התהפוכות בפוליטיקה הישראלית הסתיימו במתן המנדט להרכבת ממשלה לבנימין נתניהו. הברירה העומדת לפניו: הקמת ממשלת מיעוט

החלטתו של ראש 'תיקווה חדשה' גדעון סער לומר, ביום שני 5.4, לנשיא המדינה ראובן ריבלין, כי הוא איננו ממליץ על איש לתפקיד ראש הממשלה, פירקה בשלב זה את גוש  רק לא נתניהו, אלא קבעה למעשה את החלטתו של הנשיא, מבלי להשאיר לו ברירות רבות, עליהן ניסה לרמוז במשך היום, ביניהן שיעביר לכנסת את הרכבת הממשלה, לתת לנתניהו את התפקיד להרכיב ממשלה.
ייתכן שגם בכך נפתחה הדרך לאפשרות כי 'תיקווה חדשה' תתמוך בכמה נושאים, או צעדים שהממשלה החדשה תנקוט. רמז לאפשרות כזו הושמע כבר קודם לכן בדבריו המפתיעים של ראש 'ישראל ביתנו' אביגדור ליברמן, שהודיע על תמיכתו בלפיד, אולם הוסיף לכך, מבלי להזכיר את השם נתניהו, כי יתמוך בכל מהלך שימנע סיבוב בחירות חמישי.  כלומר באם תקום ממשלה בראשות נתניהו מהלך שימנע בחירות חמישיות ליברמן יתמוך בה.
הנשיא ריבלין הודיע, כי ימסור את החלטתו הסופית ביום ג' 6.4.
הופעתו של מנהיג 'יש עתיד' יאיר לפיד ביום שני בלילה בטלוויזיה בה הוא הודיע כי הוא הציע לנפתלי בנט להיות ראש הממשלה הראשון ברוטציה, הייתה מאוחרת ולא שינתה את המצב הפוליטי.
יום שני 5.3 היה יום דרמטי לא רק בפוליטיקה הישראלית אלא בהיסטוריה של מדינת ישראל.
בטווח של  12 שעות  עסק נשיא המדינה בבית הנשיא במערב ירושלים בקביעת המועמד לראשות הממשלה, בעוד שבקצה אחר במזרח ירושלים באולם בית המשפט המחוזי נפתח משפטו של המועמד המוביל להרכבת הממשלה  בנימין נתניהו בשלושה תיקים על קבלת שוחד. ההבדל בין השניים היה שבעוד ההכרעה לגבי השאלה מי ירכיב את הממשלה החדשה הייתה מיידית, בעוד שההכרעה בבית המשפט לגבי עתידו של נתניהו היא אפילו לא בטווח של חודשים, אלה של שנים. ההערכה היא שמדובר על שלוש עד חמש שנים.  
כבר בליל הבחירות, ב-23.3, כאשר החלו להיוודע התוצאות הראשונות  של הבחירות כתב תיקדבקה כי לפי התוצאות פני  ראש הממשלה נתניהו ומנהיג 'הליכוד' יש שתי אפשרויות: להרכיב ממשלה: או להסתמך על מפלגת רע"ם, או להקים ממשלת מיעוט.
הרעיון של הקמת ממשלת מיעוט כמעט ולא הוזכר בשבועיים שעברו מאז לא על ידי פרשנים ולא על ידי כלי התקשורת, שבחרו בכוונה תחילה להפוך את הסיכוי לבחירות חמישיות כאפשרות הסבירה ביותר. בימים האחרונים עלו השערות אחרות לפיהם אפשר היה להרכיב ממשלה בראשות מנהיג 'יש עתיד' יאיר לפיד, או ראש 'ימינה' נפתלי בנט. אפילו היו כאלה שהרחיקו לכת והציעו את ראש 'תיקווה חדשה' גדעון סער כמי שירכיב את הממשלה הבאה. כל אחת מאפשרויות האלה לא הייתה מעשית.
אבל בסופו של דבר, ביום שני 5.3, החלו פתאום כולם להזכיר כי קיימת גם אפשרות של הקמת ממשלת מיעוט.
כבר בנובמבר 2019, פרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה מאמר תחת הכותרת 'ממשלת המיעוט האמיתית' שנכתב על ידי ד"ר עמיר פוקס ובו נכתב:  יש להבהיר נקודה חשובה: כל ממשלה לפי חוק יסוד: הממשלה הישראלי (בניגוד למספר מדינות אחרות בעולם) חייבת לפחות בהצבעת האמון שלה לקבל רוב. אכן, אין זה חייב להיות רוב מוחלט (של 61 חברי כנסת) אך עדיין – ולמרות המונח המקצועי המטעה של ממשלת "מיעוט" – זוהי ממשלה שיש לה יותר תומכים ממתנגדים, או בעברית: רוב. לכן מדובר בניסיון הטעיה המבקש לרמוז שעלולה לקום ממשלה המייצגת מיעוט ושהרוב מתנגד לה, ולכן אינה לגיטימית. -סוף ציטוט.
במילים אחרות, באם נתניהו יקים ממשלת מיעוט, זו תהייה ממשלה חוקית ולגיטימית לכל ענין, אלא אם רוב חברי הכנסת יחליטו להדיחה.
התקשורת הישראלית בחרה עד עכשיו להצניע עובדות אלה, בעיקר משום שהדבר לא שירת את הנרטיב שלהם כי גוש מתנגדי נתניהו ישיג בסופו של דבר רוב, הנשיא יטיל על ראש הגוש את הרכבת הממשלה ונתניהו יודח.
גם הועלמה העובדה שבישראל שלטו לפחות בארבע תקופות ממשלות מיעוט. ב-1952 עמד דויד בן גוריון בראש ממשלת מיעוט. ב-1993 עמד יצחק רבין בראש ממשלת מיעוט. בשנת 2000 עמדו שני ראשי ממשלה-שמעון פרס ואהוד ברק, בראש ממשלות מיעוט. חלק ממשלות מיעוט אלה נתמכו על ידי הסיעות הערביות.
שום דבר לא יקרה לדמוקרטיה הישראלית, למרות כל הצעקות, באם בנימין נתניהו יעמוד ב-2021 בראש ממשלת מיעוט.
לכל ברור כי בפוליטיקה הישראלית ישנן תזוזות, אבל הן עדיין תזוזות בינוניות שאינן בחזקת של רעידת אדמה פוליטית.
כאשר יגיע הזמן לרעידת אדמה פוליטית ממשית אין ספק שנרגיש בכך.

Print Friendly, PDF & Email
שינוי גודל גופנים
ניגודיות