חיזבאללה משקם את חטיבת הטילים בדרום. הבקעה הפך למרכז הלוגיסטי להעברת נשק מסוריה.

בלעדי ומיוחד למקורות הצבאיים של תיקדבקה: חיזבאללה החלו בשיקומה של חטיבת הטילים שלהם לטווח קצר חטיבת `נאסר` בדרום לבנון. עשרות משגרים ומאות טילים הועברו בסוף השבוע שעבר וביומיים האחרונים, באמצעות ותחת חסות שיירות הפליטים חזרה לדרום, ונמסרו ליחידות השונות של החטיבה. כן הגיעו לדרום תגבורות של עשרות לוחמים המאומנים בשיגור טילים. מקורות מודיעיניים מוסרים כי ב-24 השעות האחרונות הוגבר קצב העברת משלוחי הנשק מסוריה ללבנון. המשלוחים מתרכזים באזור הבקעה הצפונית, ומשם הם מועברים לכל חלקי לבנון, כולל הדרום. למרות הרשות שישראל קבלה מארצות הברית להפציץ משלוחים אלה, הם עוברים את הגבול בין לבנון וסוריה, ומועברים בתוך לבנון, ללא כל התערבות או הפרעה ישראלית.
עוד מוסרים המקורות המודיעיניים שלנו כי בעוד ראש הממשלה ומערכת הביטחון משבחים את אומץ ליבו של ראש ממשלת לבנון פואד סניורה, ומדברים `שאם הדברים יימשכו ככה` אפשר יהיה `להגיע לפורמליזציה של היחסים`, (דברי ראש הממשלה ביום ב`21.8), הוציא סניורה הוראה חשאית לצבא שלא להחרים שום כלי נשק של חיזבאללה, ולא להפריע להערכות הצבאית החדשה שלהם.
במקביל לצעד זה הורה חסן נסראללה ללוחמי חיזבאללה, שאם במקרה וצבא לבנון יחרים מהם כלי נשק, לא להתנגד בשום צורה שהיא ולא לבוא בחיכוך עם הצבא הלבנוני, מאחר `והנשק יוחזר להם במגעים החשאיים המתנהלים עם פואד סניורה בדלת האחורית`.
המקורות של תיקדבקה מוסרים כי למרות שישראל הסבה באמצעות ארצות הברית את תשומת ליבו של פואד סניורה למתרחש בבקעה הצפונית ועל גבול סוריה-לבנון, מתעלם סניורה מהפנייה הישראלית, איננו מגיב עליה, וגם איננו פונה ליוניפי"ל בקשה לכפות את האמברגו על משלוחי הנשק מסוריה ואיראן. מקורות צבאיים אומרים כי למעשה נוצר עתה בלבנון מצב דומה לזה ששר בגבול עזה מצרים בחודש אוקטובר 2005.
כפי שגבול מצרים רצועת עזה נשאר פרוץ מאז ומשלוחי נשק ולוחמים עוברים בו ללא הפרעה עד היום, ככה היום המצב בגבול סוריה-לבנון.
מקורות צבאיים ישראליים בלבנון מגדירים את פריסת הכוחות והסיורים שעורך צבא לבנון `כאימפוטנטיים`. חיזבאללה מאותת לצבא הלבנוני לאיזה כבישים, עיירות, או כפרים עליו לא להיכנס, והצבא מציית להוראותיו של חיזבאללה. המקורות הצבאיים שלנו גם מוסרים כי גם הסיורים שיוניפ"יל הודיע שהוא החל לבצע הם אחיזת עיניים. הכוחות היחידים שיוניפ"יל מניע בשטח הם היחידה לפינוי מוקשים, ולא כוחות הצרכים לפקח על יישומה של החלטה 1701 של מועצת הביטחון. יוניפי"ל פונה גם לצבא הלבנוני וגם למפקדי חיזבאללה השונים ומציע להם לפנות מוקשים בשטח עליו הם אחראיים. רק במידה ויש פנייה ספציפית כזו אנשי יחידת המוקשים שלו יוצאים לשטח.
המקורות שלנו בוושינגטון מדווחים, כי בניגוד לאופטימיות שמנסים לשדר ראש הממשלה, שר הביטחון, והרמטכ"ל, בדבר הסיכויים שלדרום לבנון יגיע כוח יוניפיל גדול אפקטיבי, ולמרות הדו"ח שעומד לפרסם ביום ב` מזכיר האו"ם קופי אנאן, שוררת בוושינגטון פסימיות לגבי האפשרות כי כוח כזה יוקם בכלל. עד עתה אין מדינה אחת, המוכנה לשלוח את חייליה מיד ללבנון, מבלי לדעת את הפרטים המדויקים מה יהיה מותר או אסור לכוח לפעול וכיצד הוא יגן על עצמו. בישראל מציגים את הרשות שתינתן ליוניפי"ל לפחות באש כהישג גדול, אבל התנאים לפתיחה באש כזו עדיין לא נקבעו, וגם ממשלת לבנון עדיין לא נתנה את הסכמתה לכך.