כאשר לא רוצים להשתמש בצה"ל, הנשק האחרון שנשאר בידי נתניהו נגד התקרבות אובמה לאיראן, הוא הקונגרס האמריקני

ראש הממשלה בנימין נתניהו דחה ביום ג' 6.8, את דבריו של נשיא איראן חסן רוחאני, אשר אמר כי הוא מוכן להיכנס למו''מ עם המעצמות על התוכנית הגרעינית האיראנית אבל ללא לחצים.
פירוש הדבר רוחאני דורש מהמעצמות, ובייחוד מארה''ב להתחיל לבטל בהדרגה את הסנקציות המוטלות על איראן. רוחאני איננו כל כך לא מציאותי, מאחר וממלא איראן קיבלה כבר לפני ששה חודשים בפברואר השנה הצעה מהמעצמות שאמרה כי אם איראן תפסיק להעשיר אורניום, אפילו לתקופה קצובה, יתחילו להקל בהדרגה בסנקציות עליה.
אולם רוחאני רוצה הסרה דרמטית של הסנקציות, כדי שדעת הקהל האיראנית תיווכח שבחירתו לא הייתה לשווא, וכי מתרחשת הקלה במשבר הכלכלי בתוך איראן.
בממשל אובמה מתנהל עתה וויכוח עז בין אלה המתנגדים לביטול הסנקציות, לאלה התומכים בגישה האומרת,  כי יש ללכת לקראתו של רוחאני ולעודד אותו, מאחר ובסופו של דבר ייתכן כי רוחאני הנתפס במערב 'כמתון', יצליח לשכנע את מנהיג איראן האיטוללה עלי חמנאי להפסיק את התוכנית הגרעינית האיראנית. רוחאני כבר הצליח פעם אחת לבצע הפסקה כזו לפני עשר שנים באוקטובר 2003.
מצדדי גישה זו, בארצות הברית ובישראל, 'שוכחים' כמובן, כי לא רוחאני הוא שהוא הפסיק את התוכנית הגרעינית האיראנית ב-2003, אלא הפחד שאחז אז בטהרן, כי ארצות הברית תפלוש לאיראן ותהרוס את תוכנית הגרעין, כפי שעשתה אז שמונה חודשים לפני כן במרס אותה שנה כאשר פלשה לעיראק.
הפחד מפני האפשרות כי הכוחות האמריקנים הנמצאים בעיראק על גבול איראן, יפלשו גם אליה, הוא שהביא את מנהיג איראן האיטוללה עלי חמנאי, ואת רוחאני שהיה אז ראש הצוות האיראני אשר ניהל את המו''מ הגרעיני עם המעצמות, להקפיא את התוכנית הגרעינית הצבאית האיראנית. אולם לאחר תקופה קצרה של פחות משנה, כאשר בטהרן נוכחו לדעת כי ארה''ב מסתבכת בעיראק והחשש מפני תקיפה כזו עבר, חודשה התוכנית הגרעינית הצבאית במלוא היקפה.
לכן צדק ראש הממשלה בנימין נתניהו, כאשר ביום ג', אמר למשלחת של חברי הקונגרס האמריקנים שנפגשו עמו, כי הוא דוחה את דבריו של רוחאני, כי לחץ לא ישפיע על איראן להקפיא את תוכניותיה הצבאיות הגרעיניות. מנגד, אמר נתניה, כי 'רק לחץ ישפיע'.
אבל גם נתניהו, וגם חברי הקונגרס האמריקנים אתם נפגש, יודעים יפה, כי בינתיים גם 'הלחץ'-כלומר, הסנקציות המוטלות על איראן, לא רק שלא עצרו את התוכנית הגרעינית, אלא להפך זרזו אותה.
ביום שני 5.8 פרסם העיתון 'וול סטרייט ג'ורנל', מידע הידוע כבר כחצי שנה לקהילות המודיעין בארה''ב ובישראל, כי באמצע 2014, תשלים איראן את בניית כור המים הכבדים שהיא בונה באראק Arak, שבמרכז איראן, ואז תוכל להפיק ממוטות הדלק הגרעיני שיפעילו אותו פלוטוניום ממנו תוכל לבנות פצצות גרעיניות. באותה שיטה משתמשות הודו, פקיסטן, וצפון קוריאה.
במילים אחרות, עוד לפני שאיראן תבנה פצצות גרעיניות מאורניום מעושר היא תוכל לבצע זאת מפלוטוניום. ה'וול סטרייט ג'ורנל' מציין את הברור מאליו, כי קל יותר לתקוף ולהרוס את כור המים הכבדים, מאחר ומדובר במטרה גדולה הנמצאת על פני הקרקע, מאשר למשל לפגוע ולהרוס את המתקן התת-קרקעי בפורדו.
זו הסיבה מדוע מקור מדיני ישראלי בכיר הדליף ביום ג' לכלי תקשורת ישראליים, כי ישראל תוכל לתקוף בעצמה, ללא עזרת ארה''ב את התוכנית הגרעינית האיראנית, אבל התוצאות לא תהיינה כל כך מושלמות, כפי שהיו באם ארה''ב הייתה מצטרפת להתקפה.
במילים אחרות, הדובר הישראלי ניסה לאותת, כי צה''ל יוכל לפגוע ולהרוס לבדו חלקים חשובים של התוכנית הגרעינית האיראנית, אבל לא את כולה.
המקורות הצבאיים והמודיעיניים של תיקדבקה מציינים, כי מאחורי דיבורים ישראליים אלה עומדת ההכרה ההולכת ומתחזקת בדרגים המדיניים והצבאיים בירושלים ובתל-אביב, כי כשם שהנשיא אובמה איננו מוכן לפעול צבאית בסוריה, כך הוא לא יהיה מוכן לפעול צבאית באיראן.
נתניהו מקדיש הרבה זמן ומאמצי הסברה אצל חברי הקונגרס האמריקנים, משום שהוא יודע, כי זה הנשק האחרון שנותר בידו מול המדיניות הזו של אובמה.
החשבון של נתניהו הוא פשוט. גם אם אובמה ישתכנע ללכת לקראת רוחאני, ולהתחיל לבטל את הסנקציות על איראן, הקונגרס האמריקני לא יאפשר זאת.
זהו כמובן קרב בלימה מדיני ישראלי. וכמו קרבות בלימה אחרים, אף אחד מהם איננו משיג את מטרותיו המלאות, ותמיד מופיעות פשרות לאורך הדרך.
זה המצב לא רק כאשר אובמה איננו רוצה להשתמש באופציה הצבאית, אלא גם נתניהו איננו רוצה להשתמש בה. האיראנים, ביניהם הנשיא החדש חסן רוחאני, העוקבים בזכוכית מגדלת אחר כל תנועה מדינית וצבאית אמריקנית וישראלית, מסיקים ממנה רק מסקנה אחת: בינתיים, הם יכולים להמשיך בתוכנית הגרעינית ללא הפרעה!