יום שישי השחור. מהצפון ועד ירושלים ישראל בוערת


( מפנים דיירי בית אבות בחיפה.)
ביום ו' 25.11 בבוקר המשיכה ישראל לבעור מהר חלוץ בגליל העליון, דרך חיפה ועד בית מאיר בהרי ירושלים.
אינתיפאדת האש נמשכה מבלי שאיש יכול לעצור את התפשטותה.
מטוסי כיבוי שעסקו ביום ו' בבוקר בכיבוי השריפה בבית מאיר שפונתה מתושביה, הבחינו כי בכל פעם שהם מכבים את האש במקום אחד מישהו מדליק אותה במקום שני מרוחק. כלומר, כמה אנשים הסתובבו ביערות, עקבו אחר פעולות הכיבוי וכל פעם שראו שהאש דועכת בנקודה אחת, הם הדליקו אותה בנקודה שנייה.
דבריהם של ראש הממשלה בנימין נתניהו, השר לביטחון הפנים גלעד ארדן, ושר השיכון והבינוי יואב גלנט שבא לעזרתם, לא רק שלא הרגיעו אלא רק הדאיגו יותר.
מדבריהם היה ברור, כי להנהגת ישראל אין תשובות למתקפת האש הפתאומית שנפתחה עליה. אין מודיעין המצביע על כך מי מדליק, וכיצד ייתכן כי הדליקות מתרכזות באזור המשתרע בסך הכול לאורך 151 ק"מ  מחיפה ועד ירושלים?
כלומר, היה מישהו שארגן ותכנן את ההצתות. היה מי ששלח  במשך ארבעת הימים מאז פרצה האש בזיכרון יעקוב ביום ג' 22.11, את המציתים הבודדים או החוליות ממקום למקום. 
הניסיונות של ראש הממשלה נתניהו להסתיר את הכישלון המודיעיני הגדול, בו אף לאחד משלושת  גופי המודיעין הגדולים של ישראל, השב"כ, אמ"ן, והמוסד (המטפל רק במודיעין חוץ), לא הייה ואין אפילו קצה של מידע על העומד להתרחש,  ולעטוף אותו בהודעות בומבסטיות על 'הסופר טנקר' האמריקני העומד לנחות בישראל בליל שבת, לא יעזרו לכבות את הלהבות, ולא יפזרו את ענני העשן הסמיכים.
מאחר וזה המצב גם ביום שישי בבוקר, אפשר וצריך להניח כי לגופי המודיעין, ייקח עוד זמן רב להתאושש ולהתארגן לקראת הבאות.
לעזרתו של נתניהו באו תנאי מזג האוויר הקיצוניים אשר לפי התחזיות אינם עומדים להשתנות לפחות עד יום חמישי הבא 1 בדצמבר, וגם זה לא בטוח.
במילים אחרות, מאחר ואין סיכוי כי גופי המודיעין והביטחון יצליחו להעמיד תוך שבוע ימים מערך ביטחוני שיילחם במציתים, צריך לחכות לחסדי שמים עד אשר יתחיל לרדת גשם שוטף.
השאלה המטרידה היא מה עוד יתרחש בשבוע הבא?
לפי ניסיון אינתיפאדת הסכינים של השנה האחרונה, ההצתות תימשכנה עד אשר תדעכנה בעצמן. בינתיים, אנו נהייה חשופים לאש.
עד עתה נעשו ניסיונות להעלות באש שתי ערים בישראל חיפה וזיכרון יעקוב. קרוב ל-100,000 איש פונו מבתיהם. עשרות יישוביים קטנים, שבכל אחד מהם מתגוררות כמאה עד מאתיים משפחות, פונו וחלק מבתיהם נשרפו.
בנקודה אחת הייתה לכוחות הכיבוי וההצלה הצלחה גדולה. הודות למאמצי הגבורה  האישיים שלהם אף איש, אישה, קשיש או ילד לא נהרגו. מספר הפצועים הגיע ליותר מ-100.
הנקודה העיקרית היא, שלאט לאט הרגילו את כולנו לחשוב במושגים, שנטפל בבעיות כאשר הן תתרחשנה. רק אז נטפל ונחפש דרכים להתגונן. הדעה והנחישות כי צריך לקדם את פני הדברים לפני שיפגעו בנו, לא רק שנדחקה הצידה אלא פשוט נמחקה!  
הגישה היא אז מה עם צריך לפנות כ-80,000 תושבים מעיר אחת?
צודק מי שהיה סגן ראש השב"כ ישראל חסון, והיום משמש ראש אגף העתיקות, שהגדיר את המתרחש כשימוש ראשון מסוגו מצד הפלסטינים בנשק להשמדה המונית. מי שהצית התכוון לשרוף  בתי ספר, בתי אבות, בתי חולים, אוניברסיטאות. חס וחלילה מטרה זו הייתה מושגת  היה מתחולל אסון בקנה מידה לאומי.
אולם ישראל חסון היה יחיד. היתר טמנו את ראשם בחול!

Print Friendly

תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי נאצה, הסתה או פגיעה, דיבה בהתאם לתקנון השימוש באתר של תיקדבקה

האימייל לא יוצג באתר.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות