ישראל החלה לספק את רובה הסער הישראלי 'התבור' לכוחות המיוחדים ההודיים.

בלעדי ומיוחד למקורות הצבאיים של תיקדבקה: הכוחות המיוחדים ההודים SF מצטיידים ברובי סער ישראלים מדגם תבור 21 Tavor. בהודו מוקם מפעל משותף לתעשייה הצבאית הישראלית ומפעלי התעשייה הצבאית ההודית ה-OFB, אשר ייצר 3 דגמים שונים של 'התבור', ביניהם 'תבור' מיוחד לצלפים, והוא נמצא בשלבי הרצה. בימים האחרונים יצא בדרך הים את ישראל משלוח של 3070 רובי 'תבור' להודו, שהותאמו במיוחד לצרכיהם של היחידות המיוחדות ההודיות הנמצאות עתה בשלב של הרחבה. המקורות שלנו מוסרים כי עתה נערכים דיונים לספק נשק ישראלי מערכות אלקטרוניות מתקדמות ללוחמת טרור לכוחות המיוחדים של הצי וחיל האוויר ההודיים.
מקורות צבאיים הודיים בניו דהלי אמרו כי קליטת רובי הסער הישראלים אצל כוחות היבשה המיוחדים ההודים תארך עוד כ-4 חודשים והם ייכנסו לשימוש מבצעי בסוף השנה.
עוד מסרו המקורות ההודיים כי לרובה הסער הישראלי המקורי הוספו אמצעי ראייה חדשים שפותחו במיוחד עבור הצבא ההודי על ידי 'אינטל' החברה הבינלאומית הישראלית לפיתוחי לייזר Israel's International Technical Lasers, ומשגר רימונים 40 mm M 203 שפותח וייוצר בטורקיה. עד כמה שוק הנשק הפך להיות בינלאומי תעיד העובדה כי התחמושת לרובים אלה בקוטר 5.56 mm, מיוצרת במפעלי הנשק של סינגפור Singapore Technologies, בהם מעורבים גורמים ישראליים.
החוזה בין ישראל להודו משאיר בידי ההודים אופציה נוספת, לרכוש עוד 1500 רובי 'תבור', 12 חודשים לאחר שהשלב הראשון של העסקה יושלם, כלומר באוגוסט 2008.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מציינים כי התעשייה הצבאית הישראלית ספקה כ-400 רובי 'תבור' לכוחות המיוחדים ההודיים הפועלים בקשמיר עוד לפני שנתיים ב-2005, כדי שינוסו בתנאים מבצעיים אמיתיים. מפקדי הכוחות ההודיים לא היו מרוצים מהביצועים של הנשק הישראלי, ובין נציגים של שתי המדינות התנהלו שיחות ארוכות על השינויים שההודים דרשו שהתעשייה הצבאית הישראלית תנהיג 'בתבור'. באחרונה שודרג 'התבור' לפי הדרישות ההודיות.
בצבא היבשה של הודו ישנם כיום 7 גדודים של כוחות מיוחדים, ועד שנת 2010 יוקמו עוד 3 גדודים נוספים, כולם יצוידו 'בתבור' הישראלי. גם לחיל האוויר ולצי ההודי יש 10 גדודי כוחות מיוחדים, לכל חייל. כך שבעוד 3 שנים יעמדו לרשות הכוחות ההודים 30 גדודים של כוחות מיוחדים.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מציינים כי שימת הדגש הזו בצבאות העולם, על הרחבה ופיתוח מזורזים של כוחות מיוחדים, על חשבון העוצבות הסדירות הגדולות, תהליך שלא פסח על צה"ל, הוכח במלחמת לבנון בקיץ 2006, כתהליך שגוי. כוחות מיוחדים מאומנים לפעול במהירות נגד מטרות או כוחות קונוונציונאליים מאחורי קווי האוייב. אולם חיזבאללה שעיקר כוחו הלוחם הם גדודי הקומנדו, הוכיח במלחמה, כי בקרב של כוחות מיוחדים מול כוחות מיוחדים, הכוחות האלה המאומנים במיטב שיטות הלוחמה הקיימות, ומצוידים במערכות הנשק המתקדמות ביותר, מתקשים להשיג הכרעה. כך נוצר במלחמה בלבנון מצב, בו הכוחות המיוחדים הישראליים כמעט לא מילאו תפקיד משמעותי במלחמה, ולא הביאו להכרעתה. באותו מצבים נתקלו האמריקנים במלחמתם בגרילה המוסלמית ובאל קעידה בעיראק.