חלאד משעל הוציא את חברי הממשלה הפלסטינית ממוסדות החמס ובכך נטרל את הסכמי הפשרה עליהם עמלים המצרים, הירדנים, ואבו מאזן.
בלעדי ומיוחד למקורות ללוחמת טרור של תיקדבקה: ההבנות המתגבשות, בחסות מצרית וירדנית, בין יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, וראש הממשלה הפלסטיני איסמעיל הנייה, על הפסקת ירי הקסאמים, אינן מחייבות לא את הזרוע הצבאית של החמס גדודי עיז א-דין אל קסאם, ולא את תנועת החמס עצמה. המקורות שלנו מוסרים כי במהלך פוליטי מהיר הוציא בשבוע שעבר מנהיג החמס בדמשק חלאד משעל את כל צמרת החמס המכהנת בתפקידי שרים ממוסדות החמס. מעכשיו כל החלטה שלהם מחייבת רק אותם ולא את החמס. המקורות הצבאיים של תיקדבקה: במשך השבוע האחרון הוציאו גדודי עיז א-דין אל קסאם ממחסני התחמושת שלהם כ-500 טילים. 100 נורו בסוף שבוע שעבר על שדרות, 400 נשארו בידי חוליות החמס בשטח.
השאלה הגדולה עכשיו היא מה ייעשה בטילים אלה. דבר אחד ברור. הם לא יחזרו למחסנים. ההערכה המודיעינית היא שחלק מחוליות החמס ירו את הטילים לעבר מטרות בישראל, וחלק אחר יעבירו אותם לידי הג`יהאד האיסלמי, וועדות ההתנגדות העממית.
זו הסיבה מדוע נשיא מצרים חוסני מובראק, שר המודיעין המצרי הגנרל עומר סולימן, ויו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, שנפגשו בסוף השבוע בקהיר ריכזו את מאמציהם להביא לכך כי הג`יהאד האיסלמי יפסיק לירות קסאמים, והם עומדים להיפגש עם הנשיא הסורי בשאר אסד בניסיון לשכנעו ללחוץ על משעל שיבטל את צעדיו. המטרה שלהם להביא לכך כי כאשר אבו מאזן ייפגש עם ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט הוא יוכל להציג לפניו כי הוא השיג (אולי?) את הפסקת ירי הקסאמים על שדרות ואת הארכת ההודנה, ועכשיו על אולמרט לגמול בצעדים שיחזקו אותו.
המקורות הפלסטינים של תיקדבקה מדווחים כי למעשה הולך ונוצר עתה בחמס תהליך דומה של התפוררות כמו בפת"ח. הזרוע הצבאית של החמס, גדודי עיז א- דין אל קסאם, מסרבים לקבל את מרות הדרג המדיני, כלומר ממשלת החמס. ממש כפי שהפת"ח-גדודי אל אקצא, אינם מקבלים את מרותו של אבו מאזן. הדרג המדיני של החמס בעזה איננו מקבל את מרות הנהגת החמס בדמשק. כתוצאה מכך קיים בדמשק נתק שהולך ומתעמק בין שני מנהיגי החמס חלאד משעל, ומוסה אבו מרזוק. המקורות שלנו מציינים כי צריך לזכור כי מוצאו של חלאד משעל הוא מהכפר סילוואד צפונית לרמאללה בגדה המערבית. מכאן שהוא נגד ההנהגה המדינית של החמס שכמעט כולה מורכבת מאנשי עזה.
מוסה אבו מרזוק הוא מרפיח, ולכן הוא תומך בהנהגה המדינית בעזה נגד עמדותיו של חלאד משעל.
לכך יש שתי משמעויות לגבי ישראל, שאף אחת מהן איננה חיובית.
1. ככל שמתעמקים הפילוגים והשסעים בפת"ח ובחמ"ס נוצרת בשטח לבנוניזציה של הפלסטינים. במצב כזה אי אפשר יהיה להגיע בזמן הנראה לעין לשום התקדמות מדינית או ביטחונית, והטרור רק יתגבר.
2. כאשר אבו מאזן יופיע אצל אולמרט וידרוש לחזקו, הוא ידרוש מאולמרט למעשה לחזק גם את קבוצת מנהיגי החמס ההולכת אתו. לחץ דומה יופעל על אולמרט גם מצד האמריקנים והאירופאים, אשר לאחר `הפסקת` ירי הקסאמים, והפעלת המנגנון המיוחד להעברת כספים לרשות, יגידו לאולמרט כי עכשיו הגיע תורו לעשות וויתורים נוספים נוסף על העברת הנשק ליד אבו מאזן.(קראו נא קטע נפרד בעמוד החדשות.)
