כיצד איראן וחיזבאללה הדקו תוך חודש אוגוסט את חגורת החנק מסביב לישראל ופתחו חזית שנייה בעזה-מבלי שישראל תעשה דבר!

כאשר שגרירת ארצות באו"ם ניקי היילי Nikki Haley אמרה ביום ה' 31.8,  כי 'איראן מראה את פרצופה האמיתי, וכי עליה להחליט האם היא רוצה להיות חלק מהקהילה הבינלאומית ולקחת את התחייבויותיה הבינלאומיות  ברצינות או שהיא רוצה להיות מנהיגה של תנועת טרור ג'יהאדיסטית , משום שאי אפשר להיות שניהם ביחד-Iran is showing its true colors. Iran must decide whether it wants to be a member of the community of nations that can be expected to take its international obligations seriously or whether it wants to be the leader of a jihadist terrorist movement. It cannot be both-היא ידעה בדיוק מה איראן החליטה כבר.
לפני הגב' הילי היו מונחים דוחות המודיעין אשר פרטו לפניה בדיוק מה נאמר בכל השיחות שנערכו החל מ-2 באוגוסט בביירות בין ראשי החמאס ובין האיראנים, ולאחר מכן הדוחות שפירטו את כל השיחות שנערכו בטהרן בין ראשי החמאס ובין מפקד גדודי אל קודס האיראניים הגנרל קאסם סוליימני, שהוא גם מפקד חזיתות סוריה, עיראק ופלסטין.
גם בביירות וגם בטהרן, עמד בראש משלחת החמאס לשיחות האלה סאלח אל-ערעורי Saleh al-Arouri, מי שנחשב למפקד חוליות הטרור של הזרוע הצבאית של החמאס עיז עדין אל-קסאם.
בביירות הלך סאלח אל-ערעורי לפגישות עם האיראנים  ביחד עם רמאדאן עבדאללה שלאח Ramadan Abdullah Shalah, ראש הג'יהאד האיסלמי.
הפגישה המכרעת בגורל ההחלטה האיראנית באם לחדש את התמיכה הצבאית והכספית בחמאס הייתה דווקא זו כאשר ערעורי לאחר הפגישות עם האיראנים הלך לראות את מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה.
המקורות המודיעיניים של תיקדבקה מדווחים, כי טהרן השאירה את ההחלטה בידיו של נסראללה-דבר המראה על העלייה במעמדו ויוקרתו של נסראללה במנהיגות האיראנית לאחר הניצחונות שהשיג בסוריה.  בתום השיחה עם ערעורי נתן נסראללה אור ירוק לטהרן לחדש את קשריה הצבאיים עם החמאס.
הסכמתו זו של נסראללה פתחה סדרה חדשה של פגישות שנערכו בטהרן בין האיראניים וראשי החמאס, בהן השתתפו נוסף לערעורי אנשי הנהגת החמאס והזרוע הצבאית שלו, שבאו לטהרן להשתתף בטכסים להשבעתו של נשיא איראן חסן רוחאני לתקופת כהונה שנייה, גם קציני מבצעים איראניים, סגניו של הגנרל קאסם סוליימני, המפקדים על רשתות הטרור האיראניות בכל המזרח התיכון כולל מדינות המפרץ.
בפגישות האלה ירדו המשתתפים לפרטי הפרטים כיצד החמאס יפעל צבאית-כלומר טרוריסטית, וכיצד הוא יתאם פעולות אלה עם איראן ועם חיזבאללה. כמו כן הוחלט על היקף העזרה הצבאית והפיננסית שטהרן תזרים לחמאס.
כל הפרטים על הפגישות האלה מופיעים בגיליון החדש של השבועון דבקה-נט-וויקלי DNW מס'768 שיצא לאור ביום ו' 1 בספטמבר.
התוצאה הישירה של פגישות אלה היא שאיראן וחיזבאללה הצליחו להקים במשך חודש אחד בלבד- אוגוסט, חזית שנייה נגד ישראל.
מזווית הראייה של ישראל הבעיה העיקרית שיש לישראל עם דבריה של ניקי היילי היא, שמלבד החשיבות העצומה של משקל דבריה  באו"ם ובדעת הקהל העולמית, יתר החלקים של ממשל הנשיא דונלד טראמפ מתנהגים בשטח בצורה הפוכה.
בזמן שהיילי דיברה באו"ם, סיימו איראן וחיזבאללה לשים מחדש את היסודות לחזית שלהם מול גבול ישראל ברמת הגולן.
הופעתם של קצינים איראניים ושל חיזבאללה השבוע מול רמת הגולן במרחק של יותר משניים עד שלושה ק"מ מגבול ישראל  לא הייתה יכולה להתאפשר, אלמלא ממשל הנשיא טראמפ הסכים לדרישה הרוסית לוותר על הנקודה לפיה הכוחות האירניים ושל חיזבאללה בסוריה צריכים לסגת מגבולות סוריה עם ירדן וישראל למרחק של 40 עד 50 ק"מ.  הסכמה אמריקנית זו  אפשרה לאיראן ולחיזבאללה לקדם את זחילתם האיטית לעבר גבול ישראל תוך ביצוע קפיצה נחשונית לתוך קונטרה, כאשר הרוסים מספקים להם מטרייה צבאית.
במילים אחרות, עניבת החנק האיראנית מסביב לישראל התהדקה בשבוע האחרון של חודש אוגוסט בצורה דרמטית.
ראש הממשלה בנימין נתניהו התפאר השבוע בכך, כי בתקופת כהונתו ישראל נהנתה משקט יחסי ולא הייתה מעורבת במלחמה גדולה. זו עובדה נכונה.
אולם גם למדיניות פסיבית  זו של הגנה ושקט יש מחיר. וב-1 לספטמבר 2017 מתגלה המחיר הזה במלואו.
ישראל ניצבת מול שתי חזיתות איראניות. בצפון בגבולותיה עם סוריה ועם לבנון, ועכשיו חזית נוספת ברצועת עזה.
מבחינה צבאית אסטרטגית ישראל חזרה 11 שנה אחורה לשנת 2006, כאשר איראן הקימה אז בדיוק את אותן שתי חזיתות בצפונה ובדרומה של ישראל. אז יצאה ישראל למלחמה בחיזבאללה בלבנון.
היום אם ישראל תחליט לצאת למלחמה היא תצטרך להילחם בשלוש חזיתות: בסוריה, לבנון ועזה.