חשיפה: הפת"ח-גדודי אל אקצא משגר למעלה משליש טילי הקסאם, 32 אחוז, הנורים על ישראל מתוך רצועת עזה.
בלעדי ומיוחד למקורות הצבאיים של תיקדבקה: למעלה משליש טילי הקסאם, 32 אחוז, וקצת יותר מ-40 אחוז מפגזי המרגמה הנורים על ישראל מתוך תחום רצועת עזה, אינם משוגרים על ידי החמס, אלא על ידי הפת"ח גדודי אל אקצא. פרטים אלה עולים מדוחות פעולה פנימיים של צה"ל שהוגשו באחרונה לראש הממשלה אהוד אולמרט, ולשר הביטחון אהוד ברק, וגם מסיכומים פנימיים המופיעים במסמכים של הזרוע הצבאית של החמס. המסמכים שהגיעו לידי המקורות הצבאיים של תיקדבקה, מראים, כי כל טיל שלישי שנורה על שדרות ועל יישובי עוטף עזה, וכמעט כל פגז מרגמה שני, נורים על ידי הפת"ח ולא על ידי החמס והג'יהאד האיסלמי, כפי שמוצג בפרסומים הישראלים הרשמיים.
המקורות הצבאיים שלנו מציינים, כי כוחות הפת"ח-גדודי אל אקצא ברצועה, נתונים לפקודותיהם של יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, ויועציו הצבאיים, ואין קשר בינם לבין ההנהגה המדינית, ומפקדי הזרוע הצבאית של החמס. במילים אחרות, אבו מאזן, ומפקדי כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית, <נתנו הוראה לכוחותיהם בעזה להשתתף בירי על ישראל, כדי שלא לאבד את התמיכה שיש להם ברחוב הפלסטיני בעזה.
בישראל, בה נחשבים לצרכים פוליטיים, אבו מאזן והרשות הפלסטינית כבני ברית במלחמה בחמס, ניתנה על ידי הדרגים המדיניים הוראה שלא לפרסם נתונים אלה, ולהמשיך ולהציג את ירי הטילים והמרגמות מהרצועה, כאילו הוא מבוצע אך ורק על ידי החמס, הג'יאהד האיסלמי, וועדות ההתנגדות העממית.
אותם הדברים אמורים לגבי נתונים שהתפרסמו בימים האחרונים על ידי השב"כ, לגבי הלחימה של הרשות הפלסטינית נגד החמס בגדה המערבית.
מהנתונים עולה, כי רוב אנשי החמס שנעצרים בחשד כי הם משתייכים לרשתות טרור, או לתשתיות הפוליטיות והלוגיסטיות בערי וכפרי הגדה, מוחזקים במעצר לא יותר מאשר 2 עד 3 ימים, ולאחר מכן משוחררים. הרשות הפלסטינית מפרסמת כל פעם מספרים על כלי נשק שהוחרמו מאנשי החמס, בייחוד בשכם, אולם בבדיקה שנערכה על ידי השב"כ, ומכלי הנשק של החמס שנתפסו על ידי צה"ל עולה, כי אנשי הביטחון של הרשות מחרימים , בדרך כלל, כלי נשק ישנים, כמו רובי צייד ואקדחים, שנושאיהם מתהלכים אתם בגלוי, אולם הם אינם נוגעים, במצבורי הנשק המבצעיים של רשתות הטרור, ובמאגרי חומרי הנפץ שלהם. כמו כן הם אינם מעבירים את המידע עליהם לישראל, כפי שהם מציגים זאת.
המקורות הצבאיים שלנו מדווחים, כי במסמכים הצבאיים של הזרוע הצבאית של החמס ברצועה נאמר, כי בקרב הפיקוד הצבאי של הארגון קיימת דאגה כי במקרה של עימות צבאי חדש בין החמס לפת"ח בעזה, יכולים גדודי אל אקצא להפנות את אש הטילים והמרגמות אל מטרות של החמס, במקום אל מטרות הישראליות.
מפקדים בכירים בפיקוד דרום בצה"ל אומרים, כי המספרים שחושפים את חלקו של הפת"ח בירי הטילים מהרצועה, מצביעים על כך, כי לפחות 40 אחוז מחומרי הנפץ, ומהחומרים לבניית טילים, המוברחים לרצועה, מועברים לרצועה על ידי מקורות ביטחוניים של הרשות הפלסטינית, הפועלת בנושא זה ב-3 מישורים.
1. סוכנים של הפת"ח הפועלים בסיני, ורוכשים את חומרי הנפץ מרשתות הברחה השונות הפועלות בסיני, למרות שהם יודעים כי רשתות אלה פועלות גם עבור איראן ואל קעידה.
2.רשת מאורגנת היטב של הברחות מהגדה המערבית לרצועה, המופעלת בעיקר על ידי בדואיים ישראליים באזור הנגב. חלק מהנשק והחומרים מוברחים מישראל לסיני, ומשם הם מעוברים דרך מנהרות ההברחה לרצועה.
3. אנשי הרשות הממונים על העברת אמצעי הלחימה לרצועה, שוכרים לצורך כך מנהרות הברחה מצפון סיני לרצועה מבעליהן, בדיוק כפי שהחמס עושה זאת.
המקורות שלנו מציינים, כי כל המידע הזה מצביע על כך, כי יש בסיס לטענות של מצרים, כי האחריות על הכישלון במלחמה נגד המנהרות אינה מוטלת רק עליהן, וכי לישראל יש חלק בכישלון זה, שאיננו נופל מחלקה של קהיר.