יתרונות המודיעין האנושי- HUMINT – החלק המודיעיני הקריטי-בשלב הקרקעי של 'צוק איתן'

מלבד גילוי פתחיהן של 13 מנהרות, ביום ה-12 של המבצע, שבת 19.7, ולצד הסיכונים בתמרון הקרקעי אותו מנהל כעת צה"ל ברצועת עזה, יש לפעולה זו, לפי המומחים הצבאיים והמודיעיניים של תיקדבקה, יתרונות מודיעיניים, כאלו שיכולים לשנות את פני המערכה ושלא ניתן להשיגם גם בעזרת מיטב הטכנולוגיה והאלקטרוניקה.
בפרספקטיבה מודיעינית יש לתמרון קרקעי יתרונות אותם צריך לנהל בזריזות, בתבונה ובזהירות והנובעים מהחיכוך עם האוכלוסייה המקומית, הדריכה על אדמת האויב – Boots on the ground, מושג ממנו צבאות גדולים מצה''ל מעדיפים להימנע. אבל, זו היא הדרך היחידה להשיג מידע היכון בדיוק נמצאים פתחיהן של מנהרות, ומידע מודיעיני אחר ונוסף.
המגע האנושי עם האוכלוסייה המקומית, מייצר את המודיעין האנושי היומנטי-HUMINT , זה אשר מוסר מידע מרצון בהתנדבות או תחת לחץ חקירתי.
לתושבים הפשוטים הנמצאים באזור הלחימה, מסירת מידע לאנשי המודיעין הנמצאים בשטח, בעיקר חוקרי שב"כ, יחידות האיסוף הקרבי  של צה"ל וגורמים מיחידות השטח של אמ"ן, המורגלים ומאומנים בפעילות סמויה בסביבה ערבית, יכולה לסייע בכמה מישורים:

  • כספית: תגמול מיידי על מסירת מידע, לאוכלוסייה שנמצאת במצוקה כלכלית קיצונית, היתרי מעבר או תנועה.
  • טיפול רפואי.
  • נקמה: האוכלוסייה אינה עשויה ממקשה אחת, ישנם פלגים שונים, ויריבויות אישיות אשר יכולים להיות מנוצלים לטובת סגירת חשבון עם יריבים פנימיים.
  • הרחקת פעילות צה"ל מבית או מחצר הנחקר ו"שמירה" זמנית עליו, משפחתו ורכושו. בניית קשר ארוך טווח שיסייע כלכלית או רפואית למשתף הפעולה.


עצורים מקרב מחבלי החמס, לעומת זאת, המגיעים לחקירה במתקנים מאולתרים הנמצאים בשטח, זוכים בדרך כלל ליחס קצת פחות מעודן. בתכסיסים ותרגילי חקירה, ללא שימוש באלימות, מתקבל מהם מידע חשוב מאוד המוצלב עם מקורות נוספים, אנושיים וטכנולוגיים.
חשוב לזכור שגם נחקרים אלו, מלבד היותם לוחמים בעלי אידיאולוגיה דתית ולאומית חזקה הם בני אדם, בעלי רצונות ושאיפות, לעיתים יש להם הורים מבוגרים, נשים וילדים חולים או הזקוקים לסעד רפואי או אחר, כך שמיפוי מבעוד מועד של הקשרים האישיים, החברתיים והמשפחתיים של הנחקרים יכול לסייע מאוד באיתור 'נקודת הלחץ' הספציפית לכל נחקר.
שימוש מושכל באותה נקודת לחץ, יכול להביא על "מגש הכסף" את 'ידיעת הזהב' אותה מנסים לחלץ החוקרים מפיו של נחקר, בין אם מדובר בפתחי מנהרות, מטענים מלכודים, שמות ואנשי קשר, הירארכיה פיקודית, מערכות לחימה, טכנולוגיות, אמצעי שליטה ובקרה ועוד.
גם נחקר שלא מרצון, הנופל בזמן המתאים לידי החוקר הנכון יכול לשמש משתף פעולה לאורך זמן, אחרי שחרורו וחזרתו לשורות לחמס, בתמורה להטבות שונות שיקבלו בני משפחתו או הוא עצמו.
אספקט נוסף, לא פחות חשוב, ליומינט המופק ברגעים אלו ממש ברצועת עזה הוא הפרקטיקה אותה רוכשים חוקרי המודיעין והשב''כ בהתנהלות מבצעית מול אויב מתוחכם ואידיאולוגי על אדמתו. זו שונה לחלוטין מישיבה ממושכת במשרדים ממוזגים בבניין במרכז הארץ, ותורמת רבות להבנת נימי נפשו של היריב, אורחות חייו והתנהלותו  היום יומית ובכך מייצרת את הקשר הבלתי אמצעי, האנושי בין חוקר ונחקר, זה אשר לעיתים מייצר תלות אמיתית המייצרת ומניבה פירות מודיעיניים ארוכי טווח.
לצד היתרונות המובהקים של המודיעין האנושי, יש למנות גם את הסיכונים המקצועיים והמבצעיים הכרוכים במגע אנושי עם נחקרים, מכל הסוגים:

  • סיכון מבצעי: האינטימיות בין נחקר לחוקר, כבר עלתה בחייהם של כמה עובדי שב"כ וחקש"בים-חוקרי שבויים. כל מפגש עם משתף פעולה פוטנציאלי מאובטח היטב, אולם תקלות כבר קרו בעבר ונחקרים שמתוך נקמה אישית או מתוך רצון להשיב להם את מעמדם בקרב חבריהם רצחו את איש המודיעין לו סיפקו מידע.
  • לימוד התו"ל-תורת הלחימה של גופי המודיעין הישראליים. גם החמס מבצע הפקת לקחים. גם אנשי המודיעין שלו מתחקרים את אלה  שנחקרו על ידי המודיעין הישראלי. בדרך זו החמס לומד את שיטות המודיעין וחילוץ המידע מאנשיו, פועל ומדריך אותם בהתאם על מנת שבבוא היום יחשפו מינימום מידע. מסקנות אלו מועברות ומופצות במהירות גם לגורמים עוינים אחרים, כמו  המודיעין האיראני וחיזבאללה.
  • חשיפה אישית: אנשי המודיעין הבאים במגע עם נחקר חושפים את פניהם, מראם וקולם.
  • הכפלה:  כלומר, סיכון היות הנחקר 'סוכן כפול' כזה המשרת את שני הצדדים.
  • מידע שגוי בזדון:  תמיד צריך לקחת בחשבון, כי החמס  השאיר בעת נסיגתו, או אפילו שתל עוד לפני כן אנשים בשטח, אשר יספקו לחוקרים הישראליים, מידע שגוי במזיד, על מנת לפגוע בלוחמים, מהלכים או ביצוע ל"פ-לוחמה פסיכולוגית.

 

Print Friendly, PDF & Email