ישראל והחמאס הסכימו על הפסקת אש לא מוגבלת. אבל חאלד משעל מתנגד
נשיא מצרים פאתח אל-סיסי, וראש הממשלה בנימין נתניהו, אבל גם ראשי החמאס בעזה הצליחו ביום ג' 26.8, להביא לידי הפסקת אש שאיננה מוגבלת, המבוססת על הבנות של סיום מבצע 'עמוד ענן' ב-2012. נתניהו לא הביא את ההסכמה הישראלית הזו לאישור הקבינט המדיני-ביטחוני, משום שאין לו רוב להחלטה כזו.
עד עכשיו היו 11 הפסקות אש במלחמה, שכולן הופרו. עדיין מוקדם לומר מה יעלה בגורלה של הפסקת האש החדשה. כמו כן אין לדעת איך החמאס ינהג במשך החודש ימים של הפסקת האש עד לתחילת המו''מ על הפרטים של הסכם הפסקת האש. גם אין כל ביטחון לכך שלשני הצדדים, לישראל ולחמאס, לא הוצגו שתי טיוטות מצריות שקהיר תצטרך בעתיד הקרוב לגשר עליהן. במילים אחרות, אין כל ביטחון כי מבצע 'צוק איתן' אכן הגיע לסיומו.
קודם לכן, ביום ג' בבוקר דווחנו:
שוב הפעם הכניסו אותנו נשיא מצרים פאתח אל-סיסי, וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, אל סינדרום 'הפסקת האש המתקרבת', כאשר הפעם הם מגייסים לעזרתם את ארצות הברית, בדמות הצעתה החלטה אמריקנית למועצת הביטחון.
ההחלטה האמריקנית שהוגשה למועצה לפי בקשתו המפורשת מהבית הלבן, אך החשאית של נתניהו, יש לה מטרה אחת: לחסום את דרכה של ההצעה האירופאית הפרו-קטארית, לפתרון המשבר בעזה.
הסיבה: אם ההצעה היא פרו-קטארית סימן שהיא גם פרו-חלאד משעל, מנהיג החמאס. אל-סיסי ונתניהו עושים את הכול, כדי לחסום את חלאד משעל. בתחילת השבוע הצטרף הנשיא אובמה למאמצים מצריים וישראליים אלה.
מדוע?
נשיא מצרים פאתח אל-סיסי וראש הממשלה בנימין נתניהו, המשוחחים ביניהם ישירות בטלפון בשיחות רבות שאינן זוכות לפרסום, הגיעו למסקנה, לאחר עיון מדוקדק בדוחות המודיעין שהוגשו להם, כי חלאד משעל הוא הגורם היחיד החוסם את הדרך לא רק לקראת הפסקת אש חדשה, אלא גם לקראת הסדר מדיני סופי על רצועת עזה בו יתמכו כל הפלגים הפלסטינים, כולל אלה הנמצאים והפועלים בעזה-כולל חמאס עזה.
הסדר מדיני כזה ברצועה, ייפתח להערכתם את הדלת להסדר מדיני בין ישראל וראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן.
במילים אחרות, ביום ג' 26.8 לפנות בוקר, עם תחילתו של היום ה-50 למלחמה בעזה, עדיין לא נפרדנו מהתיאוריה המופיעה בכל דוחות המודיעין הישראליים והמצריים, כי חמאס-עזה לא רוצה במלחמה-אלא בהפסקת אש. למרות שתיאוריה-הנחת מודיעין זו אף פעם אחת לא התגשמה ב-50 ימי הלחימה, היא עדיין השלטת בכל המהלכים האסטרטגיים-מדיניים המתרחשים בקהיר וירושלים-מסביב למלחמה.
בתחילת השבוע גויס למערכה להשיג הפסקת אש, לא פחות מאשר אחד ממנהיגי הג'יהאד האיסלמי ח'אלד אל-בטש. הסיבה היא לא רק משום שהג'יאד האיסלמי, רוצה בהפסקת אש כבר שבועות רבים, אלא משום שההנחה המודיעינית היא שאיראן וחיזבאללה, המעוניינות להציג עתה את נשיא סוריה בשאר אסד, כגורם היחיד במזרח התיכון המסוגל להלחם מול אל קעידה בעיראק ובלבנט ה-IS, תתמוכנה עכשיו בהפסקת אש בעזה, במטרה להוכיח מי הם הגורמים האמיתיים במזרח התיכון היכולים להביא 'לשקט ולמתינות'.
ההנחה האמריקנית-מצרית-ישראלית הייתה, שאם טהרן, התומכת העיקרית בחלאד משעל, תתמוך בהפסקת אש בעזה, משעל לא יוכל להתנגד למהלך הזה.
אולם מנהיג החמאס חלאד משעל, המתגלה במשחק הזה כמנהיג בעל העצבים החזקים יותר, מסרב להישמע לתכתיב- או למרקחת הזו, המבושלת עבורו ועבור החמאס, בוושינגטון, קהיר, ירושלים ורמאללה.
כדי לעמוד מול הלחץ האדיר הזה גייס משעל, ביום ב', לעזרתו את מוחמד דף, בו ישראל התנקשה ב-19 לאוגוסט. לדבריו, שלא צוטטו בכלי התקשורת הישראליים והמזרח תיכוניים, הוא אמר כי מוחמד דף חי והוא עומד אתו בקשר.
אם הדברים נכונים או לא, אי אפשר לדעת. אולם מה שברור הוא, כי משעל רמז לכל אלה המפעילים עליו לחץ להסכים להפסקת אש, כי איננו מדבר רק בשמו, אלא כי מוחמד דף עומד מאחוריו, וגם הוא בעד המשך המלחמה ומסרב להפסקת אש.
כידוע אין בחמאס עזה, ובחמאס חוץ, אפילו איש אחד אשר ימרה את פיו של דף.
המקורות הצבאיים והמודיעיניים של תיקדבקה מציינים, כי זו היא בדיוק הנקודה היכן שהמאמצים להשגת הפסקת אש תקועים ביום ג' 26.8 לפנות בוקר.
בנקודה זו נותרו לפני נשיא מצרים פאתח אל-סיסי וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שתי אפשרויות בלבד:
1. מאחר והם אינם מצליחים לשבור את חלאד משעל, הם יכולים לנסות להביא לכך כי חמאס עזה יכריז שהוא איננו מתחשב יותר בעמדותיו של חלאד משעל, והוא נוקט מדיניות עצמאית משלו. כלומר, חמאס עזה יודיע כי הוא למעשה הדיח את חלאד משעל, ועזה מוכנה לקבל עליה הפסקת אש.
2. להגביר את הלחץ הצבאי הישראלי על חמאס עזה, עד שיבצע מהלך כזה. במילים אחרות, נתניהו ייתן הוראה לצה''ל להיכנס קרקעית לרצועת עזה.
כל זה יכול כמובן להשתנות באם חלאד משעל יודיע על הסכמתו להפסקת אש.
בינתיים הוא לא עשה זאת!
יתכן, כי העובדה שביום ג' בשעה 6:30 בבוקר החמאס שיגר טילים על תל-אביב וגוש דן, מצביעה על כך כי הנחת היסוד המודיעינית לפיה וושינגטון, קהיר וירושלים פועלים, איננה נכונה!