חסינות העדר בישראל שברירית עד לא קיימת. אין מה לסמוך על חסינות עדר כשמדובר בנגיף שעושה מוטציות עוקפות חיסון. זן דלתא, הנקרא גם מוטציה הודית, מוכיח זאת

ובכן, וריאנט דלתא, הידוע גם כמוטציה ההודית, הגיע לישראל.
מה ידוע לנו עליו?
קודם כל, שהוא מדבק יותר בכ-60 אחוז מאשר הוריאנט הבריטי, שהיה אף הוא מדבק הרבה יותר מאשר הנגיף המקורי.
יש עדויות לכך שהוא גם גורם למחלה חמורה יותר.
המרכז לאיסוף תסמיני קורונה בבריטניה, מוצא שהתסמינים שונים מאלו שהכרנו עד כה.
התסמינים העיקריים הם: כאב ראש, כאב גרון וצינון קשה. אם פעם אמרו לנו שאף נוזל הוא לא אינדיקציה לקורונה – זה כבר לא המצב. מרגישים שיש לכם צננת מזגנים? לכו להיבדק! תסמינים אחרים הם כבר פחות נפוצים – למשל, אבדן חוש טעם וריח ושיעול יבש.
וריאנט דלתא חצה את גבולן של 80 מדינות, עד כה.
בבריטניה הוא כבר נחשב הזן הדומיננטי והולך ומתפשט במהירות לכיוון אירלנד. בריטניה התחסנה באופן מאסיבי וכבר חגגה את מה שנראה כמו הגעה לחסינות עדר, לפני שהכול החל לקרוס. המצב שם הוא כזה: ההקלות המתוכננות בוטלו.
האם זה דומה למה שקורה בישראל? לא בדיוק.
בריטניה חיסנה במנה אחת של החיסון של אסטרה זנקה. זה לא אחד החיסונים שהוכיחו עצמם באחוזים גבוהים, בוודאי לא מול המוטציות. הטענה של אסטרה זנקה שמספיקה מנת חיסון אחת, הביאה להגנה מסוימת שעזרה להורדת התחלואה. אך ההגנה הזו מסתברת כלא מספקת כנגד זן דלתא, וראש הממשלה בוריס ג'ונסון מבין שנדרש לחסן את האוכלוסיה במנה שניה.
מה קורה בישראל?
יש כבר דיווחים על דוגמאות שרוצפו והכילו את הזן ההודי, שנלקחו מחוזרים מחו"ל. בשבוע שעבר, איחוד האמירויות הוכנסה באופן מיידי ופתאומי לרשימת המדינות האדומות ומשרד החוץ הוציא אזהרת מסע. זאת בשל התפשטות מהירה של הזן ההודי בה, אשר מקורו ככל הנראה, בריבוי כניסת עובדים זרים לא חוקיים מהודו.
כרגע ידוע על שלוש התפרצויות קורונה ברחבי הארץ: בבתי ספר במודיעין ובנימינה, ובהופעה שהתקיימה באזור עמק המעיינות.
טרם פורסם אם הזנים שבודדו בהתפרצויות שייכים לוריאנט דלתא. ההודעה הראשונה של משרד הבריאות לגבי הצופים בהופעה, הייתה שכולם צריכים להיכנס לבידוד, כולל מחוסנים. לאחר מכן, רוככה ההודעה ונאמר בה שמומלץ למחוסנים להתרחק מאנשים אחרים, ולהיבדק באופן מיידי.  כנראה שמדובר בחשד כבד למוטציה ההודית.
מצב ההתחסנות: מחקרים עדכניים מראים הגנה של 88 אחוז מפני מחלה קשה שנגרמת על ידי הזן ההודי, לאחר שתי מנות של החיסון של פייזר. זה לא רע. עם זאת, על פי הודעות משרד הבריאות, רוב נשאי המוטציה המתגלים בנתב"ג הם מחוסנים שנדבקו בחו"ל. בהתפרצות במודיעין, כל המבוגרים שנדבקו היו מחוסנים.
ביום א' 20.6, פורסמה ידיעה לפיה קשישה שנדבקה והחלימה בינואר וחוסנה במרץ, נפטרה אתמול מקורונה. בינתיים, מחכים לתוצאות ריצוף בדיקת הקורונה שלה.
מה המשמעות? יש לפחות שתי אפשרויות:
1. יתכן שהחיסון מצוין בהגנה מפני מחלה קשה, אך פחות מוצלח בהגנה מפני הדבקה בזן דלתא.
2. אפשרות נוספת, אשר אינה סותרת את האפשרות הראשונה היא, שהחיסון הולך ונחלש ואנו זקוקים למנה נוספת. כייל הנוגדנים הולך ויורד ככל שעובר זמן מההתחסנות. ראשוני המחוסנים בישראל התחסנו לפני כחצי שנה. בתור המדינה הראשונה בעולם שהתחסנה, אנחנו גם הפיילוט לקבלת ההחלטה על חיסוני הדחף הנוספים, ומתי הם נדרשים.
לעת עתה, ברור שהפרצה העיקרית היא בנמל התעופה בלוד.
ראש הממשלה בנט ושר הבריאות הורוביץ, סיכמו ביום א' 20.6, על "הרחבה רצינית" של מתחמי הבדיקות לנכנסים לארץ בטווח זמן "קצר מאד", על מנת שלא יחזור המצב בו החוזרים מחו"ל משוחררים הביתה ללא בדיקה, בשל עומס, כפי שקורה בימים האחרונים בלוד.
אבל, אין לנו את הפריווילגיה לדגום את רוב הנכנסים בלבד, כשמדובר בכניסת מוטציה כה מדבקת שנישאת גם על ידי מחוסנים.
אם כך מה צריך לעשות?
יש לחזק את ההמלצות הרפות שניתנות כרגע על ידי משרד הבריאות שלא לטוס לחופשות בחו"ל. בוודאי שלא לטוס עם ילדים לא מחוסנים. חסינות העדר בישראל שברירית עד לא קיימת. תמיד ידענו שאין מה לסמוך על חסינות עדר, כשמדובר בנגיף שעושה מוטציות עוקפות חיסון. זן דלתא מוכיח עצמו כנוח ליבוא.
צריך לעבוד בזריזות יחד עם פייזר לדגימת כייל (רמת) הנוגדנים באוכלוסייה שחוסנה בינואר. נדרשת הערכת מצב לגבי תמונת ההתחסנות הקיימת, והחלטה מהירה על נחיצותה של מנת דחף. ההחלטה להמליץ באופן גורף ומיידי על חיסון בני ובנות 12-15 נכונה וטובה. לכל מי שהיססו עד כה בשל תופעת הלוואי של דלקת קרום הלב במתחסנים צעירים (בעיקר זכרים), אנא זכרו שהסיכונים במחלה עולים על הסיכונים מהחיסון וכוללים גם פגיעה לבבית.
ביום א' התפרסם מחקר גדול שנעשה בארץ על בדיקת תופעת לוואי חדשה החשודה כקשורה לחיסון של פייזר: יש ארבעה מקרים בארץ של מתחסנים שפיתחו מחלה אוטואימונית נדירה שנקראת Thrombotic thrombocytopenic purpura (TTP). בגדול, היא גורמת להופעת קרישי דם העלולים לפגוע ברקמות שונות בגוף.
זו עדיין לא סיבה לא להתחסן. אבל כן, בהחלט חשוב לעקוב, לאסוף ולדווח בשקיפות על תופעות לוואי.

כותבת המאמר היא שרון מיכאלוב, מנהלת מחקרים קליניים, M.Sc במדעי הרפואה באוניברסיטה העברית.