כשלון 'אופק 11'-מכה קשה לארגוני המודיעין הישראלים


ביום שלישי 13.9 בשעה 17:34 בדיוק, כמה דקות בלבד לאחר קבלת הדיווחים המטאורולוגיים המעודכנים, הסתיימה במרכז השליטה והבקרה של התעשייה האווירית הספירה לאחור וטיל ה'שביט' 2 Shavit שנשא את לוויין הריגול הישראלי 'אופק 11' המריא מבסיס חיל האוויר 'פלמחים' בדרכו אל החלל.
למרות שנראה כאילו תהליך ההמראה ושיגור הטיל התבצעו כתיקנם, כעבור שעה וחצי כבר ידעו מהנדסי המערכת שהלוויין נכנס לתנועה במסלולו אולם החלו לקבל אינדיקציות כי חלק ממערכות של הלוויין או אינן מתפקדות או שאינן מגיבות לפקודות השליטה והבקרה.
עדיין קשה להעריך מה יהיו אחוזי התפקוד של הלוויין. הניסיונות לייצב את מהלכו ואת פעילות מערכותיו נמשכים.
ישראל היא אחת מ־12 מדינות העוסקות בשיגור לוויינים לחלל באופן עצמאי. מגבלות גיאוגרפיות, צבאיות ואחרות מאלצות את התעשייה האווירית, שנבחרה להיות הגוף המבצע את ייצור ושיגור משפחת לווייני ה'אופק', לשגרם לכיוון מערב דווקא ולא מזרחה, מעל הים התיכון, בניגוד לכיוון הסיבוב של כדור הארץ. שיגור ייחודי זה מאלץ שימוש באנרגיה רבה יותר ובעיקר הקטנת משקל הלוויין, הוא המטען הייעודי (מטע"ד) Payload שנושא הטיל המשגר, השביט-2.
לשיגור ה'אופק 11' קדמה רשימת שיגורי לוויינים שהחלה כבר בשנת 1988. ה'אופק 1' ו'אופק 2' שוגרו בעיקר למטרות ניסוי ובחינה בשנים 1988 ו- 1990 בהתאמה ולאחריהם שוגר לוויין הריגול המבצעי הראשון, 'אופק 3' בשנת 1995. 'אופק 5' שוגר ב-2002, 'אופק 7' חמש שנים מאוחר יותר, ב-2007 ו'אופק 9' שוגר ב- 2010.
'אופק 10' ששוגר ב- 2014 נושא מכ"מ SAR המאפשר בניית תמונה תלת ממדית של עצמים מצולמים, כמעט בכל מזג אוויר (Synthetic Aperture Aadar) ונושא מצלמות בעלות יכולות הפרדה של כ- 70 ס"מ לפיקסל, כך שניתן לזהות מהחלל מספרי לוחית רישוי של כלי רכב הנע על כביש. 
הלוויינים הישראלים שהגיעו לחלל, פעלו בדרך כלל כשורה עם הגיעם למסלול טיסתם, אולם תהליכי השיגור של אחדים מהם נכשלו, בין הבולטים ביניהם היה שיגור הלווינים 'אופק 4' ו'אופק 6' ולוויין התקשורת 'עמוס 6' שנשרף, בחודש שעבר, על כן השיגור של חברת SpaceX בכף קנוורל Cape Canaveral שבפלורידה.
אם יתברר כי לוויין הריגול הישראלי 'אופק 11' איננו שמיש, אזי מלבד עלויותיו הישירות הנאמדות במאות מיליוני דולרים (כולל עלויות הקרקע), גם אלו העקיפות הכרוכות בשיגור לוויין, וכוללות סגירת נתיבי הטיס והשיט בשעת השיגור, ליווי מטוסי קרב ותצפית לאורך מסלול מעופו, כוננות בקרב גורמי רפואה, חילוץ, הצלה וחומרים מסוכנים – ירדו כולם לטמיון.
צרכני לווייני הריגול הישראלים מונים בעיקר את 'מערך 9900' בחיל המודיעין האמון על איסוף מודיעין חזותי VISINT Visual Intelligence, פיענוח תצלומי לוויין (תצ"ל) ומיצוי המודיעין לפעולות מבצעיות, יחידה 8200 האמונה על פיתוח והפעלת כלי מודיעין סיגינטיים SIGINT Signal Intelligence ואחרים, מערך 'המבצעים המיוחדים' (מערך המ"מ) במסגרתו מופעלת (בין שאר מטלותיו) סיירת מטכ"ל, מחלקות המודיעין של חיל האוויר וחיל הים, ארגוני המודיעין והביטחון של ישראל, משרד החוץ ועוד.
היעדרו של לוויין מתפקד, המהווה עיניים בחלל המכסות כל 90 דקות נקודות רבות וחשובות במזרח התיכון, כולל מדבר סיני, שטח איראן, לבנון, סוריה, צירי אספקת אמצעי הלחימה לחיזבאללה ואף מיקומי עמדות ולוחמי ארגון 'המדינה האסלאמית' – יהווה חיסרון גדול למודיעין הישראלי, לחיל האוויר ולהפעלת היכולות האסטרטגיות של מדינת ישראל.

 

Print Friendly, PDF & Email
שינוי גודל גופנים
ניגודיות