כוחות רוסיים נכנסים לבסיסים האוויריים האמריקנים בצפון סוריה. השליטה האווירית במזרח סוריה עוברת מידי ארה"ב לרוסיה


כניסתם של כוחות מיוחדים רוסיים לבסיס האווירי טאבאקה
 Tabaqa Air base, הנמצא כ-40 ק"מ ראקא Raqqa, וליד סכר טאבקה הסכר הגדול ביותר על נהר הפרת בסוריה, בשבת וביום א' 20.10, מעידה על כך, כי גם לאחר שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונשיא טורקיה ראסיפ טאייפ ארדואן ייפגשו, ביום שלישי 22.10, היחידים שקובעים ויקבעו בעתיד מה יתרחש בצפון סוריה מבחינה צבאית יהיו הרוסים.

שר ההגנה האמריקני מארק אספר Mark Esper אמר בשבת 19.10, כי 1,000 החיילים האמריקנים שייסוגו מסוריה יוצבו במערב עיראק, וכי הוא איננו שולל את האפשרות כי כוחות אלה ייכנסו מידי פעם לצפון סוריה אם תתעוררנה בעיות ביטחון הקשורות במלחמה ב-ISIS.
במלים אחרות, אספר קבע, כי כוחות אמריקנים לא ייכנסו לצפון סוריה באם יתעוררו בעיות צבאיות הקשורות בכוחות הטורקיים, הסוריים והכורדים.
בעיות אלה ארצות הברית משאירה לרוסיה, אשר מעתה כוחותיה שולטים בשטח.

המקורות הצבאיים של תיקדבקה מציינים, כי שליטה צבאית רוסית בבסיס התעופה טאבאקה, בו יכולים לנחות מפציצים ומטוסי מטען רוסיים מבטיחה למוסקבה שליטה מוחלטת לא רק על האזורים הכורדים בצפון סוריה, אלא מבטיחה להם שליטה אווירית מוחלטת על אזור מזרח סוריה, ואזור הגבול שבין סוריה לעיראק, מלבד אזור אל טאנף Al Tanf שם יש בסיס אמריקני צבאי גדול במפגש הגבולות סוריה, ירדן ועיראק.
אפשר וצריך להניח, כי הכניסה הרוסית לטאבאקה תואמה בין מוסקבה לוושינגטון כפי שתואמו יתר הצעדים הצבאיים הרוסיים והסוריים באזור.

מאחר והכורדים הם שפנו למוסקבה ולדמשק לעזרה כאשר הם מסכימים כי אלה יכניסו את כוחותיהם לשטחיהם במטרה לעצור את המתקפה הטורקית עליהם, ההנהגות הפוליטיות והצבאיות הכורדיות יודעות היטב, כי עתידם הפוליטי והצבאי נתון עתה בידי מוסקבה.
לכן כל הצעקות שלהם על כך שארצות הברית בגדה בה והסירה מהם את תמיכתה, ופניות העזרה שלהם לישראל, נועדו להשפיע על דעת הקהל המערבית, כאשר הם יודעים היטב שלא רק שאין ביכולתן של וושינגטון וירושלים לעזור להם, אלא שמעתה רוסיה היא היחידה הקובעת את עתידם הפוליטי והצבאי.

מבחינות רבות, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מוצא את עצמו עכשיו באותו מצב בו היה נתון נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ערב פריצת המלחמה בצפון סוריה בשבוע השני של אוקטובר ( 9 באוקטובר). פוטין יודע כי המתקפה על טראמפ בגלל נטישת הכורדים, יכולה עכשיו לשנות כיוון לעברו כמו בומרנג.

לכן בעת פגישתם ביום ג' בסוצ'י, כאשר ארדואן ילחץ על פוטין להסכים לאפשר לצבא טורקיה להחזיק בכל אזור הביטחון בצפון סוריה עליו הסכים עם הנשיא טראמפ, ילחץ פוטין על ארדואן להתחיל להסיג את כוחותיו מצפון סוריה, כלומר להפסיק את הפעולה הצבאית הטורקית בתוך צפון סוריה.    
 זו הסיבה מדוע הכורדים נסוגו, ביום א' 20.20 מהעיר ראס אל עין Ras Al Ayn, והקרבות מסביב לעיר נפסקו. הכורדים מאותתים, כי הם מוכנים לפשרות כל עוד אחת משתי המעצמות מעניקה להם מטרית הגנה צבאית.

ההנחה בישראל היא, כי נוכחותם של הכוחות המיוחדים והאוויריים הרוסים בצפון ובמזרח סוריה, מרחיבה את תחום השיתוף/התיאום הצבאי הרוסי/ישראלי הקיים בסוריה לאזורים האלה. כלומר הכללים והמגבלות החלים על פעילות חיל האוויר הישראלי באזורים המערביים והמרכזיים של סוריה, התפשטו עתה מזרחה לכיוון גבול סוריה עם עיראק.
זה שישראל מניחה ככה, עדיין איננו אומר כי זו היא גם עמדתה של מוסקבה.
עכשיו כאשר גבולות זירות הפעולה הרוסיות התרחבו, אפשר וצריך להניח כי מאוד בקרוב יצטרך ראש הממשלה ושר הביטחון בנימין נתניהו לצאת עוד פעם למוסקבה ולנסות לתאם עם פוטין ועם ראשי משרד ההגנה במוסקבה מה מותר ומה אסור על צה"ל ועל חיל האוויר לבצע במזרח סוריה נגד מטרות של איראן ובעלי בריתה שם.    





Print Friendly, PDF & Email
שינוי גודל גופנים
ניגודיות