לאחר החלטת מועצת הביטחון, נשארה ישראל ללא סנקציות על איראן וללא אופציה צבאית אמריקנית.

המקורות של תיקדבקה בוושינגטון ובירושלים: החלטת הסנקציות נגד איראן שמועצת הביטחון אישרה בשבת 23.12, היא לא רק מפלה אסטרטגית-ומדינית של ארצות הברית, ושל דרך טיפולו של ממשל ג`ורג בוש בנושא הגרעיני האיראני, אלא היא גם מפלה קשה של מדיניותם של אריאל שרון, אהוד אולמרט, וציפי ליבני, שהוליכו קו כי הנושא הגרעיני האיראני הוא עניינה של הקהילה הבינלאומית והיא שתטפל בו. עיון בנוסח ההחלטה מבהיר כי ישראל נשארה עומדת לבדה מול איראן ותוכניתה הגרעינית מבלי שהקהילה הבינלאומית, ובתוכה ארצות הברית, מוכנה לנקוט בפעולה כל שהיא נגד איראן. ארצות הברית הודיעה גם לירושלים וגם לריאד, כי אין לה יכולת לתקוף צבאית, בינתיים את התוכנית הגרעינית האיראנית, בגלל מחסור במודיעין מדויק. בוושינגטון, שלא כמו בירושלים, לפחות מכירים בעובדה כי בנוסח ההחלטה על הסנקציות אין אפילו סעיף אחד שיעצור או יאט את התוכנית הגרעינית האיראנית, ואין סנקציה אחת שתפגע או תכאיב לאיראן מבחינה צבאית או כלכלית. ובעיקר, אין אפילו משפט או מילה אחת המתייחסת לתוכנית הגרעינית הצבאית האיראנית החשאית. לדוגמא: בעוד הצעת ההחלטה מדברת על מתקן המים הכבדים באראק, היא איננה מזכירה את הכור הגרעיני בבושייר, שם נשלמת בימים אלה הקמתו של מפעל מים כבדים, גדול הרבה יותר, ממנו אפשר להפיק פלוטוניום לייצור פצצות גרעיניות. בגלל התנגדותה של מוסקבה לא תוטל גם שום סנקציה על אישים או חברות איראניות העוסקות ישירות בתוכניות הגרעין והטילים.
מבחינתה של ישראל מדובר גם בהתמוטטות מדיניותה כלפי מוסקבה. עכשיו מתברר כי כל דבריו של ראש הממשלה אהוד אולמרט כי יש הבנה בין ירושלים ומוסקבה בנושא הגרעיני האיראני היו ללא כל בסיס.
ה`וושינגטון פוסט` כתוב בשבת כי נשיא רוסיה ולדמיר פוטין הפך את ההצבעה במועצת הביטחון על הסנקציות נגד איראן להצגה של חולשת ארצות הברית והמערב, וכי הצעת הסנקציות היא ניצחון לאחמדי-נז`אד, שהושג על ידי מוסקבה, שטען כל הזמן כי ארה"ב איננה מסוגלת להביא להטלת סנקציות ממשיות.
3 מנהיגים ישראלים דברו באחרונה על הנושא הגרעיני. ראש הממשלה אהוד אולמרט הודה כי לישראל יש נשק גרעיני. בנימין נתניהו מנהיג `הליכוד` כינס את שגרירי המדינות הזרות בישראל ואמר להם כי יש עוד 1000 יום בלבד עד שלאיראן תהייה פצצה גרעינית. `זה לא הרבה זמן`, אמר נתניהו. סגן שר הביטחון, אפרים סנה הזהיר ביום שישי 22.12, כי הולך ומתקרב המועד שבו הקהילה הבינלאומית וישראל ייאלצו להחליט אם לתקוף את איראן. `המועד של נקודת ההחלטה הבינלאומית וגם של ישראל, מתקרב והוא על ציר הזמן`, אמר סנה. כלומר דבריו של סנה מתרכזים על אפשרות של התקפה ישראלית. אבל אף אחד מ-3 מנהיגים אלה לא סיפר כי דבריהם נובעים מכך שעוד בשבוע השלישי של חודש נובמבר הודיע ממשל ג`ורג בוש בשדרים סודיים מיוחדים שהועברו בכמה צינורות לערב הסעודית, ולישראל, כי ארצות הברית לא תתקוף את איראן צבאית. הסיבה: הממשל השתכנע סופית, שאין לו מספיק מודיעין המפרט את כל ההיקף, האתרים, והשטחים בהם נמצאים האתרים של התוכנית הגרעינית הצבאית החשאית האיראנית. המידע המודיעיני על האתרים החשאיים הוא כל כך מצומצם, אמר הממשל בשדרים, עד כי אי אפשר להבטיח אפילו הצלחה חלקית של התקפה אמריקנית.
