כמו בבגדאד, כך ברמאללה. כמו אצל בוש, כך אצל אולמרט. שני מנהיגים שאינם יודעים איך להוציא את צבאותיהם ואת מדינתם מבוץ מלחמות האזרחים והדת המוסלמיות אליהן הם הכניסו אותם.

מיוחד ובלעדי למקורות ללוחמת טרור והצבאיים של תיקדבקה: כמו בבגדאד, כך ברמאללה. כמו אצל בוש, כך אצל אולמרט. המדובר בשני מנהיגים שאינם יודעים איך להוציא את צבאותיהם ואת מדינתם מבוץ מלחמות האזרחים והדת אליהן הם הכניסו אותם. מלחמת אזרחים דתית סונית-שיעית בעיראק, וסונים-בסונים ברשות הפלסטינית, איננה גזירה משמים. כמו שאצל ג`ורג בוש היא הייתה כתובה על הקיר בעיראק, כבר מאז תחילת 2004, והוא והאסטרטגים המדיניים והצבאיים שלו, סרבו לראותה ולהאמין שהיא נמצאת בהתהוותה, כך אצל אהוד אולמרט, וציפי ליבני, היא נכתבה על הקיר, כאשר בינואר 2006 הם נכנעו ללחציה של קונדוליסה רייס, והסכימו להשתתפות החמס בבחירות הכלליות הפלסטיניות, ובכך פתחו את הדלת לעלייתו לשלטון. החלטה זו, לתת לכוחות איסלמיים קיצונים הקשורים בטרור, להשתתף ב תהליכים דמוקרטיים, הייתה טעות אסטרטגית בעלת ממדים היסטוריים, שהביאה לתוצאה דומה, גם בעיראק, גם בלבנון, ועתה ברשות הפלסטינית, ובישראל. בישראל עדיין מתייחסים למלחמת האזרחים הפלסטינית אשר החלה ביום ה` 14.12, כאל דבר מרוחק שאיננו נוגע לחיי היומיום. אולם כאשר המלחמה תפשט ותתעמק, כפי שהיא כבר מראה סימנים ביום ו` 15.12, בקרבות האש המתחוללים בין החמס לפת"ח ברמאללה ובעזה, בהם ישנם עשרות פלסטינים פצועים, ובהכרזות החמס, `שאבו מאזן והפת"ח הכריזו מלחמה על אללה,` ו`מי שמצטרף לחמס הופך להיות שאהיד`, היא תשפיע על כל תחום חיים במדינת ישראל, כפי שמלחמת האזרחים בעיראק משפיעה על כל תחומי החיים בארצות הברית. הסכנה הגדולה ביותר במלחמת האזרחים הפלסטינית עבור ישראל תהייה ההזדמנות שנוצרה עכשיו עבור אל קעידה להעמיק את חדירתה לרצות עזה ולגדה המערבית. ברצועה, אפשר כבר לראות את היווצרותם של אותם התנאים שאפשרו למוסאב זרקאווי לחדור ב-2004 ו-2005 אל תנועת הגרילה הסונית. ברצועה פועלים כבר, `הצבא המוסלמי`, `אל קעידה-פלסטין`, ו`פתח אל איסלם`. קבוצות אלה קשורות עם גורמי אל קעידה בסיני ובלבנון, והם יתפשטו לגדה ומשם לערביי ישראל.