ספוראדיות.
במצב כזה, בו המורדים פשוט הפסיקו להלחם, כל מה שנותר להם לעשות, הוא לפרסם הודעות שווא על התקפות שהם ביצעו, או פרסום ידיעות על התקפות של צבא סוריה וחיזבאללה עליהן, כאשר לדבריהם הכוחות התוקפים משתמשים בנשק כימי.  גם לטענות אלה אין שום בסיס.
גם להודעות מנהיגי המורדים, כי יש בידיהן ערבויות בכתב מארצות הברית ומדינות אירופאיות אחרות, כי בשאר אסד לא יישאר בשלטון לאחר שהצדדים במלחמה יתכנסו לוועידת ז'נווה 2, שתנסה למצוא פתרון מדיני למלחמה, אינן נכונות ואינן מציאותיות. 
להפך, ככל שהכוחות הקרביים היחידים היעילים שנשארו למורדים, ומסוגלים עדיין להלחם רובם  משתייך  לארגוני אל קעידה, ג'בהת אל נוסרה, ואל קעידה עיראק ה-ISIS, מוצאים את עצמם המורדים במצב בו ארצות הברית מוכנה יותר ויותר, לנהל מגעים לא ישירים עם גורמים צבאיים של צבא סוריה הנאמנים לאסד, ועם חיזבאללה.
בפעם הראשונה בשלושת שנות המלחמה, ארצות הברית מוצאת את עצמה, בעמדה קרובה יותר לזו של  רוסיה, איראן, אסד, וחיזבאללה במלחמה, מאשר לעמדות המורדים.
בהכירה במעמד הצבאי הגדל והולך של חיזבאללה במלחמה, ומכאן גם במעמד הצבאי שיש  לו לגבי ההתפתחויות הבאות בלבנון, החלה וושינגטון, בעיקר באמצעות דיפלומטים בריטיים לנהל שיחות חשאיות עם חיזבאללה.
במילים אחרות, אותה חזית שנוצרה בסוף חודש נובמבר בז'נווה במטרה להשיג את ההסכם הגרעיני עם איראן, ושמרכזה עמדו ארה''ב, רוסיה ואיראן, הולכת ונוצרת עתה גם לגבי סוריה וחיזבאללה.
אין ספק, כי מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה וארגונו, משלמים מחיר כבד מאוד במלחמה זו. על כך יעידו הלוויותיהם של מפקדי חיזבאללה הנהרגים בקרבות בסוריה. האחרונה בהלוויות אלה הייתה זו שנערכה ביום ב' 9.12, של Ali Bazzi, מבינת ג'בייל. 
לוויות אלה לא רק שפוגעות במעמדו של נסראללה כמנהיג לאומי לבנוני, אלא שחוזרות ומעלות בקרב תומכיו בלבנון את השאלה מדוע בכירי חיזבאללה צריכים למסור את חייהם במלחמה שאיננה שייכת להם.
תשובתו של נסראללה כי המלחמה בסוריה היא למעשה המחסום האחרון בפני התפשטותה ללבנון, איננה משכנעת רבים בלבנון.
אולם הדברים יכולים להשתנות, כאשר הלבנונים, כולל השיעיים שבתוכם, יתחילו לתפוס ולהבין, בדיוק כמו האיראנים באיראן, כי התהפך הגלגל  וארצות הברית והמעצמות עכשיו תומכות בהם, ולא בסעודיה ובישראל המתנגדות למהלכים אלה.