חלק מרכזי בהנהגת הפת"ח החל מקיים מגעים ישירים עם החמס.

בלעדי ומיוחד למקורות המזרח תיכוניים של תיקדבקה: החמס הודיע ערב פגישתם של ראש הממשלה אהוד אולמרט, ויו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, (יום ב' 6.8), כי דובר ממשלת פלסטין-עזה ראזי חמאד, מנהל מגעים חשאיים עם אחד מנאמניו של אבו מאזן, ג'יבריל ראג'וב. בכך חושף החמס כי לא רק שאין לאבו מאזן תמיכה בקרב הפת"ח, כפי שיו"ר הרשות, קונדוליסה רייס, ואהוד אולמרט מציגים, אלא שישנם חוגים רחבים בעלי השפעה בפת"ח המשוכנעים כי לא רק שהמדיניות של הפרדת הגדה המערבית מהרצועה והחרמת החמס היא מוטעית, אלא שזו מדיניות קצר טווח שתמוטט בקרוב. המקורות של תיקדבקה מדווחים, כי את המהלך בתוך הפת"ח לקראת התפייסות מחודשת הכוללות שיחות חשאיות ישירות עם החמס, מובילים עתה ג'יבריל ראג'וב, והאני אל חסן. אולם לא רק אצל הפלסטינים ישנה התנגדות חזקה למהלך הזה, גם בתוך ממשלת ישראל. המקורות הצבאיים שלנו מציינים, כי שר הביטחון אהוד ברק, מרחיק את עצמו בכוונה תחילה מכל קשר שהוא עם מגעי ראש הממשלה אולמרט ואבו מאזן, ואינו מוציא עליהם מילה אחת. גם בפגישתו עם קונדוליסה רייס, ברק סירב לדבר על הנושא ואמר כי מי שמטפל בכך הוא ראש הממשלה אולמרט. ברק חושב כי אולמרט משתמש במגעים אלה בעיקר לצרכי חיזוק מעמדו הפנימי בישראל, וכי מגעים אלה יתמוטטו.
כמה רמזים על עמדת מערכת הביטחון וצה"ל בנושא סיפק ביום א' 5.8, ראש חטיבת מחקר באמ"ן תת-אלוף יוסי ביידץ, כאשר אמר בישיבת וועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כי
הגדה המערבית תהיה זירת ההתגוששות" הבאה בין פת"ח לחמס. לדבריו, מנגנוני הביטחון של פת"ח מנסים לפעול לצמצום כוחו של חמאס בגדה ללא הצלחה, וכי הם נסמכים על צה"ל.
תמונה זו רחוקה מאוד מהתיאורים של אולמרט על 'תהליך חיזוקו' של אבו מאזן, תהליך שאין לו כל סימן בשטח.
המקורות שלנו מדווחים כי בעוד אהוד אולמרט ואבו מאזן מנסים להציג מצג של דיונים על מסגרת של הסכם קבע, מתחוללים בשטח 5 תהליכים שכולם או שסותרים, או שחותרים תחת הצגת דברים זו.
1. לא רק שאין כל סיכוי בעתיד הנראה לעין, כי הפת"ח יחזור אי פעם לשלוט ברצועת עזה, אין לו גם כוח להתמודד עם החמס בערי הגדה המערבית.
2. כל הנהגת החמס בגדה מערבית נמצאת עתה או בבתי כלא ישראליים, או בבתי כלא של ראש המודיעין הפלסטיני בגדה תאופיק טיראווי. אולם המקורות הצבאיים של תיקדבקה מדווחים,כי כל פעילי השטח, ואנשי רשתות הטרור של החמס חופשיים, וכי הם עוסקים עכשיו בהקמת מערכת פיקוד והנהגה חדשים. אנשי שטח אלה זוכים לפופולאריות גדולה ברחוב הפלסטיני, שם אבו מאזן, וסאלם פייאד, נתפשים כבובות אמריקניות-ישראליות.
3. קונדוליסה רייס שמעה בשבוע שעבר בקהיר מהצמרת המצרית, כי בשלב זה הם ישתפו פעולה בהחרמת החמס, אולם מדיניות זו לא תימשך עד אין קץ, ובחודש נובמבר השנה, מצרים תחדש את קשריה עם החמס. ראשי החמס מודעים לעמדה המצרית הזאת, אולם ראש הממשלה אהוד אולמרט, ויו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, מעלימים עמדה מצרית זאת מדעת הקהל הישראלית והפלסטינית.
4. דברים קשים יותר שמעה רייס כאשר הגיע לאחר מכן לריאד. הסעודים אמרו לה, כי כל עוד ארצות הברית תמשיך להעדיף את הפת"ח על החמס, בניגוד למדיניות הסעודית התומכת בקיומו של הסכם מכה, (כלומר, הקמתה מחדש של ממשלת אחדות לאומית פלסטינית,) אין לוושינגטון מה לצפות לתמיכה סעודית בנושא הפלסטיני. דברים אלה סותרים לגמרי את הרושם שניסו רייס ואולמרט ליצור לגבי העמדה הסעודית, ואפשרות השתתפותם במפגש הבינלאומי על המזרח התיכון שיכונס בסתיו בוושינגטון.
5. גם האירופאים, אינם מסכימים עם מדיניות אמריקנית זו, והם סבורים כי אמנם צריכים להביא את החמס להכיר בישראל ובהסכמים שנחתמו עמה, אבל אסור לבטל את כוחו הפוליטי של החמס ואת העובדה כי הוא נבחר לעמוד בראש הממשלה הפלסטינית בבחירות דמוקרטיות וחופשיות.
לאור כל הנתונים האלה, אין פלא כי שר הביטחון אהוד ברק שומר על שתיקה, התנזרות, והתרחקות מוחלטת ממהלכיו הפלסטינים של אולמרט. הוא מחכה שהם יתמוטטו.
המקורות שלנו מציינים עוד כי מערכת היחסים בין אבו מאזן וראש הממשלה הפלסטיני סאלם פייאד, מאופיינת במתיחות רבה, והיא דומה מאוד למערכת היחסים בין אולמרט לברק. סאלם פיאד אינו מסתיר כי הוא היה רוצה לרשת את אבו מאזן, ולהתמנות כיו"ר הרשות הפלסטינית. ברק אינו מסתיר את דעתו כי הוא צריך לכהן כראש ממשלת ישראל במקומו של אולמרט.