טלנסקי, ה'מהנדלט' היהודי, ומשפט אולמרט.

תיקדבקה: 'אתה ממציא סיפורים. אני מרחם עליך'. 'אתה ממציא סיפורים כדי להראות שאולי אתה זוכר דברים אבל אתה מבלבל דברים כל הזמן,' הטיח ביום ו' 18.7, עו"ד אלי זוהר בפניו של מוריס טלנסקי בחקירת הנגד שלו בפרשת מעטפות הכסף של אהוד אולמרט. בתגובה ביקש טלנסקי משופטי בית המחוזי בירושלים, בראשם של נשיאת בית המשפט מוסיה ארד, לדחות את המשך החקירה 'לאחרי החגים'. כלומר לסוף אוקטובר. בית המשפט דחה בקשה זו.
צוות ההגנה של ראש הממשלה ניסה לערער את אמינותו של העד, ולהראות שחלק מדבריו, הם סיפורים שהומצאו. אולם ספק רב באם הדבר יעלה בידיהם. לכך יש 2 סיבות עיקריות:
1. מוריס טלנסקי הוא דמות מאוד אופיינית לטיפוס היהודי הגלותי שעיסוקו הקלאסי מתמצת במונח באידיש 'מהנדלט' mehandlt, כלומר 'סוחר'. התיאור וההגדרה הטובה ביותר לגבי ה'מהנדלט' ניתנו על ידי קלאסיקן האידיש שלום עליכם, בספרו הנפלא 'מנחם מנדל'. מוריס טלנסקי הוא מנחם מנדל טיפוסי. מדובר ביהודי היוצא בבוקר לעשות לפרנסתו, בניו יורק, בלוס אנג'לס, או בתל-אביב, ואיננו יודע מה יפקוד אותו, ומה צפוי לו במשך היום. אולי מזל טוב, ואולי חס וחלילה מזל רע. בדבר אחד ה'מהנדלט' בטוח, הוא יפגוש במשך היום ביהודים אחרים, ומזה כבר תצמח פרנסה.
את מי ומתי ה'מהנדלט' פגש במשך היום? ואם זה היה בבית הכנסת? ברכבת התחתית? או בוול סטריט? הוא עצמו איננו זוכר בדיוק, אפילו כבר בסופו של אותו יום, העיקר שפגישות מקריות אלה הניבו איזה שהן עסקאות, ואולי גם הכנסות. ואם לא היו הכנסות באותו יום, תהיינה מכך הכנסות בימים הקרובים או הרחוקים.
דברי עדותו של מוריס טלנסקי שנשמעו בחלל בית המשפט בירושלים, הם העתק כמעט מדויק מנוסח מכתביו של מנחם מנדל, אל זוגתו הנאמנה והכשרה שיינה שיינדל, אותם שלח מהעיר הגדולה אליה הגיע במטרה לעשות כסף רב
הנכונות והחריצות של עורכי הדין של אולמרט לרסק את דמות ה'מהנדלט' היהודי האמריקני, ולהציג אותה כלא אמינה, נידונה מראש לכשלון.
אי אפשר לקחת עורכי דין מצוחצחים מתל-אביב, ובעזרת נקודות טכניות בחוק להרוס את הפולקלור ואת המציאות היהודית במשך מאות בשנים, רק מפני שהיא נראית להם כ'סיפורים'. עורכי הדין אלי זוהר, ורועי בלכר, לא ינקו את ראש הממשלה אהוד אולמרט מהחשדות המעולות נגדו, באם הם יערערו את את מוריס טלנסקי, וינסו להרוס את אגדת 'המהנדלטים' היהודים האמריקנים.
השאלה המשפטית היא לא מה טלנסקי עשה או לא? ואיזה סיפורים הוא ממציא או לא? השאלה היא מה אולמרט עשה? ולמה הוא קשר את עצמו, את הכנסותיו, ואת גורלו הפוליטי, לטלנסקי במשך למעלה מ-15 שנה? האם אולמרט, הצעיר מטלנסקי ב-17 שנים, זוכר כל יהודי שנתן לו 1000 דולר, ומדוע? במילים אחרות, אין שום נקודת נגיעה, בין קו החקירה בו נוקטים עורכי הדין של אולמרט, ובין החשדות נגדו, ובין המציאות ממנה שואבים הפוליטיקאים הישראליים את הכספים שלהם.
2.קו ההגנה של אהוד אולמרט, הוא קו ההתקפה.
אולמרט משתמש בשיטות המשפטיות בו השתמשו הסנגורים במשפט הרצח המפורסם ביותר בארצות הברית, במחצית השנייה של שנות ה-90, של או. ג'יי. סימפסון.
מאחר והסנגורים לא יכלו להוכיח כי או. ג'יי סימפסון לא רצח את אשתו לשעבר ואת חברה היהודי, הם הוכיחו, כי כל חקירות המשטרה שנערכו, והעדויות המרשיעות שנאספו, בוצעו בדרך פגומה, המנוגדת לחוק.
במילים אחרות, השאלה אם או. ג'יי. סימפסון רצח או לא? שהייתה צריכה לעמוד במרכז המשפט הפכה להיות משנית, ומי שהפך לנאשם העיקרי במשפט היו התביעה והמשטרה. בארצות הברית השיטה הזו עבדה, ואו. ג'יי. סימפסון זוכה, אולם בעיני חלק גדול מאוד מדעת הקהל האמריקנית, הוא נשאר ויישאר תמיד בחזקת רוצח.
בדיוק באותה שיטה נוקט אולמרט. כל מי שנגדו, החל ממבקר המדינה, הפרקליטות, המשטרה, מוריס טלנסקי, הופכים מיד להיות הנבלים בפרשה. אולמרט מוכן להרחיק לכת עד כדי כך שמקורביו מאשימים את המשטרה בלא פחות מפוטש נגד ראש הממשלה. אם כך, מדוע ראשי החקירה נגדו אינם נאסרים ומועמדים למשפט על קשר ועל בגידה?
זו הדרך בה חוקרים הופכים לנאשמים, ונאשמים לשופטים שמזכים את עצמם.
אבל בכל זאת יש הבדלים. אולמרט, אינו שחקן בייסבול מזדקן, אלא ראש ממשלה של מדינה. הזיכוי הטכני של או. ג"י. סימפסון, אינו מראה דבר על סיכוייו של אולמרט לצאת אשם או זכאי, מהאשמות בהם הוא נחשד.
לכן כל מה שאנו רואים ושומעים היום, הוא לא ניסיון משפטי להוציא את אולמרט זכאי, אלא ניסיון לבנות לו דעת קהל שתאפשר לו להרוויח זמן. וכבר נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים מוסיה ארד, העירה לעו"ד אלי זוהר, כי גם דבריו וטיעוניו מכוונים לתקשורת, יותר מאשר לשופטים.
לאחר יומיים של חקירת טלנסקי נשארו 2 עובדות מרכזיות. תהליך החקירה המוקדמת, שהפך למעין משפט תקדימי, מזיקים לאולמרט יותר מאשר מועילים לו. מצבו ותדמיתו של אולמרט בדעת הקהל הישראלית לא רק שלא השתפרו אלא הורעו.