לא לאובמה ולא להולנד, יש רצון וכוחות שיילחמו ב-ISIS
כאשר נשיא צרפת פרנוסאה הולנד מכריז מלחמה על ISIS ומגדיר את התקפת הטרור כעל 'אקט של מלחמה', הוא מעניק למנהיג ארגון הטרור אבו באקר אל-בגדאדי הישג בלתי צפוי לא ציפה. הולנד מעלה את החליפות המוסלמית של ISIS לדרגה של מדינה אתה לצרפת יש עתה מלחמה. נשיא ארצות הברית אובמה היה זהיר יותר, ומפסגת ה-G-20 באנטליה, הכריז כי ארצות וצרפת יילחמו ביחד נגד הטרור. אבל אומבה לא אמר איך?
לאובמה יש צרות משלו.
הניסיון להציג את המתקפה הכורדית בסוף השבוע מול העיר סינג'אר Sinjar בצפון עיראק וכיבושה בידיהם, כאילו מדובר במהלך צבאי חשוב במלחמה נגד ISIS, התפוגג תוך זמן קצר, לאחר שמעל מסכי הטלוויזיה אפשר היה לראות, כי הכוחות הכורדים 'הפשמרגה' כבשו עיר ריקה וחרבה, שלא היה בה שום כוח של ISIS. גם לא היו שם קרבות.
גם הדיבורים האמריקניים והכורדים כאילו הם ניתקו את הדרך הראשית ממוסול-בירת ISIS לבירתם בסוריה-ראקא, התבררו כחלולים, לאחר ש-ISIS הפסיק ממילא להשתמש בדרך זו כבר לפני כמה חודשים מאחר והייתה חשופה להתקפות של מטוסים אמריקנים.
ואם זה לא הספיק נתקל אובמה באנטליה במכשול נוסף.
המארח של וועידת הפסגה נשיא טורקיה טאייפ ארדואן, שאיננו רוצצה לראות מדינה כורדית עצמאית על גבולות טורקיה, דורש להכריז על כל כוחות הכורדיים (הפשמרגה, ה-PKK וה- YPG, עליהם האמריקנים תולים את עיקר המלחמה ב-ISIS, כעל ארגוני טרור, אותם המערב צריך לתקוף כמו שהוא תוקף את ISIS.
במילים אחרות, המלחמה הגדולה נגד ISIS עדיין לא התחילה, וכבר יש פיצול במחנה המערבי-מוסלמי לגבי השאלה מי יילחם במי ומדוע.
במצב שכזה אין לנשיא צרפת הולנד מה לפנות לנאט''ו בבקשה שיכריז על התקפת ISIS כהתקפה על חברה בנאט"ו ויפעיל את סעיף מס' 5 באמנת הארגון, המחייבת את כל חברות הברית לבוא לעזרתה של מדינה שמותקפת. טורקיה תטיל ווטו על החלטה כזו.
מי שהאזין לרצף הפוליטיקאים, אנשי הביטחון, ומומחי המודיעין והמלחמה בטרור שהופיעו ללא הרף על מסכי הטלוויזיה ברחבי העולם, אולם בייחוד בארצות הברית, בבריטניה, צרפת וגרמניה, שדיברו וניתחו את תוצאות ההתקפה של ISIS בפריס, נתקל בתופעה הבאה: כאשר אלה נשאלו על ידי המראיינים אז איזה כוחות קרקע יילחמו ב-ISIS, התשובה הייתה אחידה: מצרים, ירדן, הכורדים, סעודיה, עיראק, ומדינות המפרץ.
זו כמובן אשליה מסוכנת משום שאף אחד משליטי מדינות אלה לא הכריז ואיננו רוצה להכריז מלחמה בהיקף מלא על ISIS, ואף אחד מהצבאות הערביים לא מוכן וערוך למלחמה כזו. הצבא היחיד שמוכן להלחם ב-ISIS-הכורדים אין לא נשק מתאים למטרה כזו, וארצות הברית מסרבת לספק לו נשק כזה.
במצב זה אפשר להיווכח בימים אלה, כי גם לאחר ש-ISIS הצליח לחדור בשבוע האחרון של חודש אוקטובר את חגורות ההגנה המצריות בשארם א-שייח' ולהפיל מטוס נוסעים רוסי ולהרוג את 224 נוסעיו ואנשי צוותו, לא הנחית צבא מצרים אפילו התקפה אחת על כוחות 'אנצאר בית אל מקדיס- ISIS סיני', כאילו הם אינם נמצאים שם, ונשיא מצרים פאתח אל-סיסי התעטף בשתיקה עמוקה.
כפי המודיעין וכוחות הביטחון הצרפתיים, לא היו ואינם גם היום, ערוכים למלחמה ב-ISIS, כך אין היום כוח צבאי אחד במערב ובעולם הערבי המסוגל, ומה שגרוע יותר הרוצה להלחם ב-ISIS.
כל הידיעות 'המרעישות' כביכול על פשיטות כוחות הביטחון בצרפת ובבלגיה מול מטרות טרור ועל מעצרים חשודים, נועדו יותר להרגיע את דעת הקהל מאשר להביא תוצאות ממשיות במלחמה בטרור. לא לצרפתים ולא לאף אחד במערב אין עדיין מושג מי וכמה אנשים היו מעורבים בהתקפת הטרור בפריס. לאיש אין גם מושג כמה רבדים של רשתות טרור של ISIS עדיין פעילות והיכן!