כאשר ארה"ב, ישראל, טורקיה וסעודיה, נכנסות למיטה הסורית עם אל קעידה, אסד בנסיגה

לשרשרת הניצחונות האחרונים של המורדים הסוריים מול צבאו של נשיא בשאר אסד, באידלייב שבצפון סוריה, בג'יסר אל-שוג'ור Jisr al-Shughour, הנקודה הדרומית ביותר אליה המורדים הגיעו בצפון סוריה מול לטקיה ומישור חומס, והניצחונות האחרונים של המורדים בדרום סוריה באזור קוניטרה, יש רק סיבה מרכזית אחת.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מדווחים, כי ארצות הברית, ישראל, ערב הסעודית,  ירדן, טורקיה, קטאר, ואיחוד נסיכויות הנפט הערביות ה-UAE, החלו בשבועות האחרונים לספק למורדים הסורים המופיעים פעם תחת הכותרת 'צבא הכיבוש' “Army of Conquest”, ופעם תחת השם 'צבא סוריה החופשית FA, כמויות גדולות נשק, הכוללות גם טנקים וגם נשק אנטי-טנקי.
המקורות המודיעיניים של תיקדבקה מביאים את רשימת כלי הנשק המסופקים: טנקים: T-55, T-62, T-72. נושאי גייסות משוריינים מתוצרת רוסית  BMP infantry fighting vehicles. משגרי רקטות ניידים מסוגים שונים. מרגמות 120 מ"מ. מאות כלי רכב עליהם מורכבים מקלעי נ''מ כבדים מהסוגים הבאים: 12.7, 14.5, and 23 mm. סוגים שונים של נשק אנטי טנקי. להלן הסוגים השונים: 12.7, 14.5, and 23 mm. לפחות 4 סוגים של נשק אנטי טנקי: RPG-7s, RPG-22s, M79s, and TOW missiles. צריך לציין במיוחד את המספר הגדול במיוחד של טילי 'טאו'-כמה אלפי טילים שסופקו למורדים. כל כלי הנשק האלה באו עם ציוד לראיית לילה.
אם ארה''ב, או שש המדינות האלה היו מספקות נשק זה למורדים הסוריים בכל אחת מחמש שנות המלחמה, זו הייתה מוכרעת מזמן. בשאר אסד היה נופל, וכרבע מיליון סוריים שנהרגו במלחמה היו נשארים בחיים.
לכל  אחת ממדינות אלה סיבות משלה לאספקת נשק זו. נסתפק רק בסיבותיהן של שלוש מדינות העיקריות:  
ארצות הברית: רוצה למנוע מצבאות אסד, הכוללים עתה גם את משמרות המהפכה האיראניים, חיזבאללה ומליציות שיעיות אפגאניות ופקיסטניות, לנצח במלחמה.
ישראל– רוצה להרחיק את משמרות המהפכה האיראנים ואת חיזבאללה מגבולותיה עם סוריה.
סעודיה– שמה לה כמטרה אסטרטגית להפיל את אסד ואת שלטונו.
אולם המקורות של תיקדבקה ללוחמת טרור, מציינים כי בדרך להשגת מטרות אלה התרחשה התפתחות לה וושינגטון, ירושלים, אנקרה וריאד לא ציפו. רובם של כלי הנשק האלה הגיעו לידיהם של מליציות המורדים הקשורות או מזדהות עם אל קעידה.
להלן רשימת המליציות שהנשק הזה הגיע לידיהן:

• חזית א- נוסרה A Nusra Front שהיא אל-קעידה סוריה, והמתחרה העיקרית של אל קעידה בעיראק ובלבנט ISIS, על השליטה במדינה.  כיום נחשבת א-נוסרה כמליצית המורדים החזקה ביותר בין כוחות המורדים בסוריה. ההוכחה כי הנשק האמריקני  והמזרח תיכוני המסופק למורדים הגיע ברובו לידי א-נוסרה, הוא בסיס האימונים המיוחד שהארגון הקים בהרי הקלמון Qalamoun Mountains, שם המורדים מתאמנים בהפעלת נשק אנטי טנקי, בייחוד בטילי 'הטאו' TOW.
• ארגון ערער אל-שם  Ahrar al Sham, בו תומכת בעיקר קטאר. ארגון זה הוא הרבה יותר קיצוני מא-נוסרה, והוא מקיים שיתוף פעולה מבצעי מוגבל עם אל קעידה בעיראק ובלבנט ה-ISIS.
• 'דוויזיית החוף' Coastal Division, הפועלת בעיקר באזור לטקיה. באורח רשמי מליציה זו שייכת לצבא סוריה החופשי אולם למעשה היא נמצאת תחת פיקוד א-נוסרה.
• 'הבריגדות של שוקור אל חאב' Sukur Al Ghab Brigades, הפועלות באזור הרי קלמון. גם הן סרות למרות א-נוסרה.
• 'חזית הדרום' Southern Front coalition, שהיא קואליציה של ארגוני המורדים בדרום סוריה, בעיקר באזור מול גבול ישראל, הנמצאת תחת הפיקוד הצבאי של א-נוסרה. קואליציה זו מנהלת הקרבות באזור קונטרה, מול 'צבא האיסלם' Jaish al-Jihad, שהוא השלוחה של אל-קעידה בעיראק ובלבנט ISIS, מול רמת הגולן.

כל גורמי החוץ המספקים נשק למורדים הסורים יודעים היטב כי כמויות גדולות של נשק זה מגיעות לידי הארגונים התומכים או מזדהים עם אל קעידה. אולם כל הגורמים האלה מעמידים פנים כי אין להם מידע כזה.
כמה גורמים אמריקנים מוכנים לומר, כי אם וושינגטון מספקת נשק למורדים 'המתונים' moderate  בסוריה, אי אפשר למנוע את זה שחלק מהנשק יגיע לארגוני אל-קעידה.  מקורות אחרים, ביניהם ישראלים, אומרים, כי הם מודעים לכך כי הנשק מגיע לידיהן של מליציות מקומיות הקשורות עם א-נוסרה, אולם מדובר בגורמי א-נוסרה מקומיים שאינם קשורים עם אל קעידה.

למדיניות כזו יכולות שתי תוצאות עיקריות בשטח:
1. ארה"ב, ישראל, ירדן וטורקיה, יכולות למצוא את עצמן מול אזורים נרחבים בסוריה בהם ישלטו כוחות הקשורים עם אל קעידה.
2. אם ידם של המורדים הסוריים תהייה על העליונה ומשטר בשאר אסד ייפול, הארגונים הקשורים עם אל קעידה ישלטו בדמשק.  דמשק תהייה אז הבירה הערבית הראשונה שתיפול בידי אל קעידה.