כאשר הנשיא אובמה ונתניהו חלשים, היורו האירופאי מתמוטט, הפלסטינים דורשים החזרתם של 7 מיליון פליטים

חולשתם הפוליטית והאישית, של נשיא ארצות הברית באראק אובמה, וראש הממשלה בנימין נתניהו, חולשתו של האיחוד האירופאי העומד בפני התמוטטות כלכלית של לפחות 5 מהמדינות המערב אירופאיות, ובפני סכנה של התמוטטות היורו, דבר שיכול להביא לקץ קיומו, דוחף את הפלסטינים לנצל חולשות אלה ולנסות להשיג את כל מטרותיהם המדיניות והלאומיות תוך הזמן הקצר ביותר.
כך למשל, במאמר ארסי רצוף שקרים היסטוריים, לא רק לגבי ישראל אלא גם לגבי ארצות הברית, אשר פורסם ביום ו' 10.12 ב'גרדאיין' Guardian בלונדון, קובע ראש הצוות הפלסטיני למו''מ עם ישראל סאיב עריקאת, כי בעולם נמצאים היום 7 מיליון פליטים פלסטינים שצריך להחזיר אותם לבתיהם, ולשלם להם פיצויים.  עריאקת כותב כי כל הסכם על הקמת מדינה פלסטינית חייב לאפשר לחזור לבתיהם הקודמים, כלומר לישראל.
בשקר היסטורי עז מצח, טוען עריאקת, כי אפילו היסטוריונים ישראלים מודים בכך כי מנהיגי היישוב היהודי בארץ ישראל, עוד לפני קום מדינת ישראל ב-1948, הכינו תוכנית מפורטת כיצד להגלות את העם הפלסטיני מארץ ישראל ולהשתלט על השטחים בהם יושבים, זאת כדי להביא להקמת מדינה בעלת רוב יהודי. במילים אחרות, עריאקת מאשים את הישראלים בתכנון ובביצוע פתרון סופי נאצי לפלסטינים. ציטוט המקור: Israeli historians have debunked the traditional Zionist mythology and shown how Zionist leaders prior to 1948 formulated plans to displace the indigenous Palestinian population in order to create a Jewish majority state.
באופנסיבה שלהם, המסתמכת בעיקר על חולשתן של מערכות השלטון האמריקניות, האירופאית, והישראליות, מסתייעים הפלסטינים בראש ובראשונה באדיבותה ובשירותיה של התקשרות הישראלית, אשר לא טרחה לדווח אפילו במילה אחת על עמדותיו של עריאקת, מאחר ודיווח כזה יחשוף את עמדותיהם האמיתיות של הפלסטינים, להם שום ראש ממשלה, או מנהיג ישראלי, החל מבנימין נתניהו, ציפי ליבני למרות הופעותיה המשותפות עם ראש הממשלה הפלסטיני סאלם פאייד בארצות הברית, ודרך אהוד אולמרט, עמיר פרץ ודן חלוץ, אינם יכולים להסכים, משום שמדובר בחיסולה של מדינת ישראל.
מאז נאומה ביום שישי 10.12 של שרת החוץ האמריקנית הילארי קלינטון, בו הודיעה על כישלונו של ממשל אובמה במו''מ הישראלי-פלסטיני, מוצג בוושינגטון ובירושלים המהלך הבא האמריקני כאילו וושינגטון מפעילה לחץ כבד על ישראל לתת כבר ביום שני 13.12, לשליח ג'ורג מיטשל, שכבר למעשה התפטר, אולם התפטרותו עדיין לא נכנסה לתוקפה מאחר ולא נמצא עדיין בוושינגטון מי שיחליף אותו, תשובות מיידיות  מה ישראל מציעה כפתרון של 3 בעיות הליבה העיקריות במו''מ, גבולות, פליטים, וירושלים.
לא ההנהגה הישראלית בראשות נתניהו, וגם לא ההנהגה הפלסטינית בראשות אבו מאזן, יתנו למיטשל, העומד כבר ברגל אחת מחוץ למו''מ, מאומה מלבד תשובות כלליות.
ראש הממשלה נתניהו, לדוגמא יציג לפני מיטשל בפעם המי יודע מה את הדרישה הישראלית לגבולות ביטחון, וכאשר יישאל מה הם גבולות הביטחון ייענה כי על זה אפשר יהיה להחליט במו''מ עם אבו מאזן.
