טורקיה מגששת באם ישראל מוכנה לשתף אתה פעולה בניצול הנפט של הים התיכון. ה-UAE משקיעה מיליארדים בהרחבת צינור הנפט אילת-אשקלון

טארק אל מולה Tarek el-Molla, שר האנרגיה המצרי, ביקר ביום א' 21.2 בישראל, ונפגש לשיחות עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האנרגיה יובל שטייניץ, ושורה של בכירים ישראליים העוסקים בנושאי הנפט והגז.
זה היה ביקור ראשון של שר אנרגיה מצרי בישראל בחמש השנים האחרונות.
בין השאר הנושאים שנידונו בשיחות, שנסובו על ייצוא הגז הישראלי למצרים, נדונה גם אפשרות הרחבת ארגון מדינות הגז של מזרח הים התיכון the Eastern Mediterranean Gas Forum-EMGF בו מצרים וישראל משתתפות.
היום חברות בארגון זה, גם ירדן, יוון, קפריסין והרשות הפלסטינית.
לישראל גם קשרים צבאיים ענפיים עם שתי חברות מרכזיות בארגון-יוון וקפריסין.
חיילות האוויר והים של שלוש המדינות עורכים מיד פעם תמרונים משותפים, ויחידות מובחרות של צה"ל עורכות אימונים צבאיים בלוחמת הרים באזורים ההרריים הגבוהים של יוון וקפריסין.
בחודשים האחרונים החל שליט איחוד נסיכויות הנפט הערביות  מוחמד בין זייאד MbZ להתעניין באפשרות של הצטרפות אבו דאבי לארגון מדינות הגז המזרח תיכוניות, וטייסות של חיל האוויר של הנסיכות, בדומה לחיל  האוויר הישראלי, החלו לקיים תרגילים משותפים עם חיל האוויר היווני.
המקורות של תיקדבקה מדווחים כי כל המהלכים האלה לא נעלמו מעיניו של נשיא טורקיה טאייפ ארדואן , והוא החל בשבועות האחרונים בסדרת גישושים אצל נשיא מצרים פתח אל סיסי לבדוק את האפשרות של שיתוף פעולה טורקי-ישראלי-מצרי בפיתוח שדות הנפט והגז של מזרח הים התיכון.
המקורות שלנו מוסרים, כי המסר העיקרי שהועבר על ידי הטורקים למצרים, כדי שאלה יעבירו אותו לישראל הוא: כי ישראל איננה צריכה להתרכז בקשרים שלה עם יוון ועם קפריסין ולשתף עם אתונה וניקוסיה פעולה בנושאים הנוגעים לשדות וצינורות הנפט  והגז במזרח הים התיכון. אם יתקיים שיתוף פעולה כזה בין ירושלים-אנקרה-קהיר הוא יהיה הרבה יותר חשוב ומועיל מבחינה אסטרטגית וכלכלית.
נשיא מצרים פתח אל סיסי הטיל על שר האנרגיה המצרי טארק אל מולה Tarek el-Molla, לנסות ולגשש בירושלים מה תהייה תשובת ישראל ליוזמה הטורקית.
ההצעה-הגישוש הטורקי  באו על רקע 4 התפתחויות:
1. הרעה איטית אבל מתמשכת של יחסי טורקיה עם איראן. מתעמקים החשדות האיראניים לגבי הפעולות הצבאיות של טורקיה בעיראק, שחלקן מכוון נגד המיליציות השיעיות הפרו-איראניות של ה-PMU.
2. איראן גם מתנגדת למעורבות הצבאית הטורקית במלחמה בנגורנו-כרבך, ובייחוד להסכם הרוסי-טורקי  לפיו יחידות צבאיות רוסיות וטורקיות נפרשו על גבולות נגורנו-כרבך שחלקם  נוגע בגבול האיראני.
3. בתגובה לכל הצעדים האלה הפעילה איראן בימים האחרונים לחץ על הממשלה הלבנונית לשנות את עמדתה כלפי שדות הנפט והגז הישראליים במזרח הים התיכון.
המקורות שלנו מדווחים, כי בימים האחרונים הודיעה לבנון כי היא נסוגה עכשיו מכל ההסכמות שלה בעבר שניתנו במשא ומתן המשולש בין ארצות הברית-ישראל-לבנון על חלוקת השליטה בשדות הנפט והגז ועכשיו היא דורשת לקבל לידיה במלואו את שדה הנפט הישראלי כריש ולא רק חלק ממנו, כפי האמריקנים הציעו.
כריש הוא שדה הנפט הנמצא כ-90 ק"מ צפונית לחיפה. עד עתה נתגלו בשדה שלוש בארות נפט והושלמה עבודת הנחת צינור הנפט התת-ימי מהשדה עד לעין דור.
4. הטורקים גם שמו לב להתפתחות דרמטית אחרת המתרחשת בשוק האנרגיה הישראל:
במסגרת הסכמי השלום בין ישראל ואיחוד נסיכויות הנפט הערביות נחתם גם מזכר הבנה המתייחס לפעולה משותפת של חברת הצינור אירופה-אסיה Europe-Asia Pipeline Company-0EAPC שמפעילה את קו הנפט מאשקלון לאילת,  ובין חברת אנרגיה חדשה  הנקראת 'רד-מאד' MED-RED Land Bridge Ltd הנמצאת בבעלותן המשותפת של חברות של הנסיכות וחברות ישראליות. מטרת החברה הזו היא להביא את הנפט משדות הנפט של הנסיכות במפרץ לאילת שבמפרץ עקבה ומשם להזרים אותו לאשקלון שעל חוף הים התיכון. משם הנפט יועבר לאירופה. לשם כך מוכן שליט איחוד הנסיכויות מוחמד בן זיאד להשקיע בצינור כמה מיליארדי דולר.
המקורות של תיקדבקה מציינים, כי הנכונות של שליט הנסיכות להשקיע סכומי עתק כאלה בפרויקט הישראלי נובעת בעיקר מהעובדה שתעלת סואץ המשמשת אחד הערוצים העיקריים לייצוא הנפט של איחוד נסיכויות איננה מתאימה יותר למעברן של מכליות ענק. גם התנועה של המכליות הקטנות יותר מתנהלת באיטיות רבה, והמחיר שהמצרים קבעו למכליות החוצות את התעלה הוא גבוה מידי.
צינור אילת-אשקלון, לאחר שישופץ ויורחב, יהפוך את ייצוא הנפט של אבו דאבי לזול וכדאי יותר.
עכשיו, הכדור הזה לקבלת ההחלטה מה ישראל רוצה לעשות עם המהלך הטורקי הזה, הועבר ביום א' 22.2 מקהיר לירושלים.      

Print Friendly, PDF & Email
שינוי גודל גופנים
ניגודיות