חיל האוויר הרוסי כבש בשביל אסד את תדמור. מה הלאה?


( טנקים סוריים מתקדמים בפלמירה Palmyra )
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין וחיל האוויר הרוסי אשר לפי פקודתו ביצע בימים האחרונים 'הפצצות מרבד' נגד כוחות ISIS בתדמור Palmyra  אפשרו, ביום א' 27.3, לצבא הסורי וחיזבאללה לכבוש חלקים גדולים של עיר המפתח המזרחית.
כמו בראמאדי Ramadi  ו-ב'יגיי Baiji, שם הצבא העיראקי אף פעם לא כבש ערים אלה לגמרי, והקרבות שם עם ISIS  עדיין נמשכים, כך בתדמור אף פעם, לפחות לא בזמן הקרוב, השליטה הסורית לא תהייה מוחלטת. היא תהייה נתונה להתקפות ספוראדיות של ISIS שכוחותיו נסוגו מזרחה. 
אחיזת הצבא הסורי בעיר תלויה בהמשך המטריה האווירית שהרוסים יעניקו להם. בדיוק כשם שאחיזתו של הצבא העיראקי בראמאדי תלויה בסיוע האווירי האמריקני הממשיך לתקוף שם גורמים של ISIS מידי יום.  
השאלה המרכזית היא מדוע נשיא רוסייה פוטין החליט בכל זאת לאפשר לאסד לכבוש את תדמור, בעוד שבדרום סוריה, הוא מונע את התמוטטות כוחותיו בפני ISIS?
המקורות הצבאיים והמודיעיניים של תיקדבקה מציינים כי לכך יש שתי סיבות עיקריות:
1. תדמור חשובה אסטרטגית לרוסים מאחר והיא נמצאת דרומית לראקא Raqqa במרחק של 225 ק''מ. במילים אחרות, בפני הרוסים נפתחה הדרך לראקא.
2. שליטה בתדמור מבטיחה לרוסים גישה לאזור דיר א-זור Dier a-Zur במזרח סוריה על גבול סוריה-עיראק, הנמצאת במרחק של  רק 188 ק''מ.  מבחינה אסטרטגית השליטה בדיר א-זור חשובה יותר לרוסים מאשר כיבוש ראקא, משום שהדבר מבטיח להם שליטה על עמק נהר הפרת, ועל דרכי הגישה מסוריה לבגדאד.
כל השיקולים הרוסיים האלה אינם עוזרים הרבה לאסד ולמטרתו העיקרית להישאר בשלטון.
בתדמור הוא ביצע את פעולת הקרקע בשביל הרוסים, פעולה שחיזקה את אחיזתם בסוריה, אבל לא את שלו.

בשבת 26.3 פרסמו המקורות של תיקדבקה את הדברים הבאים:

