כאשר בידי אסד נותר הנשק הכימי, ונפתחה הדרך לכיבוש חלב, ברור כי ישראל הפסידה בקרב הזה

ראש הממשלה בנימין נתניהו, ושר הביטחון משה יעלון, חוזרים וטופחים לעצמם בכל הזדמנות על השכם ואומרים, כי הם מנהלים מדיניות ביטחון שקולה וזהירה, וכתוצאה מכך ישראל נהנית משקט יחסי וביטחון.
החלק הראשון של המשפט נכון, החלק השני לא.
עתה, לאחר החלטתו הלא מפתיעה של הנשיא אובמה ביום ג' 10.9 לפנות בוקר, לדחות את המתקפה האמריקנית על סוריה, נוסף לישראל עוד איום מרכזי אחד: הנשק הכימי הסורי שנשאר ויישאר בעתיד בידיו של בשאר אסד.
בנושא הנשק הכימי, נכנס עתה המזרח התיכון ל'סינדרום האיראני', לפיו עתיד הנשק הכימי הסורי, יהיה זהה לעתיד האורניום המעושר והפצצה הגרעינית האיראניים.

מאחר ולגבי הנשק הכימי, לא קיים מנגנון בינלאומי הדומה לוועדה לאנרגיה גרעינית בווינה ה-IAEA, ייקח חודשים רבים, אם לא שנה להקים מנגנון פיקוח כזה.
זמן דומה ייקח לסיים, אם בכלל, את המו''מ בין ארה''ב ובין רוסיה על הסמכויות שיהיו לגוף כזה ועל המנדט שיינתן לפעולתו. לאחר מכן יהיה צורך לקבל את הסכמתו של בשאר אסד.
בינתיים, ימשיך אסד במה שהוא כבר התחיל בשבועיים האחרונים לפזר את הנשק הכימי שלו שהיה מרוכז לפי דרישת ארצות הברית מרוסיה בסוף 2012 בשלושה מאגרים, לעשרות מאגרים חשאיים. המקורות המודיעיניים של תיקדבקה מדווחים, כי לפני שבועיים הנשק הכימי פוזר ל-20 מאגרים כאלה, השבוע הוא כבר היו מפוזר בלמעלה מ-50 מאגרים.
בקהילות המודיעין המערביות ובמזרח התיכון, תמיד סמכו על גופי המודיעין הישראליים שהם יודעים את מיקומם המדויק של מאגרי הנשק הכימיים הסורים.
הקונספציה האסטרטגית הייתה, כי כאשר המלחמה בסוריה תגיע לשלב בו אסד ישתמש בנשק הכימי הזה, ארה''ב ובעלות בריתה המערביות באירופה ובמזרח התיכון, כולל ישראל, יפעלו באמצעות כוחות מיוחדים וישמידו אותו.
עתה יצטרכו נתניהו ויעלון להחליט באם לחדש את עבודת הנמלים המודיעינית הזו, כדי לעדכן את הרשימה המצויה בידיהם, כשהם יודעים מראש כי ביום ג' 10.9, עם החלטת אובמה שלא לפעול נגד סוריה, אבד הסיכוי שבידיהם תהייה שוב רשימה מלאה כזו.
כל זאת בגלל סיבה פשוטה אחת: אסד ימשיך מעתה והלאה להעביר כל הזמן את המאגרים הכימיים ממקום למקום, במטרה ששום גורם לא צבאי ולא אזרחי יוכל לשים עליהם את ידיו.
זו לא הייתה הפתעה גדולה, כאשר ביום שלישי שר החוץ האיראני מוחמד זאריף Mohammad Javed Zarif, קידם בברכה את היוזמה הרוסית לגבי הנשק הכימי הסורי. עכשיו גם סוריה הצטרפה, לציר חוסר המעש של ממשל אובמה, הכולל גם את צפון קוריאה.
במילים אחרות, המטרה האסטרטגית הישראלית העיקרית, אשר הוצגה בשנתיים האחרונות על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו כבסיס של מדיניותו והצמדות מדיניות זו לזו של הנשיא אובמה, פירוק או לפחות החלשת הציר איראן-סוריה-חיזבאללה, השיגה מטרה הפוכה לגמרי. לאחר ביטול המתקפה האמריקנית על סוריה, ציר זה רק התחזק.
עכשיו שסכנת המתקפה האמריקנית הוסרה מעליו, ולאחר שהוכיח למורדים הסוריים כי הוא יכול להשתמש 'בכמויות מסיביות' של נשק כימי, מבלי שאיש יגע בו, ייגש נשיא סוריה בשאר אסד לשלב הבא באופנסיבה הצבאית שלו, והוא כיבושה של העיר חלב מידי המורדים.
ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון משה יעלון, ניסו בחודשים האחרונים לשכנע את האמריקנים למנוע מחלב מליפול בידי אסד, בנימוק כי ניצחון כזה יביא לידי ניצחון של אסד, ואתו איראן, רוסיה, וחיזבאללה במלחמה כולה.
עתה כאשר הדרך לכיבוש חלב לפני אסד פתוחה, ובידו נותר הנשק הכימי, ברור כי ישראל גם הפסידה בקרב זה.

Print Friendly, PDF & Email