כוחות מילואים רבים של צה"ל זורמים לתוך הרצועה.

המקורות הצבאיים של תיקדבקה מדווחים, כי ביום א' 11.1 בלילה, נוצר מעין מרוץ בין הפיקוד של צה"ל העומד להתחיל בשלב נוסף של מבצע 'עופרת יצוקה', לפי החלטת הממשלה, כדי ליצור לחץ צבאי נוסף על החמס, ובין משלחת החמס הנמצאת בקהיר, ואשר ביום א' יצאה במטוס צבאי מצרי מיוחד לדמשק, כדי לקבל את הסכמת ראשי החמס שם להכריז על הפסקת אש.
המקורות של תיקדבקה בקהיר מדווחים כי הנחת העבודה של המצרים היא כי גם אם ראשי החמס בדמשק וביניהם חלאד משעל ידחו את התנאים המצריים, הנהגת החמס בעזה תחליט להכריז בעצמה על הפסקת אש בלתי מוגבלת בזמן.
משלחת חמס הרצועה לדמשק תחזור לקהיר ביום ב' 12.1. אולם גם בקהיר ובירושלים לא ידעו לומר ביום ב' לפנות בוקר עם איזה תשובות המשלחת תחזור מדמשק.
המקורות שלנו דיווחו כבר ביום ו' 9.1, כי הנהגת החמס בעזה מוכנה לקבלת כל התנאים המצריים והישראליים להפסקת אש ללא תנאים.
עוד מוסרים המקורות שלנו, כי הכנסת כוחות מילואים רעננים לרצועה, היא לא רק כדי ליצור לחץ צבאי על החמס, אלא גם להחליף את החיילים הנמצאים ברצועה כבר שבועיים.
אם אכן החמס יקבל את תנאי הפסקת האש, הדבר יוציא את צה"ל מהטעות הטקטית בה הסתבך בימים האחרונים.
במקום לקבוע 2 או 3 מטרות במלחמה כמו כיבוש ציר פילדפי, ומרחב שיגור הטילים בצפון, פיזר צה"ל את כוחותיו ברחבי הרצועה בצורה שמקשה עליו להשיג מטרה אחת.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה: לאחר ההתקפה האווירית בשבוע הראשון של המלחמה, למרות היתרון המכריע שהשיגו, נעים כוחות צה"ל בחלקי הרצועה ללא מטרה ברורה.
הדרגים הצבאיים אומרים, כי מאז השלב הראשון של המתקפה על החמס, נמנע הדרג המדיני מלקבוע מטרות למלחמה, מלבד פגיעה קשה בכוחות החמס.
קצינים בכירים בשטח אומרים, נכון שההרס הוא רב והפגיעה בכוחות החמס קשה, אולם לא נקבעה נקודה מרכזית אחת או שתיים שעל צה"ל להשיג, ואז היה אפשר להכריז על השגתן, ולהחליט משם מה הלאה.
השבוע היה נראה כי צה"ל הולך לבצע שתי תנועות מכריעות במלחמה, הראשונה- כיבוש ציר פידלפי דרך רפיח. והשנייה- כניסה לתוך העיר עזה דרך שכונת ג'בלייה. עשרות אלפי פלסטינים נצטוו לפנות את בתיהם כדי שלא להיקלע לקרבות. אולם מלבד התחככות של כוחות צה"ל בשולי השכונות האלה, לא אירע מאומה. צה"ל לא חתר למהלך הכרעה לא בעזה ולא בציר פילדפי.
קצינים בכירים אומרים כי צורת הלחימה הזו מאפשרת לחמס לנהל את מה שהם מכנים 'מלחמת הצללים. מלבד כמה צלפים בודדים, בשטח לא נמצאים כוחות חמס, ולמעשה לא מתנהלים קרבות, ואין התנגשויות צבאיות של ממש בין שני הכוחות. קצינים שהיו רגילים בפעולות נגד מטרות טרור בערים בגדה המערבית כמו שכם, וג'נין, אומרים כי בגדה המערבית התחוללו קרבות הרבה יותר קשים מול גורמי הטרור הפלסטינים המקומיים מאשר היום מול החמס.
התיאורים בכלי התקשרות כאילו מתחוללים קרבות בשטח , איננה נכונה, אומרים הקצינים. לראייה, בשבועיים של הלחימה לא נפגע אפילו טנק אחד של צה"ל. המקורות הצבאיים שלנו מציינים, כי הקרב היחיד שהיה ביום א' התחולל בצומת אל עג'לין צפונית לנצרים,שם הצליח כוח צה"ל למשוך כוח משותף של החמס והג'יהאד האיסלמי להלחם. תוך זמן קצר הכוח הפלסטיני חוסל כשאר יש לו כ-40 הרוגים.
למצב זה היו מכוונים דבריו של ראש אמ"ן האלוף עמוס ידלין בישיבת הממשלה ביום א' 11.1, בהם אמר כי לוחמי החמס נמנעים מלהתעמת עם כוחות צה"ל, וכי הם מסתתרים בשטחים הבנויים ומקווים להישג יתרון ב'שלט רחוק'. האלוף ידלין הוסיף ואמר כי החמס חושש מהמשך המערכה, ומחפש מוצא להפסקת אש. עם זאת, החמס, לפי הגדרתו חותר להשיג תמונת ניצחון כמוצא של כבוד. במצב כזה אין פלא שראש אמ"ן קובע כי החמס לא יניף דגל לבן.
קצינים בשטח אומרים, כי צה"ל היה יכול כבר בסוף שבוע שעבר להשיג הכרעה במלחמה. העובדה שעד היום הוא לא עשה זו, היא שמעוררת אצל החמס את התקווה כי הוא יוכל בסופו של דבר להשיג 'בשלט רחוק, את תמונת הניצחון שלו'. המצב הזה מאפשר לחמס גם להמשיך ולירות את הטילים מתוך השטחים הבנויים.