כיפת ברזל עדיין לא הושלמה. אין בה מענה לקסאמים הנורים מטווח קצר

המקורות הצבאיים של תיקדבקה: אין ספק כי הצלחת הניסויים המבצעיים במערכת ליירוט טילים כיפת הברזל שפותחה ונבנתה על ידי רפא"ל, היא הישג טכנולוגי-צבאי מרשים, אולם כמו כל נושא אחר במדינת ישראל הוא מנופח, שלא לצורך, מעבר לכל פרופורציה.
ניסויים מוצלחים, אפילו מוצלחים ביותר, עדיין אינם מבטיחים פעולה חלקה של מערכת יירוט הטילים כאשר היא תכנס לשירות מבצעי. כמו כל מערכת יירוט טילים בעולם, יתגלו בוודאי תקלות מבצעיות בעת הכנסת המערכת לשימוש בשטח אותן יצטרכו לתקן.
אם אכן רפא"ל תצליח לספק את המערכת הראשונה של כיפת ברזל לחיל באוויר בחודש מאי השנה, וחיל האוויר יצליח להעמיד את הצוותים שיפעילו אותה, הרי עדיין מדובר בניסוי מבצעי ראשון בשטח, שיוכל בתנאים האופטימאליים ביותר להגן על עיר כמו שדרות, אבל לא יותר מזה.
כדי להגן על יישובי עוטף עזה, ועל אשקלון ועל נתיבות, יש צורך לפחות ב-12 סוללות של כיפת ברזל, אותן לא רפא"ל ולא חיל האוויר יכולים להציב ולהפעיל בקרוב.
מאחר ועלות כל סוללה היא כ-50 עד 60 מיליון ש"ח, וזאת מלבד הקמת יחידת המפעילים, והתשתית הלוגיסטית הצבאית, המדובר הוא בהשקעה של קרוב ל-1.75 מיליארד שקל שמערכת הביטחון תצטרך למצוא כדי להגן על הדרום.
לכן אין לדחות כחסרות ערך, כפי שעשה ביום ה' בבוקר נשיא רפא"ל האלוף ידידיה יערי, את הטענות נגד מחירי העלות הגבוהים ביותר של מערכת זו. גם לאחר השקעה מסיבית זו של מליארדי שקלים, עדיין כל טיל יירוט שישוגר יעלה בין 50 ל-60 אלף דולר, כאשר מוטל עליו להפיל טיל שמחירו לא יותר מ-300 דולר.
אולם מעבר לזאת צריך לדעת, מערכת היירוט הזו הבנויה ליירט טילים מטווח של 4 ק"מ עד ל-70 ק"מ, איננה מסוגלת ליירט טילי קסאם, או כל טיל אחר הנורה מטווח קצר לעבר המטרה. במילים אחרות, באם החמס או חיזבאללה, ישגרו את הטילים מעמדות הקרובות מאוד לגבול ישראל, כמו הקטע הצפוני של צפון רצועת עזה, או מעמדות שיגור הנמצאות קרוב מאוד לגבול ישראל לבנון, מערכת כיפת ברזל לא תוכל ליירט אותם בטרם יתפוצצו במטרות שנקבעו להם.
עובדות אלה אינו גורעות מחשיבותה של כיפת ברזל. מאחר ועצם העובדה, כי הצבת המערכת הזו , תתדחוק את חיזבאללה והחמס להציב את טיליהם קרוב מאוד לישראל, תחשוף אותם לחיל האוויר ולאש ארטילרית ישראלית, הוא כבר יתרון. אולם יתרון זה לא יפתור את בעיית הירי של טילים מטווח קצר.
בעיה אחרת היא העובדה כי מערכת כיפת ברזל, היא חלק ממערכת יירוט טילים כוללת אותה ישראל תציב בשנים הבאות המורכבת מ-3 שכבות הגנה: טיל החץ, שתפקידו לתת תשובה לטילים ארוכי טווח, 'שרביט הקסמים', מערכת שתיתן תשובה לטילים בעלי טווח בינוני, ומערכת כיפת הברזל, שתיתן תשובה לטילים בעלי טווח קצר. כל עוד כל המערכות האלה אינן פעולות בצורה מתואמת, האויב, בייחוד חיזבאללה ויכלו לשגר את הטילים שלהם מנקודות אותם המערכות היירוט הישראליות עדיין אינן מכסות.
ולבסוף: כמו כל מערכת יירוט טילים אחרת, כיפת ברזל איינה יכולה להפיל את כל הטילים שישוגרו על ישראל, אלא רק חלק מהם. עדיין לא שמענו, כנראה מטעמי סודיות, מה אחוז הטילים שהמערכת הזו מסוגלת להפיל באם היא מטפלת במטחים של עשרות טילים הנורים בעת ובעונה אחת.