ישראל והחמס דחו את יוזמת קארי להפסקת אש. צה"ל מחכה להוראת הקבינט לשלב הבא של המערכה. החמס נערך לגל תקיפות נוספות

גם הקבינט הביטחוני-מדיני הישראלי, וגם ראשי החמס בעזה ובקטאר דחו, ביום ו' 25.7 בלילה, את הצעותיו של שר החוץ האמריקני ג'ון קארי, להפסקת אש הומניטארית  במלחמה. זו איננה דחייה מוחלטת, כאשר כל צד, בירושלים, עזה, וקטאר, מבקש/מציע מקצה שיפורים בהצעותיו, זאת גם כדי לא להיראות כמי שהוא זה שטרפד מהלך זה, וגם כדי להשאיר את הדלת פתוחה במקרה שהמו''מ על הפסקת אש יתחדש.
במצב כזה,  שני הצדדים במלחמה, עומדים לשקול בשעות הקרובות מה יהיו הצעדים הבאים שלהם.
הקבינט המדיני-ביטחוני הישראלי צריך להחליט באם להרחיב את המלחמה, ואם ההחלטה תהייה חיובית, הקבינט צריך לקבוע מה תהיינה המטרות, ומה יהיו הגבולות של הרחבה זו.  
מלבד ההבהרה למפקדים בשטח לקראת מה עליהם להתכונן, אין חשיבות רבה לקביעת קווים אלה, מאחר ומאז תחילת המלחמה לפני כשלושה שבועות, המטרות שהציבו מנהלי המלחמה הישראליים, ראש הממשלה בנימין נתניהו, ושר הביטחון משה (בוגי) יעלון, למרות התשבחות שהם מקבלים על ביצועיהם, שינו כבר שלוש פעמים את יעדי המלחמה.
בשלב הראשון נקבעו יעדי המלחמה כשבירת כוחו  הצבאי של החמס. לאחר מכן הפכה המטרה המרכזית של המלחמה-חיסול מערכי השיגור וייצור הטילים של החמס. ולבסוף בשבוע האחרון הפכה מטרת המלחמה להיות הרס המנהרות של החמס.
אף אחת ממטרות אלה לא הושגה במלואה, וצריך לומר זאת בצורה מאוד ברורה וישירה, כי מרבית כוחו של החמס בכל אחד משלושת נושאים אלה, לא נפגע בצורה קשה.
אלוף פיקוד דרום האלוף סמי תורג'מן, אמר ביום ו' בלילה, כי הוא רואה  סימנים ראשים של החלשת החמס. אולם הוא היה זהיר מאוד לסווג תופעה זו אצל לוחמי החמס בקווים הקדמיים של החזית.
אף אחד ממערכי הפיקוד התת-קרקעיים של החמס, הכוחות הנמצאים בהם, ויכולות שיגור הטילים הנמצאים בהם, עדיין לא הותקפו ונפגעו על ידי צה''ל.
נפגעו רק כ-15 מנהרות טרור, מתוך כ-32 שצה''ל חשף כמובילות לישראל. אולם כדרי וצריך לדעת, כי בחלקים גדולים ברצועה, מצויות ערים תת-קרקעיות של מנהרות  צבאיות, בהן צה''ל לא נגע כלל, והפצצות חיל האוויר  לא גרמו להן נזק. 
לכן צדק מאוד, השר ראש השב''כ לשעבר אבי דיכטר, כאשר ציין, כי צה''ל הגיע בהתקדמותו ברצועה לקו שהוא איננו יותר מ-1 עד 2 ק''מ  בעומקה. זה שהלחימה גם בתוך רצועה כל כך צרה מבחינה צבאית-קשה, היא נקודה שונה לחלוטין, שרק מצביעה על כך איזה לחימה עדיין מחכה לצה''ל, באם הקבינט המדיני-ביטחוני יחליט על הרחבת המלחמה.
בנקודה החשובה הזו, הבחין כדרכו, מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה, ובנאום שנשא בליל שבת בביירות אמר, כי לפי ההיגיון של 'ההתנגדות' החמס כבר ניצח במלחמה, משום שהוא הוכיח כי הוא מסוגל לעמוד 18 ימים מול צה''ל, מבלי להישבר. לכן קבע נסראללה, ישראל וצה''ל נמצאים במה שהוא מגדיר 'מעגלי הכישלון'.  זו היא כמובן הפרזה מרחיקת לכת של המצב הצבאי בשטח.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה היו מגדירים את המצב כך: מאחר וצה''ל עדיין לא השיג שום הכרעה משמעותית במלחמה, והחמס למרות גמישותו והעזה ההתקפית-הטקטית  שלו, כמו שיגור חוליות הקומנדו דרך הים והיבשה לתוך שטחה של ישראל, סגירה זמנית של נמל התעופה בלוד, והכנסתם של למעלה מ-5 מיליון ישראליים למקלטים עקב שיגור הטילים, גם הוא לא השיג שום ניצחון צבאי  על צה''ל- הרי במלחמה השתרר מצב של תיקו, הנוטה במעט לטובתו של צה''ל.
שר החוץ האמריקני ג'ון קארי, ניסה לנצל מצב זה, ולהציע בחוסר הכרעה בין הצדדים הלוחמים, הפסקת אש אשר תמנע את החרפת המלחמה. עכשיו כאשר ישראל דחתה את הצעותיו, בעיקר משום שהן בפעם הראשונה נתנו לחמס מעמד מדיני וצבאי שווה לישראל, הישג שאפילו החמס לא צפה אותו בתחילת המלחמה, לא נותר אלא להמתין לצעדים הצבאיים הבאים של ישראל, אבל גם של החמס, במלחמה בעזה.       

Print Friendly, PDF & Email