חקירת הפ.בי.איי נגד השגריר אינדיק נמשכת שלוש שנים מאפריל 1997 אגב חקירה בדבר חפרפרת ישראלית בוושינגטון ששם הקוד שלה מנגו הגיעו החוקרים לאינדיק.
ב- 14 באפריל 1997, פרסם ה"וושינגטון פוסט" בעמוד מס` א11 מאמר שהשתרע על פני עמוד שלם תחת הכותרת "ארצות הברית העמידה במבחן את שר הביטחון הפרגמטי של ישראל". מתחת לכותרת הופיעה תמונת ענק של יצחק מרדכי, שר הביטחון בממשלת בנימין נתניהו, כשהוא גוחן על סוללת עפר במוצב ישראלי מול טול כרם. מאחוריו ניצב בתנוחת כריעה מזכירו הצבאי, אז תת אלוף, היום אלוף יעקב עמידרור. פוליטיקאי ישראלי ולמעשה כל פולטיקאי אחר, הזוכה לעמוד שלם בעיתון היוקרתי ורב ההשפעה של וושינגטון הוא בבחינת אירוע יוצא דופן בבירה האמריקנית. את המאמר כתב ברטון גלמן אחד הכתבים הבכירים של העיתון. שלושה קטעים במאמר ראויים לציון:
"שגריר ארצות הברית בישראל מרטין אינדיק טיפח את הקשר עם מרדכי יותר מאשר עם כל שר אחד אחר. היו פעמים שנשאר השר הישראלי לישון על הספה אצל אינדיק אחרי שיחות לתוך הלילה". "כמה עוזרים של נתניהו מסתייגים מהתדמית המתונה שרכש מרדכי, כאחת מאותן פיקציות הנרקמות סביב אישים פוליטיים. לטענת אחד העוזרים, מצרים משתמשת במרדכי כדי להעמיד את נתניהו באור שלילי. כמו כן, מנסה ארצות הברית ליפות את תדמיתו ומעמדו של מרדכי על ידי נתינת מתנות קטנות.
והקטע השלישי: "לפי מקורות במפלגת העבודה, הבטיח נתניהו לאהוד ברק את תיק הביטחון אם תוקם ממשלת אחדות. כששאלו את מרדכי על כך, הוא ענה: `אני משתדל ואני חושב שאני גם מצליח לקיים יחסים טובים עם ראש הממשלה. יתכן שתקום ממשלת אחדות, אבל אני מאמין שאני אשאר שר ביטחון כל עוד שארצה בכך".
אחרי צהרים של יום פרסום המאמר, טלפן ישראלי בעל קשרים טובים בקהיליית המודיעין בוושינגטון אל לשכת שר הביטחון בתל אביב ובישר לעוזריו על הפרסום. השמחה הייתה גדולה. כל מאמציו של הישראלי בוושינגטון לרמוז לבני שיחו שלפני שישמחו כך כך רצוי לקרוא בין השורות, עלו בתוהו. הוא התכוון שישימו לב לקטעים אלה:בקטע הראשון "…מרטין אינדיק טיפח את הקשר עם מרדכי יותר מאשר עם כל שר אחר…" וכן "…היו פעמים שנשאר השר הישראלי לישון על הספה אצל אינדיק…: הקטע השני "…כמו כן מנסה גם ארצות הברית ליפות את תדמיתו ומעמדו של מרדכי על ידי נתינת מתנות קטנות." ובקטע השלישי:"… יתכן וממשלת אחדות תוקם אבל אני מאמין שאני אשאר שר ביטחון כל עוד שארצה בכך".
"דברים כאלה, אפילו אם הם נכונים, לא רצוי שיתפרסמו ברבים כי הם מזמיים צרות", ניסה המודיע הישראלי להזהיר – אך איש לא הקשיב. הוא צדק. פרסום המאמר ב"וושינגטון פוסט" היה האות לתחילת חקירת האפ.בי.איי נגד מרטין אינדיק. כך "סומן" השגריר כמטרה לחקירה. החוקרים הפדרליים בוושינגטון ואנשי ואנשי מרדכי בתל אביב אמנם קראו אותו מאמר – אבל לא לפי אותו מילון. הם לא שמעו על שר בטחון הישן על ספה בסלון של שגריר ארה"ב, אלא אם כן במקרה של בקשת מקלט פוליטי. גם לא נשמע להם סביר שהשגריר מעניק מתנות קטנות אמריקניות לשרי ביטחון. תמוהה במיוחד בעיני החוקרים האמריקנים היתה ההצהרה הבטוחה של השר מרדכי שבאפשרותו להשיג כל תפקיד שירצה. ניסוחים אלה אמרו לאנשי האפ.בי.איי כי מרדכי בטוח שיזכה לתמיכה אמריקנית בכל מצב ובכל מבוקשו.
לקורא בוושינגטון, וכל אחת כמה וכמה אנשי האף.בי.איי, נראה השגריר אינדיק, במקום למלא את תפקידו, יוצא מגדרו לשאת חן ולהשביע את רצונו של שר הבטחון של ישראל – ולא ההיפך, כפי שישראלי היה מפרש את הדברים. היה רקע לחשדות של הסוכנות הפדרלית: באותם חודשים של חורף 1997, חיפשו החוקרים בחשאי אמריקני שלדעתה היה סוכן ישראלי שתול בצמרת הממשל של ביל קלינטון. החיפוש שהיה בתחילתו רחב היקף, הצטמצם באותם חודשים לשלושה מקומות בלבד. הבית הלבן, המועצה לביטחון לאומי והסטייט דפרטמנט. האמונה של האפ.בי.איי בקיום חפרפרת ישראלית בצמרת הממשל האמריקני נבעה בעיקר ממערכות האזנה שעקבו אחר המתרחש בשגרירות הישראלית בבירת ארה"ב. באחת השיחות שהאפ.בי.איי קלט נרמז כי הישראלים מתכוונים לפנות לאיש בצמרת השלטון ששם הקוד שלו הוא "מנגו". ביום בו שנקלטה השיחה בתחילת ,1996 פתח האפ.בי.אי במצוד אחר "מנגו". ולכן, כאשר התפרסם המאמר של ה "וושינגטון פוסט" על יצחק מרדכי באפריל 1997, הזדרזו יודעי דבר בבירה האמריקנית לחבר את מרטין אינדיק עם שם הצופן "מנגו".
במשך כל השנה שלאחר מכן, עמלו הישראלים קשה מאוד לשכנע את הצמרת הפוליטית והמודיעינית באמריקנית כי "מנגו" הוא איננו שם צופן של חפרפרת אמריקנית הפועלת למען ישראלי, אלא אישיות מדינית-ביטחונית ישראלית. לקראת סוף קיץ 1997, נאותו הנשיא ביל קלינטון וראש המועצה לביטחון לאומי, סמואל ברגר, לקבל את ההסבר הזה, והודיעו לישראל כי פרשת "מנגו" סגורה. אבל האפ.בי.איי שקיבל הוראה להניח לפרשה, השאיר את החקירה נגד מרטין אינדיק פתוחה.גילויים של נוספים של תיקדבקה בהמשך.