חוסר המודיעין הוא גם הסיבה מדוע הממשל הפסיק ללחוץ על האירופאים בנושא הסנקציות, פי שאפשר היה לראות בימים האחרונים במו"מ על החלטת מועצת הביטחון המדברת על הטלת סנקציות על איראן. הממשל מוכן לקבל עתה כל הצעת החלטה פושרת ככל שתהייה, לה הוא תמיד התנגד, העיקר שיוטלו לבסוף עקרונית סנקציות על איראן.
המקורות של תיקדבקה מוסרים כי הממשל הסביר בשדרים כי חוסר המידע המודיעיני מעמיד אותו במצב בו הוא איננו יכול לבוא לאירופאים ולהציג בפניהם מידע מודיעיני חדש שיזרז את פעולותיהם או שישכנע אותם להחמיר את התנאים בהם יוטלו סנקציות על איראן.
המקורות המודיעיניים של תיקדבקה מדווחים, כי ההתייחסות גם בערב הסעודית וגם בישראל לשדרים האלה התחלקו לשלוש תגובות לא חיוביות עבור וושינגטון.
1. היו פוליטיקאים ואנשי צבא ומודיעין בכירים סעודים וישראלים שאמרו, כי הממשל מתחמק מההתחייבות שהוא לקח על עצמו למנוע, גם באמצעות פעולה צבאית, את הימצאותו של נשק גרעיני בידי איראן.
הטענה העיקרית של בעלי תגובה זו, שהיא העדינה מבין התגובות, הייתה שאם אין בידי ארצות הברית את המידע המודיעיני הדרוש, על סמך מה הממשל הורה על ריכוז כוחות אדיר, של 4 כוחות משימה שכללו יחידות צי, מרינס, וחיל האוויר באזור המפרץ, בחודש אוקטובר? אפשר וצריך להניח כי הממשל הורה על ריכוז כוחות כזה גדול, לאחר שבדק את האספקטים המודיעיניים של פעולה כזו. אם כך לאן נעלם המידע? במילים אחרות, פיזור הכוחות נבעה מהחלטה פוליטית, ולא החלטה צבאית מודיעינית כפי שהממשל טוען.
2. קבוצה אחרת של מדינאים ואנשי צבא, שעדיין מאמינים כי הממשל יתקוף בסופו של דבר את מתקני הגרעין האיראנים, אומרים כי המדובר בהטעיה מודיעינית אמריקנית. ארצות הברית פינתה את רוב הכוחות שריכזה באוקטובר מהמפרץ והשאירה שם ובים הערבי נושאת מטוסים אחת עם כוח המשימה שלה ה-UUS Boxer שקיבלה על עצמה את ההגנה על שדות הנפט ונמלי הנפט הדרומיים של עיראק, תפקיד מסובך שלא יאפשר לכוח להיות מעורב בפעילות קרבית נגד איראן, כאשר המטרה העיקרית היא לשכנע את האיראנים כי אכן חלפה ועברה הסכנה של התקפתה צבאית עליהם, ואז לתקוף אותם.
השבוע הגיעה למפרץ הפרסי נושאת מטוסים אמריקנית נוספת `אייזנהואר` USS Dwight D. Eisenhower, כשהיא מלווה בכוח המשימה שלה.
3. קבוצה אחרת של מדינאים ואנשי צבא סעודים וישראלים, ביניהם בכירים ביותר, אומרים כי השדרים אינם אומרים את האמת. לממשל יש את המידע המודיעיני הדרוש לו להתקפה על התוכנית הגרעיני החשאית האיראנית, אבל בגלל המצב בעיראק וחילוקי הדעות בוושינגטון איך לפתור מצב זה הממשל נרתע מההתקפה וביטל אותה.
דעות אלה שרווחת בישראל ובמפרץ הפרסי הן שהביא ביום שישי 22.12 את שר ההגנה האמריקני רוברט גייטס לומרבעיראק, כי `תגבור הכוח הימי האמריקני במפרץ (עליו דווח בוושינגטון ביום ה` 21.12), נועד להעביר את המסר של נוכחות (אמריקנית) מתמשכת בחלק זה של העולם`. `אנחנו היינו כאן זמן רב, ואנחנו נהייה כאן לעוד זמן ממושך, וכל אחד צריך לזכור זאת.` למרות שדבריו של גייטס נועדו להרגיע את ערב הסעודית, מדינות המפרץ, וישראל, כי גם אם ארצות הברית תיסוג מעיראק, היא לא תיסוג מהמפרץ הפרסי, נזהר גייטס מלהתחייב כי נוכחות זו כוללת גם אפשרות של פעולה צבאית נגד התוכנית הגרעינית האיראנית.