חילוקי דעות חריפים בישיבת הממשלה איך לטפל בירי הקסאמים. הוויכוח הוא על הנקודה האם אפשר, או אי אפשר, לנהל מלחמת התשה נגד טרור?
תיקדבקה: השר לביטחון הפנים אבי דיכטר, הציג בישיבת הממשלה ביום א` 9.7, בפעם השנייה ב-48 השעות האחרונות, עמדה ביקורתית כלפי סדר העדיפויות של מדיניות ראש הממשלה אהוד אולמרט בנושא שחרורו של החייל החטוף גלעד שליט, וכלפי הדרך בה ראש הממשלה ושר הביטחון עמיר פרץ מנהלים את מבצע `גשמי קיץ`.
לאחר שביום ו` 7.7 אמר כי `יש לשחרר אסירים תמורת גלעד שליט`, ובשבת 8.7, ניסה לרכך את הרושם של דבריו, ואמר `כי שחרור של מספר מסוים של אסירים ייתכן בשלבים מאוחרים יותר`, אמר דיכטר ביום א` כי `צריך לתת לצה"ל פקודה ברור ומפורשת לחסל כליל את ירי הקסאמים בכל האמצעים שבידי צה"ל`. `קיים איום`, אמר דיכטר, `על 200 אלף תושבים, ולמה לחכות שיהיו נפגעים רבים לפני שמפעילים את כל הכוח`. במילים אחרות, אבי דיכטר, המכיר היטב את רצועת עזה , לאחר ששנים רבות היה מפקד השב"כ בגזרה זו, סבור כי צה"ל לא קבל פקודות מספיק ברורות לחסל את איום הקסאמים, והוא אינו מפעיל את כל הכוח שברשותו כדי להשיג מטרה זו.
לעומתו הציג שר הביטחון עמיר פרץ גישה הפוכה כאשר אמר, כי כוחות צה"ל ימשיכו בכניסות ויציאות לרצועה בעוצמות משתנות, וכי יימשכו המאמצים במסלול המדיני. המקורות הצבאיים של תיקדבקה מציינים כי ההבדלים העמוקים בין שתי גישות אלה ברורים.
לפי גישת ראש הממשלה אהוד אולמרט, ושר הביטחון עמיר פרץ, צה"ל ייכנס וייצא מהרצועה, לא לפי תוכנית מבצעית שתוכן מראש, אלא לפי המידע המודיעיני שיתקבל והצרכים שיתעוררו בשטח. שיטה זו מבטיחה להם שליטה על פעולות הצבא. השר לביטחון הפנים אבי דיכטר, ולא רק הוא, אלא יחד אתו חלק גדול מפיקוד הצבא, כולל הרמטכ"ל רב אלוף דן חלוץ, חושבים כי בדרך כזו של פעולה הממשלה וצה"ל לא ישיגו את המטרות עליהן הם מכריזים בפומבי, הפסקת ירי הקסאמים ושחרורו של גלעד שליט. לדעתם כל פעם שצה"ל ייצא משטח מסוים, חמושי החמס, הג`יאהד האיסלמי והוועדות העממיות,יחזרו אליו, וירי הקסאמים לא רק שלא ייפסק, אלא יגבר. חלוץ ודיכטר, חושבים כי אין לישראל זמן `לחנך` או להביא את החמס לעשות חשבון של רווח והפסד, עד כי הוא יגיע למסקנה להפסיק את ירי הקסאמים. במילים אחרות, דיכטר וחלוץ חושבים כי לא קיים מושג כזה של התשה נגד גרילה וטרור, בעוד שאולמרט ופרץ חושבים שמלחמת התשה תתיש לבסוף את החמס.
