להטוט הכרזת העצמאות הפלסטינית נוסח קוסובו, מתאים ללהטוט 'שיחות השלום'.
תיקדבקה: עוד להטוט של הונאה של הפלסטינים. 'אם העניינים לא יתקדמו לכיוון של הפסקת פעילות הבנייה בהתנחלויות ולכיוון של מו"מ רציני ומתמשך, עלינו לקחת צעד ולהכריז חד צדדית על עצמאות' , כך אמר ביום ד' 20.2, יאסר עבד-רבו, יועצו של יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, שהוא חבר בצוות המו"מ עם ישראל. עבד רבו אמר כי אם הצדדים לא יצליחו להגיע להסכם, ידונו הפלסטינים באפשרות להכריז על עצמאות כפי שעשתה קוסובו. המקורות המזרח תיכוניים של תיקדבקה: איש לא הפריע עד עכשיו לרשות הפלסטינית להכריז בשטחים שהיא שולטת עליהם מדינה, בדיוק כפי שאיש לא הפריע לחמס בעזה. לפלסטינים גם אין צורך לחכות עד שיסתיים המו"מ עם ישראל, שאיננו מוביל לשום מקום ולשום תוצאה. הם יכולים להכריז על מדינה עצמאית בגדה המערבית כבר היום ואפילו לזכות בהכרתן של כמה מדינות ערביות ואירופאיות. אלא, שהמציאות היא כמובן שונה. אין איש ברשות הפלסטינית הרוצה באמת להקים מדינה עצמאית.
תוך זמן קצר הפת"ח-גדודי אל אקצא, החמס, הג'יהאד האיסלמי, ושאר ארגוני הטרור הפלסטינים ישתלטו על שטחי 'המדינה העצמאית' ומהרשות הפלסטינית, וקבוצת אבו מאזן, ועבד ראבו, השולטים רק באזור המוקטעה ברמאללה, לא יישאר דבר. מבחינתה של ישראל יהיו לכך 3 תוצאות חיוביות.
1. תיפסק ההצגה המתרחשת מידי שבועיים של המו"מ הנלעג, וחסר התוכן, בין ראש הממשלה אהוד אולמרט, שרת החוץ ציפי ליבני, יו"ר הרשות אבו מאזן, ואבו עלא.
קשה היה מאוד היה לעמוד בקצב השטויות המדיניות שציפי ליבני הפיקה השבוע.
החל מהמלודרמה שתקפה אותה, שעה שאמרה כי כל פעם שהיא יושבת עם אבו עלא בחדר הדיונים, עולים לנגד עיניה 'דמעות הצנחנים' ליד הכותל המערבי. לאחר מכן קבעה, כי אם המו"מ לא יימשך 'ישראל תמצא את עצמה בעיצומה של מלחמת דתות'. כאילו המלחמה הישראלית-פלסטינית המתחוללת כבר 8 שנים, והמלחמה העולמית בטרור, אינן מלחמת דתות. מספיק היה לקרוא ביום ב' 18.2, את השבועון של משמרות המהפכה האיראנים Sobh-e Sadegh, 'שחר האמת', בו נכתב במאמר הראשי שדן בחיסול עימד מורנייה: 'עליכם (המוסלמים), להרוג את הכופרים בכל מקום שתמצאו אותם, תלכדו ותענו אותם ותטמינו להם מארבים'.
לפי הגדרה שנקבעה ע"י מוחמד ח'ומיני מייסד המהפכה השיעיית, היהודים והנוצרים של היום נחשבים ככופרים משום שלטענתו הם זייפו את התורה, ואת הברית החדשה, ואינם חיים לפי מצוות משה או ישו. זו בדיוק הדעה אותה יאסר ערפאת הביע בנאומיו.
לסיום, אמרה ליבני, כי המו"מ עם הפלסטינים נועד להגן על שדרות. מיותר אפילו להתייחס לדברים ריקים אלה.
2. עבד ראבו גם צודק באומרו, כי מיד לאחר הקמת המדינה הפלסטינים יתחילו להתייחס אל פעולות ישראל וצה"ל, כאל פעולות התקפה על המדינה הפלסטינית. במילים אחרות, המדינה הפלסטינית העצמאית תיקח על עצמה, או תשתף פעולה עם ארגוני הטרור הפלסטינים בהגנה על עצמה ועליהם. אלה הם כמובן מילים שאין מאחוריהן מאומה, מאחר ומלבד 'הצגות לתקשורת', אין לרשות הפלסטינית יכולת להעמיד אפילו 400 אנשי צבא מאומנים המסוגלים לבצע פעולה צבאית כשלהי, מלבד פעולות טרור.
3. ואולי הנקודה החשובה ביותר. ממשלתה של המדינה הפלסטינית העצמאית תצטרך להתחיל לדאוג לאזרחיה. לספק להם פרנסה, ליצור מקומות עבודה, לדאוג לחינוך ולכבישים, לבנות מפעלי תעשייה. איש לא הפריע לרשות הפלסטינית, או לחמס בעזה לעשות זאת עד היום, ומותר להניח כי גם איש לא יפריע להם באם הם יעסקו בכך. אולם מאחר ועד היום הרשות הפלסטינית לא השקיעה אפילו דולר אחד בפרויקטים כאלה, נשאלת השאלה לאן נעלמו כל עשרות מיליארדי הדולרים שזרמו מכל חלקי העולם, כולל מישראל, לרשות הפלסטינית? התשובה ידועה וברורה. הכספים הלכו לשתי מטרות:
א. כיסיהם הפרטים של ראשי הפלסטינים ותנועת הפת"ח. לשחיתות זו יש חלק גדול מאוד בהצלחת החמס.
ב. למימון ארגוני ופעולות הטרור.
לכן לא צריך להתפלא שזמן קצר ביותר לאחר שהדברים פורסמו, מיהר להכחישם ראש הצוות הפלסטיני למו"מ אבו עלא שאמר, כי הנושא הזה אף פעם לא נדון במוסדות הפלסטינים. לנהל מו"מ זה קל, בייחוד כאשר מדובר על סוג המו"מ שמתנהל. לקחת אחריות, ולנהל ברצינות ואחריות, מדינה הטוענת לעצמאות, זה עניין שונה לחלוטין.
במצב כזה, מוטב שתקום מדינה פלסטינית עצמאית כמו קוסובו. הבה נראה, כמה זמן היא תחזיק מעמד.