אבו מאזן מצידו יציג בפעם המי יודע מה את הדרישה כי ישראל תיסוג לגבולות 1967, כאשר הוא ובני שיחו האמריקנים יודעים כי במציאות גבולות כאלה אינם קיימים, ולמעשה הוא מתכוון לגבולות שביתת הנשק של 1949, בהם גם ארצות הברית איננה תומכת.
בשורה התחתונה מדובר שוב בערוץ של מו''מ שלכל המשתתפים בו ברור, כי לא יגיע לשום פריצת דרך ולשום מקום.
אותם הדברים אמורים לגבי היוזמה של שרי החוץ האירופאים המתכנסים ביום שני 13.12, כדי לדון בהצעה האומרת כי אם תוך שנה, כלומר עד דצמבר 2011, לא תהייה התקדמות במו''מ הישראלי-פלסטיני, האיחוד יכיר במדינה פלסטינית בגבולות 1967.
הבעיה העיקרית שיש לאירופאים עם הצעה זו היא כי ממשל אובמה בוושינגטון מתנגד לה בעיקר משום שהיא באה לפגוע יותר בארצות הברית מאשר בישראל.
אם ההצעה הזו תתקבל, פירוש הדבר כי האיחוד האירופאי מנסה לקחת מידי וושינגטון את מושכות ניהול המו''מ, דבר לו ממשל אובמה יתנגד בכל כוחו.
מאחר והאירופאים זקוקים לסיוע כלכלי, או לפחות לשיתוף פעולה מצד וושינגטון, כדי להציל את היורו מפני התמוטטות, ספק רב עד כמה יעזו שרי החוץ האירופאים להרחיק לכת בהחלטתם.
המקורות של תיקדבקה מוסרים כי סיבה נוספת לחששותיהם של האירופאים, היא ההרגשה שהתעוררה אצלם לאחרונה כי ממשל באראק אובמה מאפשר להם לתפוס עמדה של הנהגה בבעיות עולמיות מרכזיות, כמו המו''מ עם איראן בנושאי הגרעין, לא מתוך רצון לקדם את מעמדה המדיני של אירופה, אלא מתוך רצון להטיל עליהם את הבעיות אתם הממשל בוושינגטון איננו יכול, או איננו רוצה להתמודד. במילים אחרות, הכישלונות יהיו של אירופה ולא של ארצות הברית.
המקורות שלנו במוסקבה מוסרים כי האירופאים אינם היחידים המנסים לנצל את החולשה האמריקנית והישראלית. השבוע עומד להגיע לביקור פתע בישראל מיכאל מרגאלוב Mikhail Margelov, שהוא יושב ועדת החוץ של הדומא בית הנבחרים הרוסי, ואחד האישים הבולטים עתה במוסקבה המשתתפים בעיצוב מדיניות החוץ הרוסית. מרגאלוב נשלח לירושלים כדי לבדוק את הקרקע להתערבות רוסית פעילה יותר במו''מ הישראלי-פלסטיני, כאשר המטרה היא כמובן, לדחוק את ארצות הברית ממנו.
כאשר מנתחים התפתחויות אלה, המסקנה היחידה אליה אפשר להגיע, כי וושינגטון וירושלים מנסות, יותר מאשר ללכת לקראת הפלסטינים, לתאם ביניהן עמדה אשר תהדוף את ההתקפה האירופאית, הרוסית והפלסטינית, על עצם היותם חלק אינטגראלי של המו''מ. אם וושינגטון וירושלים לא יתאמו את עמדותיהן הם תדחקנה מחוצה לו. 
 מהבחינה הפלסטינית המצב הוא כזה: מאחר והאופנסיבה המדינית שלהם בנויה על חולות נודדים כמו חולשות מדיניות וכלכליות של תומכיהם, כמו האירופאים, ובשלב זה אין שום סיכוי כי אף אחת מהצהרות אלה המכריזות על עצמאותם וגבולותיהם, כמו הכרזותיהן של ברזיל וארגנטינה, תגענה לדיון במועצת הביטחון, המדובר בהתקדמות אופטית במעמדם, אשר לא רק שלא תקדם אותן לקראת המטרה הסופית שלהם, אלא בסופו של דבר תהפוך אותה למצב קבוע של פתרון זמני, בו הם אינם רוצים.
זו הסיבה מדוע הולך וגדל מספר המנהיגים הערבים הרואים במדיניותם של יושב ראש הרשות אבו מאזן, ושל המתווך הראשי שלו סאב עריאקת, טעות אסטרטגית קשה, שלא תוביל לשום מקום. בדעה זו תומכים עתה מלך ערב הסעודית עבדאללה, ונשיא סוריה בשאר אסד.