ישראל חוקקה חוק המאפשר ווטו אמריקני על כל עסקות הנשק שלה.

בלעדי ומיוחד למקורות הצבאיים של תיקדבקה: בפעם הראשונה, מבלי שהדבר הובא לידיעת הציבור הישראלי, אישרה הכנסת בשבוע שעבר, ביום ג' 17.7, חוק אשר בהכנתו השתתפו רשויות הביטחון והמשפט של מדינה זרה-ארצות הברית. המודבר בחוק החדש לפיקוח על הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון, אשר למעשה מקים, במקום המחלקה לשיתוף פעולה בינלאומי של משרד הביטחון, סוכנות ישראלית חדשה לפיקוח על ייצוא הנשק והציוד הביטחוני הישראלי שתהייה משותפת למשרדי החוץ והביטחון. החוק מחייב את הסוכנות החדש להקים מאגר רישום מדויק לא רק של כל העסקות הנערכות בנשק ובציוד ביטחוני ישראלי, אלא גם של כל העסקות המבוצעות על ידי גורמים או סוחרים ישראליים הפועלים בארצות זרות, ועוסקים במכירת נשק לא ישראלי, או ישראלים היושבים בישראל ומבצעים עסקות נשק שאינן קשורות כלל בישראל, אלא במדינות זרות. אם כי הדבר לא נאמר בחוק, ברור כי סעיף זה אשר הוכנס בלחץ כבד של האמריקנים, יאפשר לאנשי הפנטגון או רשויות אכיפת החוק האמריקני, גישה חופשית למאגר המידע, דבר שייתן בידיהם זכות ווטו, ופיקוח הדוק ויעיל על כל תנועה במערך ייצוא הנשק והציוד הביטחוני הישראלי, ועל עסקות שישראל או נציגים ישראליים יבצעו עם-או במדינות אחרות. במילים אחרות, החוק החדש מאפשר לארצות הברית להטיל ווטו, או להתערב בכל עסקת נשק שישראל תבצע ברחבי העולם.
המקורות הצבאיים שלנו מוסרים כי האמריקנים, להם הועברו סעיפי החוק לפני שהושמו על שולחן הכנסת, היו נוקשים ביותר בעת הדיונים על ניסוח הסעיפים, ולא פעם אף איימו כי אם הנוסח שהם מציעים לא יתקבל, הרי המשבר בין שתי המדינות בפרשת ייצוא הנשק הישראלי יימשך, ויחסי האמון ששרו בעבר בין הפנטגון ומשרד הביטחון הישראלי, לא יחזרו אף לקדמותם. המקורות הצבאיים שלנו מוסרים כי ישראל הסכימה גם כי נציגים אירופאים ישתתפו בהכנת החוק.
המשבר בין ארצות הברית וישראל פרץ עוד לפני 3 שנים ב-2004, כאשר ארצות הברית טענה כי ישראל מוכרת לסין מערכות נשק וטכנולוגיות אשר לא רק מכילות חלקים אמריקנים אלא גם שיאפשרו לסין ליצור עדיפות על מערכות הנשק האמריקניות. במרכז הביקורת האמריקנית עמדה אספקת מזל"טים מתוצרת התעשייה האווירית מדגם 'הארפי'Harpy , ונכונותה של התעשייה האווירית לשדרג מזל"טים אלה ולהתקין בהם מערכות חדשות.
ארצות הברית דרשה ב-2004 כי המזלט"ים הסיניים שהגיעו לשיפוץ בישראל, לא יוחזרו לסין, וכי כל המעורבים בפרשה זו כולל מנכ"ל משרד הביטחון האלוף במיל. עמוס ירון, יפוטרו מעבודתם. האמריקנים הבהירו כי כל זמן הודיעו כי כל זמן שדרישות אלה לא תמולאנה, ובסחר הנשק הישראלי לא תונהגנה תקנות חדשות, אשר הם ייקבעו את תוכנן, יימשך הנתק בין הפנטגון ובין משרד הביטחון הישראלי. ב-2006 נאלץ עמוס ירון לפרוש מתפקיד מנכ"ל משרד הביטחון, ורק לאחר מכן הסירו האמריקנים חלק מהגבלות שם הטילו על הקשרים, כאשר הם מתנים את המשך הנורמליזציה בין שתי המערכות הביטחוניות בחקיקת החוק החדש.
המקורות שלנו מדווחים כי החוק אשר יכנס לתוקפו בסוף השנה, מעניק לרשות החדשה בפעם הראשונה סמכויות מעוגנות בחוק שיאפשרו להטיל קנסות כבדים על יצואני נשק וציוד ביטחוני ישראליים, וליזום פתיחת תהליכים פליליים נגד סוחרי נשק שיפרו את תקנותיה.
עד עתה היה משרד הביטחון הגוף היחיד שיכל להעניש יחידים וחברות ישראליות לייצוא נשק, בעיקר באמצעות שלילת הרישיון שלהם, או הטלת הגבלות אדמיניסטרטיביות עליהם. החוק החדש קובע, כי מעתה לא רק משרד הביטחון יהיה הגוף היחיד העוסק ברישוי ופיקוח על הייצוא הביטחוני הישראלי אלא גם משרד החוץ הישראלי, שנציגיו ישתתפו ברשות החדשה, ייקח חלק פעיל בפיקוח על ייצוא הנשק. זו הפעם הראשונה בתולדות המדינה, שמשרד הביטחון הסכים, תחת לחץ אמריקני כבד, לוותר על סמכויות בנושא הביטחון ולהעבירם לידי משרד ממשלתי אחר. נציגי משרד החוץ ישבו בגופים המוציאים רישיונות לייצוא נשק ישראלי, ונספחים מיוחדים שימונו לשם כך בשגרירויות ישראל יפקחו על פעולתם של סוחרי נשק ישראליים הפועלים בארצות בהן יש לישראל נציגויות. הרשות החדשה לפיקוח על הייצוא תחויב, לפי החוק החדש, גם לפקח על סוחרי נשק ישראליים הפועלים בארצות מחוץ לישראל ואשר סוחרים במערכות נשק או ציוד ביטחוני שאינו מיוצר או קשור לישראל.