ישראל צופה בשתי חזיתות חדשות מסביבה: מצרים והחמס

ישראל וצה''ל מוצאים את עצמם, בתוך שבוע, לפתע מול שלוש חזיתות צבאיות חדשות, לבנון בצפון, מצרים בדרום, והחמס ברצועת עזה, כאשר האיום המיידי מהתמוטטות משטר מובראק במצרים לה, לירדן, ולרשות הפלסטינית, הוא החמס אשר הפך עתה להיות לא רק כוח משמעותי ביותר במזרח התיכון, אלא גם הגשר עליו המהפכה המצרית הסונית, יכולה להיפגש ברצועת עזה וסיני עם המהפכה השיעיית האיראנית.
היה מעניין מאוד לראות במשך כל סוף השבוע כיצד אף מומחה או פרשן מזרח תיכוני ישראלי לא הזכיר אפילו במילה אחת את שלוש העובדות המרכזיות מבחינתה של ישראל המתחוללות במהפכות השילטוניות בשבוע שעבר בתוניס, לבנון, ומצרים.
1. אפילו לא מפגין אחד, אפילו לא כרזה אחת, אפילו לא סיסמא אחת, שהושמעו השבוע ברחובות תוניס, קהיר, וביירות, לא התייחסו, או הזכירו את הסככוך הישראלי-פלסטיני. בהתרחשויות ההיסטוריות החשובות ביותר בעולם הערבי ב-50 השנה האחרונות, הפלסטינים יוק! במילים אחרות, כל ההטפות והאיומיים, כאילו הנושא הישראלי-פלסטיני הוא שמאיים על יציבות העולם המוסלמי, ואם הוא לא ייפתר זה יהיה הגורם אשר יוציא את ההמונים הערביים והמוסלמיים לרחובות, נעלמו כלא היו!  את ההמונים הערביים לא ישראל ולא הפלסטינים מעניינים.
2. הכוח הערבי הראשון אשר יוצא מחוזק מאוד מההפיכה במצרים הוא החמס, שהוא הזרוע הפלסטינית של האחים המוסלמיים במצרים, לא רק ברצועת עזה וברשות הפלסטינית, אלא גם בירדן.
כלומר, הסכנה המיידית מהתחזקות הבלתי צפוייה של החמס היא ליו''ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן ולפת''ח, ועוד יותר מכך לירדן.
זה לא מקרה שראש האחים המוסלמיים בירדן הימן סעיד Hammam Saeed, שהוא איש חמס ומקורב ביותר למנהיג החמס חלאד משעל, הכריז בשבת 29.1 בעמן בירת ירדן, כי ההפיכה במצרים תתפשט בקרוב למדינות אחרות במזרח התיכון, ותפיל את כל ראשי המשטרים הפרו- אמריקניים. כלומר, את המלך הירדני עבדאללה, ואת אבו מאזן.
ציטוט המקור: Egypt's unrest will spread across the Mideast and Arabs will topple leaders allied with the United States.
מה שלא תהיינה ההתפתחויות הבאות בהפיכה המצרית ואיזה גלגולים היא עוד עדיין תעבור, בסופו של דבר, בעיקר משום שארצות הברית תומכת בכך, תערכנה בקהיר בחירות חדשות לפרלמנט ותקום ממשלה אזרחית חדשה בה תהייה לאחים המוסלמיים המצריים נציגות נכבדה.
גם אם הסכם השלום בין ישראל ומצרים שנחתם לפני 33 שנה ב-1979 לא יבוטל, בעיקר כדי שמצרים לא תפסיד את העזרה הצבאית והכלכלית האמריקנית, הרי שהוא יעוקר מתוכנו, ופוליטיקאים, אנשי צבא ומודיעין ישראליים, לא יגיעו יותר לביקורי תיאום לקהיר.
גם אבו מאזן לא ימצא יותר בקהיר אווזן קשבת, אלא אם כן הוא יייכנע לפתע לכל דרישות החמס ויעביר להם בהדרגה את השלטון ברמאללה. מי שכן יגיע לקהיר יהיו ראשי החמס מדמשק, ביירות, ועזה.  במילים אחרות, מצבו האסטרטגי של החמס במזרח התיכון השתנה בין לילה. גם מצבו הצבאי השתנה.
3. בסוף שבוע זה ישנם אנשים רבים בטהרן שטופחים לעצמם על השכם. בייחוד טופח לעצמו מפקד גדודי אל-קודס של משמרות המהפכה באיראן, קאסם סוליימני Ghassem Soleimani, שהמקורות הצבאיים והאיראניים של תיקדבקה מדווחים בלעדית כי הועלה ביום ב' 21.1, על ידי מנהיג איראן האיטוללה עלי חמנאי לדרגת רב-אלוף Major General שהיא הדרגה השנייה הגבוהה ביותר במערך הצבאי של איראן. זה למעלה מ-15 שנה, מאז 1996 שסולימני מפקד על כל פעולות המודיעין, החבלה, והחתרנות של איראן במדינות השכנות, החל מאפגניסטן, עיראק, דרך תאי חיזבאללה במערב ובמזרח אפריקה, ועד חיזבאללה בלבנון, והחמס והג'יהאד האיסלמי ברצועת עזה.
סוליימני הוא האיש בצמרת האיראנית אשר החליט להשקיע משאבים רבים בהפיכת הכוחות הצבאיים של החמס ברצועת עזה, לחיזבאללה מס' 2.
בעוד ירושלים וקהיר ממשיכות להעביר ולהתווכח ביניהן על המידע המודיעיני הנוגע להתפתחות זו, פעלה טהרן והעבירה לחמס את הטילים ומערכות הנשק הדרושות לשם מהפך אסטרטגי-צבאי כזה.
עתה, לאור ההפיכה במצרים, מתברר כי ההשקעה נעשתה בזמן הנכון ומתוך ניתוח אסטרטגי נכון של המאורעות העתידים במזרח התיכון.
המתכננים המדיניים והאסטרטגיים הישראליים, אשר בשנתיים האחרונות נמנעו מלעצור את ההתפשטות הצבאית האיראנית בלבנון ובעזה, יכולים להוסיף, בעקבות האירועים במצרים, לרשימת האיומים המיידים על ישראל שתי חזיתות נוספות: מצרים והחמס.