ליברמן רוצה לגיטימציה פוליטית.

תיקדבקה. ספינת השלטון של ראש הממשלה אהוד אולמרט מנהיג `קדימה`, היא ספינת רפאים הנסחפת בזרמים וברוחות ללא שליטה, ללא כיוון, ללא קברניט.
מצבו של השותף הקואליציוני העיקרי שלו, עמיר פרץ, מנהיג מפלגת `העבודה`, דומה.
אם לח"כים אבישי ברוורמן, ועמי איילון, הייתה מספיק תבונה פוליטית להתגבר על האיבה האישית שביניהם, הם היו מזמן מדיחים את עמיר פרץ מראשות המפלגה. בציבור, בדעת הקהל הישראלית, עמיר פרץ מחוק אפילו יותר מאשר אהוד אולמרט.
אם כך מה יש לח"כ אביגדור ליברמן ראש `ישראל ביתנו`, לחפש בדיוק אצל אולמרט ואצל ספינת השלטון המטלטלת שלו?
התשובה היא בת מילה אחת. כלום!
לכן צריכה להיות סיבה מאוד מיוחדת מדוע הלך ליברמן להיפגש עם אולמרט ומכריז על ברית בין `ישראל ביתנו` ו`קדימה`, לשינוי שיטת הממשל בישראל, מדמוקרטיה פרלמנטארית לדמוקרטיה נשיאותית?
קודם כל מה אכפת לליברמן אם `קדימה` תצביע בעד העלאה לשלטון של נשיא ביצועי בישראל, דוגמת השיטה בה נבחרים ומושלים נשיאי ארצות הברית, ורוסיה?
אולי יום אחד הוא עצמו יוכל לרוץ לתפקיד הזה. הרי אחר הכול הפוליטיקה, בייחוד הישראלית, היא לא יותר מאשר רולטה רוסית.
שיקול שני: ליברמן, כמו כל פוליטיקאי אחר, מחפש לגיטימציה. אם אולמרט, ו`קדימה`, משתוקקים לראות אותו מציל אותם מההתמוטטות הפוליטית שלהם, ומוכנים לשבת אתו ליד שולחן הממשלה, הרי הם מעניקים לו יותר לגיטימציה פוליטית, מאשר למשל, ליו"ר `הליכוד` בנימין נתניהו. מאחר ולשום פוליטיקאי ישראלי אין היום לא עודף לגיטימציה, ולא עודף פופולאריות, ליברמן איננו מזלזל בהישג כזה.
ומה עם הכניסה לממשלת אולמרט? בשלב זה לא יקרה.
אחרי הכול ליברמן, איננו נמצא במוד של התאבדות פוליטית. אצל בוחריו, אולמרט מחוק בדיוק כמו פרץ, והוא לא יסתכן בהליכה אתו.