'חייבים לרצות את הכת הצבאית המצרית' פסק נתניהו. בג'יהאד האיסלמי נטפל מאוחר יותר

באחת מטעויותיו האסטרטגיות הקשות ביותר במשך כמעט שלוש שנות  שלטונו, הכריע ראש הממשלה בנימין נתניהו ביום א' 21.8 כבר בבוקר, כי צריך לרצות את הכת הצבאית המצרית, ולהעניק לה על מגש כסף ישראלי, הישג מדיני-צבאי, כמו זו שהשיגה הפסקת אש בין ישראל ובין החמס ברצועת עזה.
'חייבים לרצות את מצרים' פסק נתניהו למקורביו. בג'יהאד האיסלמי, (שהוא הגוף הצבאי ברצועת עזה שירה את מרבית מאות טילי 'הגראד' והקסאם על ישראל במשך ארבעה ימים, 21.8-18,), נטפל מאוחר יותר. לאחר דברים אלה התקשר נתניהו, עם אלוף מאיר אשל ראש אגף תכנון במטכ''ל- אג''ת, אותו שלח לקהיר ביום א' לפנות בוקר, והורה לו לקבל את ההצעה המצרית להפסקת אש עם החמס.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מדווחים, כי עד שעות אחר הצהרים של יום א', לא שר הביטחון אהוד ברק, ולא שר החוץ אביגדור ליברמן, לא ידעו על החלטתו זו של נתניהו. האיש היחיד בצמרת הצבאית והמדינית הישראלית שידע על החלטה זו היה הרמטכ''ל רב אלוף בני גנץ, שאלוף אשל הודיע לו על ההתפתחויות בקהיר.
זו הסיבה מדוע בצהרים אמר השר לביטחון הפנים יצחק אהרונביץ', כי ישראל צריכה להתכונן לעוד ימים רבים של הפגזות טילים, ולימים קשים יותר. ושר הביטחון אהוד ברק שהגיע ביום א' אחה''צ לביקור אצל סוללת 'כיפת ברזל' באשקלון אמר, כי ' המצב יימשך עוד כמה ימים. ומי שפועל נגדנו ראשו יופרד מגופו'. ברק לא ידע כי נתניהו כבר הכריע בעד האופציה המצרית, נגד האופציה ההתקפית של צה''ל.
הסיבה העיקרית מדוע נתניהו החליט בצורה כזו, הייתה שראשי הכת הצבאית המצרית, הבטיחו לו ולוושינגטון, כי רמאדאן שלאח, ראש הג'יהאד האיסלמי הסכים אף הוא להורות לאנשיו לנצור את האש ולהפסיק לשגר טילים על ישראל.
מאחר ונתניהו לא היה בטוח בהבטחותיו של שלאח, הוא התנה תנאי אחד בלבד: ישראל תקבל עליה את הפסקת האש, באם היא תיווכח, כי עד יום שני 22.8 בבוקר, האש הפלסטינית מהרצועה תיפסק.
יתר התנאים זהים בדיוק לתנאי הפסקת האש הקודמת שהושגה עם החמס לפני חמישה חודשים ב-24 לאפריל, לאחר הסיבוב הראשון של הפגזות ערי דרום ישראל בטילים במשך שלושה ימים, מ-22 עד 24 באפריל, קרי- אין שום תנאים או הסכמות, מלבד שאם לא יותקפו בטילים מטרות ישראליות, צה''ל לא יתקוף מטרות ברצועה, ומתחייב לשמור על שקט.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מוסרים, כי נתניהו אפילו לא עמד על כך, כי החמס יקבל על עצמו אחריות למנוע בעתיד יציאת פעולות טרור מרצועת עזה נגד מטרות ישראליות, כמו זו שבוצעה ביום חמישי 18.8, על ידי חולייה שבאה מרצועת עזה, בכביש אילת.
כפי שאפשר היה לצפות, הג'יהאד האיסלמי, אשר לדברי החמס הסכים להפסקת האש, כבר הפר אותה שעה אחת בלבד לאחר שנכנסה לתוקפה בשעה 21:00 בלילה, כאשר שיגר שלושה טילי 'גראד' על אשקלון.
אלה הם לא 'פרפורי כניסה והסתגלות להפסקת אש', כפי שמכנים זאת בחוגים צבאיים, שם נותנים תמיד מרווח של לפחות 24 שעות עד אשר הפסקת אש מתייצבת, אלא שיגור ניצחון של הג'יהאד האיסלמי, אשר ביקש לאותת כי במערכה בה הוא פתח באוגוסט 2011, הוא, ולא ישראל, מצרים, או החמס, יצא וידו על העליונה. לא רק שהוא שיגר את הכמות הגדולה ביותר של טילי 'גראד' שנורתה אי פעם על ערי ישראל, הוא גם שומר לעצמו אתך הזכות לחדש את הירי, בכל פעם שיחליט על כך.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מציינים, כי אי אפשר ואסור להקל ראש בנימוק של נתניהו כי צריך לרצות את הכת הצבאית בקהיר וללכת לקראתה, כדי לשמור על חוזה השלום בין ישראל למצרים. אין ספק כי המודבר בשיקול כבד משקל. אולם בנימין נתניהו היה צריך גם לשקול את ארבע הסכנות הגדולות האורבות לישראל מהחלטתו זו.
1. נתניהו יצטרך עתה ללכת עוד כברת לכת לקראת הכת הצבאית המצרית, ולפתוח את הסעיפים הצבאיים של הסכמי קמפ-דיוויד עם מצרים, ולהסכים להצבת צבא מצרי סדיר על גבול ישראל מצרים.
2. הכת הצבאית המצרית מבססת את אחיזתה ברחוב המצרי על הבנה חשאית הקיימת בינה ובין האחים המוסלמיים המצריים. במלים אחרות, הוויתור של נתניהו ביום א', יגרור אחריו וויתורים נוספים שהאחים המוסלמיים ידרשו באמצעות הכת הצבאית מישראל.
3. מתן הניצחון הצבאי והמדיני, בידי הג'יאהד האיסלמי, פירוש מתן ניצחון ברצועת עזה בידי איראן וחיזבאללה העומדים מאחורי הארגון וירי הטילים שלו. וויתור כזה של נתניהו לטהרן, לביירות, ולנשיא סוריה בשאר אסד, ישכנע אותם, כי ככל שהם יגבירו את התקפותיהם על ישראל, כך הישגיהם יהיו גדולים יותר.
4. כל הסכם שהושג בין ישראל למצרים בשש השנים האחרונות, מאז נסיגת ישראל מגוש קטיף ומציר פילדפי ב-2005, רק דרדר יותר את מצבה הביטחוני-האסטרטגי של ישראל, בעיקר משום שמצרים אף פעם לא מילאה את ההתחייבות הביטחוניות שלקחה על עצמה בהסכמים אלה. אין שום סיבה שהפעם היא תנהג אחרת.