כניסת צה"ל לצד הפלסטיני של מעבר ארז פירושה כי הצבא העביר, בשלב זה, את כובד המשקל של פעולתו ברצועה ממציאת החייל החטוף אל מניעת ירי הקסאמים.

המקורות הצבאיים של תיקדבקה.צה"ל פועל מיום ג` 4.7, בשלוש גזרות ברצועת עזה. אזור בית חנון, בית להיא בצפון הרצועה. באזור מעבר ארז, שם השתלט צה"ל על מתקני הגבול הפלסטינים כשהוא נכנס עומק יותר לתוך הרצועה. ובדרום הרצועה באזור שדה התעופה הפלסטיני בדהנייה. מאחר והתנועות הצבאיות היחידות אותן צה"ל מבצע ברצועה הן באזורי בית חנון, בית להיא וארז, בעוד שבדרום הרצועה הכוחות אינם נעים ואינם מבצעים כל פעולות, פירוש הדבר הוא, כי בהעדר מודיעין על מקום הימצאו של גלעד שליט, מרכז הכובד של פעילות הצבא בשלב זה, הוא בניסיון לטפל בבעיית ירי הקסאמים, יותר מאשר במציאת החייל החטוף.
הפעולה בארז באה גם להוסיף מדרגה לפעולת צה"ל באזור בית חנון, שהחלה ביום א 2.7.
בעוד שבשלב הראשון של הפעולה נכנסו כוחות צה"ל לכיוון בית חנון מצידה המזרחי כאשר הם נעים מערבה, הרי ביום שלישי הם נכנסו לרצועה מצפונה של בית חנון, כאשר הם נעים דרומה. בכך הושלמה הערכות צה"ל מסביב לבית חנון ובית להייה, שקבלה עתה צורה של קשת הסוגרת על אזור פלסטיני זה מצפון וממזרח, אולם משאירה את היציאות הדרומיות והמערביות שלו פתוחות. הערכות זו של צה"ל תקשה עתה יותר על משגרי הקסאמים לירות מהשטחים הפתוחים של בית חנון ובית להיא על שדרות, ותאלצנה אותם לירות אותם מתוך האזורים המאוכלסים יותר של העיירות הפלסטיניות.
אפשר וצריך להניח, כי בימים ואולי אף בשבועות הקרובים אנו נראה כיצד הדגש של פעולת צה"ל ברצועה עובר כל פעם מנושא החייל החטוף אל נושא הקסאמים. המקורות הצבאיים של תיקדבקה מציינים כי ישנם שני חסרונות גדולים לדפוס פעולה זה.
1. היכולת של הפלסטינים לצפות מראש את מהלכי צה"ל, מבלי שהם יוכלו להיות מופתעים על ידו. אלא אם הצבא ינחית לפתע כוחות ברצועה מאוויר או מהים.
2. מאחר והתנועה של כוחות צה"ל ברצועה היא באזורים קטנים מאוד, ולמעשה מדובר יותר ביצירת בסיסים נייחים בתוך הרצועה מאשר בכוחות שנעים כל הזמן, הדבר חושף יותר את הצבא להתקפות יזומות של הפלסטינים, כולל כאלה שתונחתנה ממנהרות.