לאחר ההצלחה הסורית במג'דל שמס, והשיתוק של צה"ל, אסד ינקוט מהלך צבאי בגולן

אירועי חציית הגבול של מפגיני הנכבה ברמת הגולן, בלבנון, וברצועת עזה אל תוך שטח ישראל, ביום א' 15.5, ועוד יותר מזה הדרך והצורה בה הממשלה, מערכת הביטחון, וצה''ל, טיפלו בנושא לאחר שהובררו ממדי החדירה, חשפו בבת אחת מערכת שלטון ומערכת צבאית-מודיעינית מבולבלת, שאיננה מסוגלת לקבל בלחץ המאורעות החלטה טקטית אחת מסודרת, ומערכת שאיננה יודעת איך להגיב בשעת משבר.
חדלון זה, אותו למדו היטב בטהרן, דמשק, וביירות, יביא עתה, ובקרוב, לצעד הסורי הבא ברמת הגולן. לא חצייה של אזרחים, אלא חצייה של כוחות צבאיים-טרוריסטים, של אלמנטים הרוצים לשחרר את הגולן.
המקורות הצבאיים והמודיעיניים של תיקדבקה מציינים, כי הטעות הגדולה ביותר של גורמים מדיניים וצבאיים אלה הייתה תגובתם, או ליתר דיוק חוסר תגובתם, למחדלים שנחשפו במהירות בזה אחר זה.
במקום שראש הממשלה, שר הביטחון, השר לנושאים אסטרטגיים, שר המודיעין, הרמטכ''ל, וסגנו, יפסיקו את עיסוקיהם וייקחו לידיהם את הטיפול במשבר חציית הגבול, הם המשיכו להעמיד פנים, כאילו שום דבר חמור לא קורה, והשאירו את הטיפול בידי המפקדים המקומיים בשטח, כולם בדרגת מפקדי חטיבות, שסירבו לקחת אחריות ולקבל את ההחלטות שהיו דרושות כדי לטפל במצב.
אם אירועי ההשתלטות של חיילי הקומנדו הימי על המשט הטורקי שבראשו הייתה האונייה 'מאווי מרמרה' Mavi Marmara, לפני 11 חודש ביוני 2010, הייתה כשלון מודיעיני ישראל מובהק, מאחר חיילי הקומנדו הישראליים לא ידעו כי עומדים לתקוף אותם, הרי הכישלון ביום הנכבה, הכישלון היה גם מדיני-מודיעיני-וטקטי צבאי.
במלים אחרות, לא הממשלה ולא צה''ל למדו מאז אירועי המשט הטורקי מאומה.
לעומת זאת, סוריה, חיזבאללה, והחמס, ויש להניח גם טורקיה ( זאת אפשר יהיה להיווכח בחודש יוני כאשר אנקרה תשלח את המשט הבא לעזה, שיהיה הרבה יותר גדול מקודמיו.) למדו היטב את הלקחים כאשר הם מתאמים ביניהם את הפעולות הבאות.
מאירועי המשט, ובחודשים שעברו מאז גם מאירועי המרד הערבי, בתוניס, מצרים, בחריין, סוריה ולוב, למדו דמשק, ביירות, ועזה, כי כדי שפעולה תצליח ותתפוס בהפתעה את הצד שמנגד, במקרה זה ישראל, היא צריכה להתבצע לא על ידי בודדים, אלא על ידי אלפים, שיפעלו בעת ובעונה אחת בכמה גזרות מרוחקות.
זו הסיבה מדוע ביום א' ראינו כיצד האות להתחלת האירועים ניתן בפיגוע הדריסה בתל-אביב, בו נהרג ישראלי ו-17 נפצעו. 
הגמגום של השר לביטחון הפנים, ומפקדי משטרת ישראל, שהוכתב מלמעלה, שסירבו להגדיר את האירוע כפיגוע, למרות שהוא היה כזה, שימש אות לדמשק, לחיזבאללה, ולחמס, כי אפשר להמשיך הלאה בתוכנית שהכינו ליום הנכבה, משום שישראל המנסה להקטין את הלהבות פעלה לפי התוכנית שלהם.
וכך קרה, שבעוד שלציבור בישראל נודע רק בשעה 1:30 אחה''צ על המתרחש ברמת הגולן, זה היה כבר לאחר שעברו כבר למעלה מ-3 שעות מאז שראשוני הסורים הצליחו לעקור את גדר הגבול בין ישראל לסוריה באזור רמת הגולן ולהיכנס אל מרכז העיירה הסורית מג'דל שמס, להניף שם את דגלי סוריה ופלסטין, ולצאת בהפגנה כאשר הם צועקים כי הם כבשו בחזרה את העיירה שנכבשה על ידי צה''ל לפני 44 שנה ב-1967.
