חמש סיבות מדוע צה"ל זקוק עתה ל-5 מיליארד דולר ( 1.5 ביליון דולר ), כדי להיות מוכן לתקוף את התוכנית הגרעינית האיראנית

מקורות ביטחון דיווחו, ביום ג' 19.10, כי הממשלה הקציבה עוד 5 מיליארד ₪ (  1.5 ביליון דולר) להכנות למלחמה באיראן השנה. בדרך לא שגרתית נמסרו פרטים על מה הסכום האדיר הזה יוצא: רכישת מטוסים, איסוף מודיעין intelligence gathering, ורכישת חימוש אשר יאפשר את התקיפה על איראן and dedicated armaments that can enable the attack.
במילים אחרות, צה"ל במתכונתו הנוכחית יכול לתקוף באיראן, אבל זו תהייה התקפה מצומצמת, שתפגע רק חלקית בתוכנית הגרעינית האיראנית. מתקפה כוללת שתוציא את התוכנית הגרעינית מכלל שימוש-התקפה כזו אין בשלב זה ביכולתו של צה"ל לבצע.
מותר לשאול מדוע לאחר כל הרבה דיבורים במשך שנים על היכולות שיש לה לצה"ל לתקוף את התוכנית הגרעינית האיראנית צה"ל לפתע ( ואולי לא כל כך לפתע, )  אינו מוכן למלחמה כזאת, אולם מוטב להתרכז מה חסר לצה"ל כדי לבצע תקיפה שתשמיד את התוכנית הגרעינית האיראנית.
מדובר בחמש נקודות עיקריות:
1. בהנחה שבגל הראשון של התקיפה הישראלית מתקני הגרעין האיראניים ייפגעו רק חלקית, וכי יהיה צורך בכמה גלים נוספים של תקיפות, אין לחיל האוויר הישראלי מספיק מטוסים לבצע פעולת תקיפה ממושכת כזו. לקראת משימה כזו חיל האוויר יזדקק לעוד עשרות מטוסים נוספים, שכרגע אינם נמצאים בידיו.  גם אם מטוסים כאלה היו בדרך לישראל, חיל האוויר זקוק לטייסים שיטיסו אותם.
2. ברור, כי כאשר ישראל תתחיל לתקוף את איראן, היא תותקף מארבע חזיתות של בעלות בירתה של טהרן-סוריה, לבנון, עיראק ותימן. כדי לעצור התקפות אלה חיל האוויר יזדקק למספר  נוסף גדול של מטוסים.
זו אחת הסיבות העיקריות שבמסגרת הראורגניזציה שחיל האוויר ביצע באחרונה בבסיסיו וטייסותיו, הטייסות של מטוסי ה-F-16 שטווח הטיסה שלהם קצר יותר הועברו כולן לבסיס רמת דויד בצפון. התפקיד להתמודד עם הטילים מסוריה, לבנון ועיראק הוטל עליהם.
3. חיל האוויר זקוק בדחיפות למטוסי מיכל מתוצרת אמריקנית מדגם Boeing-built KC-46 tanker המסוגלים לתדלק באוויר את מטוסי הקרב הישראליים אשר יתקשו לטוס עד למטרות באיראן, לתקוף אותן ולחזור לישראל, מרחק של 2,000 ק"מ מבלי לתדלק באוויר.  מטוסי התדלוק הקיימים כיום בחיל האוויר הם 'הראם' Re’em-Boeing 707, שהם בני 60 ומעלה. אולם
המצב יכול להיות שונה באם מטוסי חיל האוויר יוכלו לנחות באחת ממדינות המפרץ, כמו סעודיה למשל, או באחד מהבסיסים האוויריים האמריקנים באזור.
אולם בהתחשב ביחסים המתפתחים בימים האחרונים בין סעודיה, איחוד נסיכויות הנפט הערביות ה-UAE ואיראן, אפשרות כזו ירדה מעל הפרק.
ארצות הברית הבטיחה לישראל לספק לה 8 מטוסי מיכל חדישים כאלה, אבל ייקח שנים עד שאלה יגיעו לישראל.
4. חימוש מיוחד ומדויק נגד בונקרים. לארצות הברית יש פצצה  כזו 'מואב' – The MOAB, or GBU-43, שנבנתה במיוחד כדי לענות על תוכניות הגרעין האיראניות התת-קרקעיית, והיא נוסתה פעם אחת במלחמה באפגניסטן.
גם לישראל יש פצצות נגד בונקרים, אבל לא בקנה מידה גדול כזה.
משקיפים צבאיים במערב סבורים, כי התקפת חיל האוויר על רשת המנהרות של החמאס בעזה-'המטרו', בחודש מאי השנה, מבצע ששם הקוד שלו היה 'מכת ברק', הייתה מעין חזרה כללית, לקראת התקפות חיל האוויר על מערכת הבונקרים האיראניים מהם פועלת התוכנית הגרעינית האיראנית.
כדאי לשים לעובדה, כי במבצע 'מכת ברק' 'המטרו' של החמאס לא הושמד במכה אחת, והמטוסים הישראליים היו צריכים לחזור ולהפציץ מטרה זו מספר פעמים, וגם אז חלק ממערכת הבונקרים האלה לא נפגעה.  
5. בגלל גודלה של איראן, והצורך לעקוב אחר מרחבים גדולים במזרח התיכון מהם איראן יכולה להפעיל כוחות עוינים לישראל ( כמו, סוריה, לבנון, עיראק, תימן. ) ישראל תזדקק לעוד לווייניים צבאיים נוסף לאלה שיש לה. לבנות לווין ולשגרו זוהי פעולה ארוכה ומסובכת. ייתכן כי בזמן מלחמה עם איראן ישראל תזדקק לעזרתם של לווייניים אמריקנים. לשם כך היא תזדקק לאישורו האישי של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן.



Print Friendly, PDF & Email
שינוי גודל גופנים
ניגודיות