כ-75 אלף מפונים. 100 נפגעים. כאוס בתנועה


לפחות 100 נפגעים בדרגות פציעה שונות, רובם משאיפת עשן  ועוד עשרות נפגעי חרדה פונו ביום חמישי 24.11,  לבתי חולים שונים בחיפה,  בעוד השריפה שהחלה בבוקר ממשיכה לאכל אזורים שלמים בעיר.
מספר הנפגעים עוד ילך ככל הנראה ויגדל באופן משמעותי עד כיבויה של השריפה ואיתור וחילוץ כל הלכודים, כולל אלו שאין עימם קשר רציף, בעיקר קשישים החיים בגפם.
רוב שכונות רכס הכרמל של העיר, רוממה, אחוזה, רמת גולדה, רמות ספיר, דניה, ושאר השכונות על מורדות ההר, לכיוון המפרץ ולכיוון מערבה של חיפה, כולל בתי הכלא דאמון וכרמל, בתי חולים בעיר, הטכניון ואוניברסיטת חיפה פונו מיושביהם כאשר אש עזה, שמקורה בשורת הצתות מכוונות ומתוזמנות.
האירוע הקשה חשף חוסר התארגנות מוחלט לטיפול באירוע המוני, אי שימוש בתכניות מגירה לפינוי אוכלוסין (או גרוע מכך, היעדר תכניות כאלו), אי מתן הוראות והנחיות לאוכלוסייה ולחלופין העברת הוראות סותרות, מטעות ומבלבלות.

פינוי מידי והמוני של עשרות אלפי בני אדם, חלקם קשישים, ילדים ותינוקות לא יכול להסתמך על כלי הרכב הפרטיים של האזרחים, נהפוך הוא: אלו גורמים לפקקי תנועה אדירים ומונעים תנועה של כוחות ההצלה: ניידות משטרה, משאיות כיבוי אש אמבולנסים ורכבי הצלה אחרים. וזה מה שקרה במציאות.
תכנית סדורה להתמודדות עם מצבי חירום חייבת להקצות אוטובוסים שיפנו אזרחים ואיסור מוחלט על כלי רכב פרטיים לנוע בדרכים, למעט אלו שהורשו מראש ותויגו כרכבי פינוי.
עיר כמו חיפה, הרוויה ביערות, חורשים מחד ומתחם חומרים פטרוכימיים מסוכן מאידך הייתה צריכה להתכונן טוב יותר: לחצוץ בין אזורים ירוקים למבני מגורים, להכין תשתיות כיבוי אש ולו בסיסיות לשטחים ציבוריים ולהתכונן באמצעים מגוונים לאפשרות של אש בעיר.
מה שנכון לחיפה נכון לא פחות לכל עיר, ישוב, קיבוץ או מועצה מקומית בישראל: יש לתדרך את האזרחים, לתרגל אותם, לספק להם מידע אמין במהירות ולפנות אותם ביעילות למקום מבטחים בשעת חירום בה מתעורר צורך לנייד אוכלוסייה גדולה ממקום למקום.
זאת ועוד: ניהול אירוע השריפה בחיפה נוהל באמצעות חפ"ק שהוקם (באיחור) לטיפול באסון השריפה וחשף את אחד המחדלים הגדולים של גופי החירום במדינה: החוסר באמצעי תקשורת אחוד, רשת קשר ארצית המשותפת (לפחות) למשטרה, לוחמי האש, מד"א, פיקוד העורף ואיכות הסביבה הפועלת לטיפול בחומרים מסוכנים.
בהיעדר רשת קשר כזו בה כל כוחות החירום וההצלה יכולים לדבר ביניהם ולתאם את פעולותיהם, כל התקשורת ביו לוחמי האש (לדוגמא), מד"א ושוטרי משטרת ישראל מתבצעים דרך ובאמצעות החפ"ק, המרוחק.
שיבושים בתקשורת, תדרי רדיו חסומים ותפוסים, רשתות סלולאריות הקורסות מרוב משתמשים או שנפגעו מהאש עצמה – רק מסבכים את התיאום, הקשר ויכולת התגובה והצלת החיים המהירה.
מעל 20 שנים מנסים לאמץ בישראל את מה שבעולם המערבי הצליחו מזמן להכניס לשירות: רשת תקשורת אחודה לכל כוחות החירום. הטכנולוגיה קיימת וכך גם פרקטיקת הפריסה הטכנולוגית והשימוש בה בשעת חירום. רק היישום מתמהמה.
אולי עם שוך האש ופיזור העשן יסיקו רשויות החירום את המסקנות הנדרשות.

Print Friendly, PDF & Email
שינוי גודל גופנים
ניגודיות