לא הייתה הפרזה בצעקותיהם, מפני שמלבד כיתה אחת של חיילים צה''ל שעמדו מהצד, לא היה במשך שמונה שעות, עד השעה 5:00 אחה''צ, שום כוח צבאי, או משטרתי ישראלי, שיעצור אותם, או שיהיה מסוגל להפסיק את מעברם של אלפי סוריים, ביניהם פלסטינים ואנשי חיזבאללה, את גדר הגבול הלוך וחזור מסוריה לישראל, ולהפך.
אם הסורים היו רוצים, לא הייתה להם שום בעיה להכניס לתוך מג'דל שמס כוחות צבא בכל גודל שהם יבחרו. איש לא היה עוצר אותם.
הניסיון של צה''ל בשעות אחה''צ והערב לומר כי טוב שלא היו כוחות של צה''ל במקום, כי אחרת היו במקום מאות הרוגים, הוא הסבר מביש של צבא שאיבד לא רק את כושר הפעולה אלא את רצונו לפעול.
חובתו של צה''ל היא להגן על הטריטוריה הישראלית, ולא לאפשר לאויבי ישראל להיכנס ולהשתלט עליה. הנימוק הכוזב והמטעה כי המדובר היה באירועים שמאחוריהם עומדת איראן, היה תירוץ פתטי נוסף למחדלים שנחשפו, שמוטב שלא היה נאמר.
המקורות הצבאיים שלנו מציינים, כי הצורה בה מפגינים-משתלטים סוריים אלה יצאו ממג'דל שמס חזרה לסוריה, מבחינה ישראלית הייתה יותר מבישה אפילו מאירועי החדירה שלהם.
לא כוחות ישראליים, שבמשך כל היום אי אפשר היה להבחין בנוכחותם במג'דל שמס, הם שהוציאו אותם. מי שדאג ליציאתם הם נכבדי הכפר הדרוזים. עד עכשיו אין בישראל מושג באיזה תנאים ומדוע המפגינים עזבו את הכפר.
מה שהיה על צה''ל לעשות הוא בראש ובראשונה להזרים למג'דל שמס כוחות גדולים מאוד, להקיף את הסורים והפלסטינים נמצאים שם, לחסום מיד את הגדר, ולפתוח באש על כל מי שיעז לעבור אותם. את העצורים הסוריים היה על צה''ל להעביר מרמת הגולן למחנות מעצר, ולא לשחררם, עד אשר סוריה לא תפעל אצל הנהגת החמס לשחרר את גלעד שליט.
ח''כ ישראל חסון, (קדימה) שהיה  משנה לראש השב''כ, שהבחין במתרחש ונזעק ביום א' לדבר בשידורי הטלוויזיה, ניסה לתת עומק אסטרטגי מינמאלי לדברים, כאשר אמר, כי ישראל וצה''ל חייבים להבהיר לסוריה, לחיזבאללה, ולחמס, כי לא ניתן להם לגלגל את הבעיות הפנימיות שלהם לתוך המגרש הישראלי ולא נאפשר להם בשום צורה לפגוע בריבונות הישראלית. אולם איש לא שמע את דבריו.
לעומת זאת, ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון אהוד ברק, והרמטכ''ל רב אלוף בני גנץ, קבלו החלטה אומללה שלמעשה העבירה את הריבונות הישראלית לידי נכבדי מג'דל שמס. המקורות הצבאיים של תיקדבקה קובעים, כי ישראל וצה''ל ישלמו בעתיד מחיר יקר מאוד בעבור החלטות אלה.
כדי להיווכח בכך לא נצטרך לחכות עד למאי 2012 כאשר הפלסטינים יציינו את יום הנכבה הבא. עתה, כאשר בשאר אסד שניסה לבדוק את עוצמת הזרועות הצבאיות של ישראל, ונוכח לדעת כי הן חסרות שרירים, יפעיל את השלב השני בתוכניתו והוא שליחת תאי טרור של סורים ופלסטינים לתוך רמת הגולן, אותם הכין כבר לפני שנה, כדי שיפעלו צבאית למען שחרור הגולן, כאשר ייוצרו התנאים לכך. ביום א' 15.5 התנאים נוצרו.
וכמו שביום א', מיד לאחר הפיגוע בתל-אביב, באה ההשתלטות על מג'דל שמס, ואחרי הגולן באו החדירות לגבול ישראל גם מלבנון וגם מרצועת עזה, כך ילוו הפיגועים מסוריה, בפיגועים שיבואו מלבנון, ומעזה.