עוד לא הספיק שר החוץ האמריקני ג'ון קארי, לצאת ביום ו' 25.3 את מוסקבה, ועוד לא יבשה הדיו על ההודעה המשותפת  שהוא ושר החוץ הרוסי סרגיי לברוב הודיעו, במסיבת עיתונאים במוסקבה, כי הוסכם בין שתי המדינות להביא לסיום המלחמה ולהסדר מדיני בסוריה, תוך חמישה חודשים, עד אוגוסט השנה, וכבר התגלעו שוב חילוקי דעות בין וושינגטון ומוסקבה לגבי לוח הזמנים לפרישתו של נשיא סוריה מהשלטון.
סגן שר החוץ הרוסי סרגיי ריבאקוב Sergei Ryabkov  אמר, כי וושינגטון מקבלת עתה את עמדתה של מוסקבה, 'כי לא צריך לפתוח ולהתחיל לדון עכשיו בשאלה  לגבי עתידו של אסד וכי זה לא נושא לדיונים עכשיו'. Washington now accepts Moscow’s argument that Assad’s future shouldn’t be open for negotiation right now. 
המילה 'עכשיו' היא כמובן מילת המפתח בהצהרה זו.
במילים אחרות, עתידו או פרישתו של אסד מהשלטון יתרחשו אבל בעתיד.
דובר משרד החוץ האמריקני ג'ון קירביי John Kirby הגיב מיד בהודעה חריפה, כי דבריו של ריבאקוב הם 'שקר'  false. 'כל רמז כאילו שינינו את עמדתנו או דעתנו בכל צורה שהיא על עתידו של אסד היא שקר'!.  Any suggestion that we have changed in any way our view of Assad’s future is false.
ובכן שוב מבוי סתום בין וושינגטון ומוסקבה לגבי עתידם של המלחמה ובשאר אסד בסוריה?
המקורות הצבאיים והמודיעיניים של תיקדבקה מסבירים, כי המדובר  בטנגו זהיר של שתי המעצמות זו מול זו, כאשר שתיהן מסכימות כי בסופו של דבר בשאר אסד יפרוש מהשלטון.
חילוקי הדעות נסבות רק לגבי הקצב בו אסד יפרוש.
ארצות הברית רוצה כי הטנגו יהיה מהיר וכבר באוגוסט השנה, כלומר בעוד חמישה חודשים, אסד יתחיל להעביר בהדרגה את השלטון לידי ממשלת מעבר סורית בה יהיה לא רק ייצוג אלא גם עמדות השפעה למורדים הסוריים.
בהתרחשות כזו  יוכל הנשיא אובמה שיבוא בחודש הבא-אפריל- לערב הסעודית למפגש פרידה  עם מנהיגי מדינות המפרץ ה-GCC, להציג בפניהם, כי הנה הוא סוף סוף מקיים את הבטחתו להם ודואג לפרישתו של אסד מהשלטון, לפני שהוא עוזב בינואר 2017 את הבית הלבן.
אובמה גם יחזק בצעד כזה את עמדותיה של ארצות הברית אצל המורדים הסורים.   
אבל לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין יש בעיות שונות עם בעלת בריתו העיקרית בסוריה-איראן, בגללן הוא מעדיף שהטנגו המעצמתי בסוריה יהיה איטי יותר.
בכל ששת החודשים מאז החלה המעורבות הצבאית הרוסית בסוריה ב-1 באוקטובר 2015, וחיל האוויר הרוסי ייצב את מעמדם הצבאי של צבאות סוריה, איראן וחיזבאללה בסוריה, ואף אפשר להם לנצח בכמה קרבות מרכזיים במרכז ובצפון סוריה, שיתוף הפעולה בין פוטין ומנהיג איראן האייטוללה עלי חמנאי היה כמעט מושלם. איש הקשר ביניהם  מפקד גדודי אל קודס האיראניים הגנרל קסאם סוליימני, היה מגיע למוסקבה כל כמה ימים ויוצא ממנה בחזרה לטהרן. 
אולם ככל שהתהדקו הקשרים והתיאומים האמריקנים-רוסיים לגבי סוריה ועתידו של בשאר אסד, כך הלכו ופחתו ביקוריו של סוליימני במוסקבה, עד אשר נפסקו לגמרי בסוף נובמבר בשנה שעברה.
חמנאי איננו מסכים לכך שוושינגטון ומוסקבה יקבעו מתי אסד יפרוש או לא, ועוד יותר מזה הוא איננו מסכים כי פוטין יתנהג בסוריה כאילו המדובר במגרש הביתי שלו במזרח התיכון.
מזווית ראייתו סוריה היא לא המגרש הביתי של רוסיה, אלא של איראן. 
וזו היא הסיבה העיקרית להתרחבותו של הקרע בין רוסיה לאיראן בחודשים האחרונים, וזו היא גם הסיבה להחלטתו הפתאומית של פוטין ב-14 למרס להתחיל ולהוציא חלק מהכוחות הרוסיים מסוריה.
מאז נראתה מדיניות פוטין בסוריה, כמו איש קרקס הזורק מספר רב של כדורים באוויר   juggling balls, כאשר הוא מתאמץ לתפוס את כולם, מבלי שאף כדור לא יימלט מידיו הזריזות.

תחילה הפסיק פוטין את כל תקיפות העזרה של חיל האוויר הרוסי לצבאות סוריה, איראן וחיזבאללה בקרבות בסוריה.  
צעד זה הביא מיד לשינוי במצב הצבאי בסוריה, כאשר כוחות ISIS פתחו במתקפה על הכוחות הסוריים ושל חיזבאללה בדרום סוריה ליד גבולות סוריה עם ירדן וישראל, והחלו מתקדמים לעבר הערים הסוריות דרעא Daraa, שייח' מסכין Sheik Maskin, ונאווה  Nawa. (ראו מפה מצורפת)  
בדרום יצר פוטין מצב בו אסד מפסיד בגלל שאיננו מוכן להתאים את עצמו לתוכניות הרוסיות בסוריה.
במחצית השנייה של השבוע האחרון, נתן פוטין הוראה לחיל האוויר הרוסי לחדש את התקפותיו של חיל האוויר הרוסי במזרח סוריה ולעזור שם לצבא הסורי בהתקפה שהחל ממרכז סוריה לכיוון העיר תדמור Palmyra  המוחזקת על ידי ISIS.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מציינים, כי אם חיל האוויר הרוסי לא היה עוזר לצבא הסורי, ספק גדול באם הוא היה מתקדם ומצליח לכבוש ביום ו' 24.3 את המצודה העתיקה Palmyra citadel  החולשת על המבואות לעיר.
במילים אחרות, בדרום היד הרוסית מביאה לכישלונות הצבא הסורי, במזרח היא מביאה לניצחונותיו. 
בשעות הקרובות צריך פוטין להחליט באם הוא ממשיך את תמיכת חיל האוויר הרוסי במתקפת הצבא הסורי על תדמור, או שהוא מפסיק  אותה.
אם חיל האוויר הרוסי ימשיך בהתקפותיו על ISIS,  יכבשו אסד וצבאו את תדמור. ניצחון כזה יתרום לחיזוק מעמדו האישי והפוליטי, ויציג אותו כמנהיג הסורי היחידי המסוגל להשיג הישגיים משמעותיים נגד ISIS. מעמד כזה יקשה על אובמה לדרוש את התחלת הדחתו המיידית.
אם פוטין יחליט להפסיק את תמיכת חיל האוויר הרוסי בהתקפה הסורית ולמנוע את נפילתה של תדמור, הוא יוכיח גם לאסד וגם לאיראנים, כי בלי הרוסים הם אינם יכולים להשיג הישגיים צבאיים בסוריה, ומוטב כי אסד יתחיל לתכנן את פרישתו.
ללא ספק לפני פוטין החלטה קשה.  

 

Print Friendly, PDF & Email
שינוי גודל גופנים
ניגודיות