ישראל מוקפת מצפון על ידי סוריה, ומדרום על ידי מצרים, כאשר ספקית הנשק של צבאותיהן היא רוסיה

אסטרטגיים ישראליים מודאגים בימים האחרונים לא רק מהעבודה שישראל הולכת ומוקפת עתה על ידי אל קעידה, אלא שהיא גם הולכת ומוקפת על ידי רוסיה. נשיא רוסיה ולדמיר פוטין, מנצל עד תום את נסיגתה של ארה''ב מהמזרח התיכון, והוא מחזק את הבריתות הצבאיות שלו עם נשיא סוריה בשאר אסד, מצפונה של ישראל, ועם 'האיש החזק' החדש של מצרים הגנרל פאתח אל סיסי, מדרומה של ישראל, אשר עד ש-2014 תסתיים יהיה נשיא מצרים.
הבעיה המידית  שיש לישראל, היא התמיכה האישית החזקה שנשיא רוסיה ולדמיר פוטין נותן לבשאר אסד מצד אחד, ולגנרל אל-סיסי מהצד השני.  
בתמיכתו באסד מחזק פוטין, את הציר האסטרטגי איראן-סוריה-חיזבאללה. התחזקות הציר הזה יש לה גם מטרה נוספת: היא מונעת ותמנע בעתיד הפיכתן של שיחות הגרעין בין טהרן ושש המעצמות, ובראשן ארצות הברית, לזירת וויתורים איראנים בשני התחומים הגרעין וסוריה.
שר החוץ האמריקני ג'ון קארי אמר ביום שישי 14.2 בבייג'ין, כי הנשיא אובמה ביקש להכין לו הצעות חדשות כיצד לטפל במצב בסוריה. כאשר קארי נשאל באם הצעות אלה כבר הוכנו, ענה 'לא'.
אולם כולם יודעים, גם אלה שמציגים שאלות כאלה לקארי,  כי אין לנשיא אובמה שום כוונה להתערב אפילו בצורה מוגבלת במתרחש בסוריה, וכי הוא השאיר את הזירה הסורית בידיו של ולדימיר פוטין.
המקורות המזרח התיכוניים של תיקדבקה מציינים, כי מהלך אמריקני זה לא רק מחזק את פוטין, אלא הוא גם מחזק את אסד.
אסד אף פעם לא היה כפוף או תלוי לגמרי בפוטין, ואף פעם לא הסכים לבצע את תוכניותיו ומהלכיו בדיוק כפי שנדרש.
זו הסיבה מדוע אין ולא תהייה בקרוב שום התקדמות בדיוניים בוועידת ז'נווה 2 על עתיד סוריה, שגם הסיבוב השני של דיוניה הסתיים בכישלון חרוץ, עד כדי כך שהמתווך מטעם האו''ם לאחדר ברהימי Lakhdar Brahimi, נאלץ להתנצל במוצאי שבת 15.2, באומרו כי הסיבה העיקרית לכישלון היא סירובו של משטר אסד להקים ממשלת מעבר בסוריה.
במילים אחרות, העובדה שאסד מסרב לשמוע לעצתו-דרישתו של נשיא רוסיה פוטין להקים ממשלת מעבר כזו בדמשק, הביאה להתמוטטות מדיניותו הסורית של הנשיא אובמה, ושר החוץ שלו ג'ון קארי, שהסתמכה על מוסקבה לנהל את העניינים בדמשק, בצורה שתענה גם על הדרישות המדיניות המינימאליות האמריקניות.
מבחינתה של וושינגטון לא רק אסד 'לא סיפק את הסחורה' אלא גם פוטין.
האפשרות כי גם מוסקבה וגם דמשק ביחד לא ישתפו פעולה עם המהלכים האמריקנים, לא עלתה עד כה בדעתו של שום גורם לא בבית הלבן ולא בסטייט דפרטמנט.
באורח פרדוכסלי, הולך ונוצר מדרומה של ישראל, מצב דומה.
שר ההגנה המצרי, והמועמד להיות נשיא מצרים, גנרל פאתח אל-סיסי היה השבוע במוסקבה, וחתם שם על עסקת נשק גדולה, לפי כמה מקורות בהיקף של 2 מיליארד דולר, ולפי כמה מקורות במוסקבה בהיקף של 3 מיליארד דולר. במסגרת עסקה זו, יקבל צבא מצרים טילים ומטוסי קרב חדשים, וכפי הנראה גם מערכת טילי הנ''מ המתקדמים S-300.
הגנרל אל-סיסי מצוי בשתי מלחמות, מול האחים המוסלמים, ומול גורמי אל קעידה הפועלים בחצי האי סיני, בשיתוף פעולה עם האחים המוסלמים המצריים, אבל גם עם גורמי אל קעידה בלוב.
בשלב זה יחסיו של אל-סיסי עם ישראל הם מצוינים, אולי משום שהם מושתתים על וויתורים ישראליים מרחיקי לכת בתחום הצבאי למצרים בחצי האי סיני, ובשיתוף פעולה מודיעני עמוק. אולם השבוע בביקורו במוסקבה, עשה אל סיסי צעד גדול מאוד לצינון היחסים עם וושינגטון וירושלים, ולהתקרבות למוסקבה.
המקורות הצבאיים והמודיעיניים של תיקדבקה מציינים, כי צריך לזכור תמיד שתי עובדות יסודיות לגבי הגנרל אל-סיסי:
1. למרות ההבדלים האישיים הגדולים מאוד ביניהם, אל-סיסי כמו בשאר אסד, איננו תלוי בשום גורם והוא פועל בצורה זהירה ומתוכננת מאוד, לפי ההחלטות האישיות שלו. במילים אחרות, בביקור במוסקבה החל אל-סיסי את צעדיו העצמאיים הראשונים על הבימות הבינלאומית והמזרח תיכוניות.
2. אל סיסי ביסודו הוא 'נאצריסט'. גם תומכיו כאלה. אל סיסי יודע כי אי אפשר לפתור את בעיותיה הכלכליות של מצריות, ולכן הוא יתרכז בהקמת משטר צבאי חזק אשר יקדם את הלאומנות הערבית המתנגדת בחריפות ללאומנות הישראלית, כאשר במרכז המהלך הוא מעמיד את מצרים. 
זו הסיבה מדוע לא ארה''ב ולא ישראל, יכולות להיות בטוחות לאן יובילו מהלכיו של אל-סיסי בעתיד, כפי שהן אינן יכולות להיות בטוחות לאן יובילו בעתיד צעדיו של אסד.     

Print Friendly, PDF & Email